מדינת ישראל נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"פ 6337/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6337/05 המערערת: מדינת ישראל המשיב: פלוני ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מיום 17.5.05, בתיק פח. 216/04, שניתן על ידי כבוד השופטים ס' רוטלוי, ע' סלומון-צ'רניאק וט' אברהם תאריך הישיבה: ח' בחשון התשס"ז (30.10.06) בשם המערערת: עו"ד אבי וסטרמן בשם המשיב: עו"ד אבי כהן בשם שירות המבחן לנוער: גב' שלומית מרצר פסק-דין השופט א' א' לוי: 1. המשיב, קטין, יליד חודש דצמבר 1988, הוא אחיהן של שתי קטינות - א', ילידת חודש אוקטובר 1994, ו-ה', ילידת חודש יולי 1996. בכתב אישום שהוגש לבית-המשפט המחוזי בתל-אביב, בשבתו כבית משפט לנוער, יוחסו למשיב עבירות מין שביצע בשתי אחיותיו בשנים 2003 עד 2004. אותם מעשים כללו אינוס של א' ומעשים מגונים שבוצעו בגופן של שתי הקטינות. המשיב הודה בכל אלה, ונמצא אשם בביצוע עבירות של אינוס בן משפחה ומעשה מגונה בבן משפחה, עבירות לפי סעיפים 351(א) ביחד עם סעיף 345(א)(1), וסעיף 351(ג) ביחד עם סעיף 348(א) לחוק העונשין, התשל"ז-1977. לאחר שהונחו בפני בית המשפט המחוזי תסקירים של שרות המבחן, והצדדים טענו לעונש, הוחלט להרשיע את המשיב ולגזור לו שנתיים של פיקוח שיכלול שהייה בהוסטל עליו יורה שרות המבחן, והשתתפות בקבוצה טיפולית לעברייני מין. 2. כנגד פסק-דינו של בית המשפט המחוזי משיגה בפנינו המדינה. היא מבקשת כי נגזור למשיב עונש מאסר ממושך, הואיל ולהשקפתה זו התוצאה המתחייבת נוכח העובדה שהמשיב לא נטל אחריות על כלל מעשיו ורואה את עצמו כקורבן, מחד, והצורך לתת משקל מכריע למצבן של הקורבנות, המצוקה בה הן שרויות, וההשלכות על מצבן הנפשי אם המשיב ישוחרר לקרב הקהילה, מאידך. מעיון בתסקיר שהוגש לבית משפט זה בחודש מרץ 2006 עלה, כי אובחנו קשיים ניכרים בתפקודו של המשיב, ועל כן נתבקשנו לדחות את הדיון כדי להוסיף ולעקוב אחר השתלבותו בתהליך הטיפולי. לבקשה זו נעתרנו, אולם גם מתסקיר נוסף שהונח בפנינו הסתמנה תמונה דומה, היינו, של משיב שהתנהגותו הוסיפה להיות מלווה בקשיים, שנבעו ככל הנראה מחוסר יכולתו להפנים את חומרת המעשים בהם היה מעורב והשינוי שעליו לעשות. מתסקיר נוסף שהוגש לבית המשפט בימים אלה עולה, כי אף שחלה התקדמות מסוימת בהפנמת המשיב את חומרתן של העבירות, מדובר בתהליך איטי העלול להימשך זמן ניכר, הואיל והתנהגותו ידעה עליות ומורדות, ולעתים הוא אף חזר להכחיש את המעשים שביצע או הפגין כלפיהם יחס של ביטול. לאור זאת, הבהירה ועדת ההערכה במעון למשיב, כי כדי להפיק תועלת של ממש מהתהליך הטיפולי, יהיה עליו לשהות במעון תקופה ארוכה מזו שקצב בית המשפט המחוזי. בתגובה, הודיע המשיב שהוא מתנגד לכך, ואף הצהיר כי הוא מעדיף ללכת לכלא. נוכח כל אלה הגיעה ועדת ההערכה למסקנה כי אין עוד טעם להחזיק את המשיב במעון, וממילא לא הייתה בפיו של שירות המבחן המלצה טיפולית. 3. המשיב החל לבצע את עבירות המין באחיותיו בעת שהיה בן 14, וזהו נתון מרכזי שבית המשפט היה מצווה להעניק לו משקל רב. מאידך, המשיב התמיד בביצוען של העבירות במשך תקופה לא מבוטלת, והוא ביצען במי שהיו בתחילת הפרשה בנות 7 ו-9 שנים בלבד. למרבה הצער, אין בידינו נתונים על מצבן של הקטינות, הואיל והניסיון להכין תסקיר קורבן נתקל בהתנגדותה של אמן ובחוסר שיתוף פעולה, ומותר להניח שהיא נהגה כך מתוך רצון שלא להחמיר בדינו של המשיב, שאף הוא בנה. אולם, גם בהעדר תסקיר קורבן מותר להניח כי הנזק שנגרם לקטינות הוא רב, שהרי על אחת מהן כפה המערער קיום יחסי מין מלאים בעודה בת 9 שנים בלבד. נסיבות אלו מעידות על המסוכנות הגלומה במערער, והדבר אומת בחוות דעת שהגישו הגורמים הטיפוליים. במצב זה, ומתוך כוונה למנוע את אי כליאתו של המשיב מחד, ולהעניק לו טיפול מתוך כוונה לסייע לו להיטיב את דרכיו, מאידך, בחר בית המשפט המחוזי להרחיק את המשיב ממשפחתו ולשימו בפיקוח שירות המבחן, תוך חיובו להשתתף בקבוצה טיפולית לעברייני מין. ברם, הזמן שחלף מאז הוכיח שבעוד שמסוכנותו של המשיב, ולא רק במישור המיני, נותרה שרירה וקיימת, התקדמותו בתהליך הטיפולי הייתה מעטה ביותר. מתוך תסקיריו של שירות המבחן למדנו כי גורמי הטיפול גילו כלפי המשיב אורך רוח וסבלנות רבה, מתוך תקווה שהמפנה המיוחל בהתנהגותו בוא יבוא. אולם תקווה זו נתבדתה, וכתוצאה מכך שוב לא היה מנוס מהמסקנה כי אין תועלת בהמשך החזקתו של המשיב במעון. 4. בנסיבות אלו שוב אין מנוס מלקבל את הערעור ולגזור למשיב את העונש לו הוא ראוי. לעניין זה נתנו משקל רב לגילו הצעיר, ולעובדה שהוא שהה במעון תקופה לא מבוטלת, במהלכה הוגבלה חירותו. מנגד, היו לנגד עינינו חומרתן של העבירות, הנזק שנגרם בעטיין, ומסוכנותו של המשיב. בהתחשב בכל אלה אנו גוזרים למשיב שנתיים מאסר שתחילת מניינן היום, וכן שנתיים מאסר על תנאי בהן ישא אם יעבור תוך שלוש שנים מיום שחרורו מהכלא, אחת העבירות המנויות בסימן ה' של פרק י' לחוק העונשין, למעט סעיף 349 לחוק. המשיב יתייצב לשאת בעונשו במזכירות בית המשפט המחוזי בתל אביב ביום 5.11.06 עד לשעה 11:00. עד אז, יוסיף המשיב לשהות במעון בו הוא נמצא כיום, ויחולו עליו התנאים והמגבלות שנקבעו בבית משפט קמא. ניתן היום, ח' בחשוון התשס"ז (30.10.06). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05063370_O05.doc אז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il