דניאלה אורן נ. פרקליטות המדינה

פסק-דין בתיק בג"ץ 6338/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6338/08 בפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר העותרת: דניאלה אורן נ ג ד המשיבה: פרקליטות מחוז תל-אביב עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: בעצמה בשם המשיבה: עו"ד הילה גורני פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: עניינה של העתירה שבפנינו בבקשת העותרת, כי נורה למשיבה להתיר לעותרת לעיין בחומר החקירה בתיק פ"א 21867/96 אשר נוהל בידי משטרת מרחב ירקון. כפי שעולה מן העתירה, לטענת העותרת, ביום 12.12.1996 עלה לדירתה שכנה המנוח יוסף גרשוביץ ז"ל [להלן: גרשוביץ], עמו הייתה מסוכסכת, ודפק בחוזקה על דלתה. כאשר פתחה את הדלת לשאול לפשר העניין הכה אותה גרשוביץ פעמיים בפניה באגרופיו. בשלב זה צעד גרשוביץ אחורה ונפל במדרגות. כעבור זמן מועט נפטר בבית החולים. ביום 13.12.1996 נפתחה נגד העותרת חקירה משטרתית (פ"א 21867/96) בחשד לגרימת מותו של גרשוביץ. ביום 9.2.1998 נסגר התיק מחמת חוסר ראיות והודעה על כך נשלחה לעותרת מטעם משטרת ישראל. עוד עולה מן העתירה כי סכסוכיה המתמשכים של העותרת עם אשתו של גרשוביץ ובנו הביאו אותה לידי הגשת תביעה נזיקית כנגדם וכנגד הדייר שעבר לגור בדירתם ובשכנות לעותרת בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו (א 57092/04). ביום 10.10.2007 שלחה העותרת בקשה לקבלת חומר החקירה בתיק החקירה אשר נוהל נגדה אל מפכ"ל המשטרה, רב ניצב דודי כהן, ופרקליט המדינה דאז, עו"ד ערן שנדר. העותרת ציינה בבקשתה כי היא נזקקת לחומר החקירה לצורך הגשת תביעה נזיקית חדשה כנגד עזבונו של גרשוביץ ואשתו. משרד המשפטים הפנה את העותרת להגיש את בקשתה למשטרת מרחב ירקון אשר טיפלה בתיק. עם זאת, ביום 20.2.2008 נשלח לעותרת מכתב מאת פרקליטות מחוז תל-אביב-יפו בו נמסר לה כי הוחלט לדחות את בקשתה לעיון בחומר החקירה. במכתב צוין כי הטעם לכך היא שהבקשה אינה עומדת בתנאים שנקבעו בהנחיית פרקליט המדינה 14.8- "בקשה מצד גורמים שונים לעיין בחומר חקירה שבתיק משטרה" [להלן: הנחייה 14.8], בשל החשש מפגיעה בפרטיות המנוח ושאריו וכן בשל החשש לשימוש לרעה בחומר החקירה. לטענת העותרת, יש לאפשר לה לעיין בחומר החקירה לצורך תביעת הנזיקין שהיא מתעתדת להגיש ובעטיה היא זקוקה לחומר החקירה. המשיבה לעומתה טוענת שיש למחוק את העתירה מחוסר עילה, שכן העותרת לא הצביעה על סיבה המצדיקה את בקשתה לעיון בתיק, שהוגשה יותר מעשר שנים לאחר סגירת התיק. לאחר עיון בעתירה ובתגובת המשיבים, מצאתי כי דין העתירה להידחות על הסף. סעיף 14(א)(9) לחוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, פוטר את מערך המודיעין והחקירות של המשטרה מתחולתו של החוק ואינו חל על חומרי חקירה בתיק פלילי. אף על פי כן, בהתקיים אינטרס אישי מיוחד של הפרט לקבלת מידע זה, נקודת המוצא היא גילוי חומר החקירה והחיסיון הוא החריג (בג"צ 10271/02 פריד נ' משטרת ישראל (לא פורסם, 30.7.2006) [להלן: פרשת פריד]). במקרה שבפנינו טוענת העותרת כי חומר החקירה דרוש לה לצורך תביעה נזיקית שבכוונתה להגיש כנגד קרוביו של גרשוביץ ועזבונו, אך אין די בכך בכדי להראות אינטרס אישי לעיון בחומר החקירה, כפי שעמד על כך השופט עדיאל: "...העותר לא הבהיר מה היא עילת התביעה אשר עומדת לו, להשקפתו, נגד הנתבעים באותם הליכים. עצם העובדה שהעותר הגיש תביעה נגד אנשים אלו או אחרים והוא מצפה למצוא בתיק החקירה ראיות שיסייעו בהוכחת התביעה, אין בה די כדי לקבוע שהעיון אכן נדרש כדי למנוע פגיעה באינטרס לגיטימי של העותר." (ראו פרשת פריד). בבקשתה העותרת מציינת באופן סתמי כי היא נזקקת לחומר החקירה ותו לא, בלא לתת ולו רמז באשר לדרך בה חומר החקירה יוכל לקדם את עניינה. משכך האינטרס האישי של העותרת בעיון חומר החקירה הינו חלש, אם בכלל, ובנסיבות אלו הסבירות שמניעת העיון בחומר החקירה תפגע ביכולתה להגיש תביעה נזיקית איננה גבוהה. יתרה מכך, פרקליטות מחוז תל-אביב-יפו דחתה את בקשתה של העותרת על בסיס שיקולים לגיטימיים שעל הרשות לשקול בבקשות כגון דא, כפי שהונחו על ידי פרקליט המדינה בהנחיה 14.8. החשש מפני ניצול לרעה של חומר החקירה כנגד קרוביו של המנוח גרשוביץ הינו שיקול כבד משקל שעל הרשות לשקול בבקשות לעיון בחומר החקירה, וגם על כך עמד בית משפט זה בפרשת פריד: "שיקולים אלו, של פגיעה בפרטיותם של מוסרי המידע, בהיבט הרחב של מושג זה, בשל חשיפתם להתנכלויות, הטרדות, מבוכה, אי נעימות, חשיפה ציבורית ואף סיבוכם האפשרי בתביעות אזרחיות מצד החשוד (לשעבר), צריך שיהוו שיקול בר משקל למניעת מסירתו של מידע מתוך תיק חקירה שנסגר. גם אם אין מדובר בפגיעה בזכות הפרטיות כמשמעה בחוק הגנת הפרטיות או בחוק היסוד, מן ההיבט הציבורי הפגיעה הדומיננטית היא בפעילותה של המשטרה, וזאת עקב החשש לפגיעה בשיתוף הפעולה של הציבור ובהמשך זרימת המידע מן הציבור למשטרה. זאת, בנוסף על הפגיעה באינטרס הפרטי של מוסרי המידע." בעתירתה הארוכה פורסת העותרת את היריעה על התנכלויות וסכסוכים ארוכי שנים בינה ובין שכניה בכלל, ובינה ובין משפחת גרשוביץ בפרט. בנסיבות אלו נראה שישנו חשש אמיתי כי אם יורשה לעותרת לעיין בחומר החקירה, ייחשפו בני המשפחה להתנכלויות והטרדות מצד העותרת, דבר שייפגע לא רק בפרטיותם שלהם אלא גם באינטרס הציבורי לעודד שיתוף פעולה של הציבור עם רשויות אכיפת החוק. על כן במקרה שבפנינו קיים חשש ממשי כי מתן רשות לעותרת לעיין בחומר החקירה תפגע בפרטיותם של אחרים וכן באמון הציבור במשטרה. לאור קיומם של חששות כבדים אלו, ולאור האינטרס האישי החלש יחסית של העותרת, נראה כי לא נפל פגם בשיקול דעתה של המשיבה בהחלטתה לסרב לבקשת העותרת. אשר על כן, דין העתירה להידחות על הסף. ניתן היום, כ"א בחשון התשס"ט (19.11.2008). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08063380_H04.doc שצ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il