פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק ע"פ 6326/07
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים
ע"פ 6326/07
ע"פ 6356/07
ע"פ 7322/07
בפני:
כבוד השופט א' א' לוי
כבוד השופטת מ' נאור
כבוד השופט י' אלון
המערער בע"פ 6326/07:
המערער בע"פ 6356/07:
המערער בע"פ 7322/07:
אחסאן עארף ג'בארין
גבארין אשרף
חסן חסארמה
נ ג ד
המשיבה:
מדינת ישראל
ערעורים על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה, בתיק פל. 5241/06, מיום 6.6.07, שניתן על ידי כבוד השופט מ' פינקלשטיין, ובתיק פל. 5242/07, מיום 26.06.07, שניתן על ידי כבוד השופט כ' סעב.
תאריך הישיבה:
ז' בשבט התשס"ח
(14.01.08)
בשם המערער בע"פ 6326/07:
בשם המערער בע"פ 6356/07:
בשם המערער בע"פ 7322/07:
עו"ד ריאד אניס
עו"ד פריד ג'בארין
עו"ד באסל פלאח
בשם המשיבה:
בשם שירות המבחן למבוגרים
עו"ד עמית אופק
גב' ברכה וייס
פסק-דין
השופט א' א' לוי:
בחודש נובמבר 2006 הגיעו לידיו של חסן חסארמה (המערער בע"פ 7322/07 – להלן: חסן) מקלע מסוג "מאג" השייך לצה"ל ותחמושת. את כלי הנשק הציע חסן לאחסאן ג'בארין (להלן: אחסאן, הוא המערער בע"פ 6326/07). בהמשך, הכניס אחסאן לסוד העניין את המערער הנוסף, ג'בארין אשרף (המערער בע"פ 6356/07, להלן: אשרף). חסן דרש עבור הנשק והתחמושת סכום של 30 אלף ש"ח, ואמר למערערים האחרים כי יוכלו למכור אותם בשטחי הרשות הפלסטינית תמורת 50 עד 60 אלף ש"ח. בעקבות כך נועץ אחסאן עם קרוב משפחתו, אחמד ג'בארין, המתגורר בג'נין, ולאחר שהוא ואשרף הצליחו לגייס סכום של 27 אלף ש"ח, הם ניגשו להשלים את העסקה. בהמשך, ולאחר שהמאג והתחמושת נמסרו לידיהם, הגיעו אחסאן ואשרף לכפר ברטעא, שם מסרו את הנשק לטארק ואחמד קבהא כדי שאלה יעבירו אותם לקרוב משפחתו של אחסאן בג'נין. לאחר העברת הנשק השמידו אחסאן ואשרף את מכשיר המירס אשר שימש אותם לצורך יצירת הקשר עם בני משפחת קבהא, וביום המחרת קיבל אחסאן מקרוב משפחתו סכום של 30 אלף ש"ח, מתוכו הפריש לאשרף 10 אלפים ש"ח. בתאריך 11.11.06, שעה ששני בני משפחת קבהא הגיעו למחסום של כוחות הביטחון, נתגלו הנשק והתחמושת ברכבם.
המערערים הודו בעובדות האמורות, ואחסאן ואשרף הוסיפו והודו כי היו מודעים לאפשרות קונקרטית כי הנשק יימכר לצד שלישי בשטחי הרשות הפלסטינית (ראו עמ' 7 לפרוטוקול הדיון בבית משפט קמא). ממצא דומה מתחייב גם בעניינו של חסן, אשר הודה כי אמר לאחסאן שיוכל לקבל עבור הנשק סכום נאה בשטחי הרש"פ (ראו סעיף 6 לכתב האישום המתוקן בע"פ 7322/07). בעקבות הודאת המערערים, הרשיע בית המשפט המחוזי את חסן בעבירות של קשירת קשר לביצוע עבירות בנשק, וכן החזקה, הובלה וסחר בנשק. אחסאן ואשרף הורשעו בעבירות של סחר ועסקה אחרת בנשק, וכן בשיבוש מהלכי משפט. בהמשך, דן בית המשפט המחוזי את חסן ל-42 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי, קנס בסך 5000 ש"ח, וכן הוחלט לחלט את רכבו. אחסאן ואשרף נדונו ל-4 שנות מאסר, שנה מאסר על-תנאי וקנס בסך 10,000 ש"ח.
הערעורים שבפנינו מופנים כנגד העונשים שהושתו על המערערים. נטען, כי אחמד ג'בארין, קרובו של איחסאן, לא הועמד כלל לדין, ואילו מעורבים נוספים – טארק ואחמד קבהא – נדונו בבית משפט צבאי ל-15 ו-18 חודשים בלבד. אחסאן וג'בארין מלינים גם על ההחמרה בעונשם בהשוואה לזה שנגזר לחסן. ועוד נטען, כי עסקת הנשק המתוכננת היתה ידועה למשטרה, ולמעשה הודח אחסאן על ידי סוכן משטרתי. כן נטען, כי בית המשפט קמא יישם מדיניות ענישה מחמירה החורגת מרמת הענישה הנוהגת. חסן מוסיף ומלין על ההחלטה לחלט את הרכב אשר שימש אותו בעת ביצוען של העבירות.
אין בידינו לקבל אף לא אחד מן הערעורים. המערערים, אזרחיה של מדינת ישראל, קיבלו לידיהם נשק קטלני עם תחמושת, ומתוך כוונה לגרוף לכיסם רווח קל, הם מכרו את הנשק מתוך ידיעה שבסופו של יום הוא עלול להגיע לשטחי הרשות הפלסטינית. אכן, למערערים לא היתה ידיעה לפיה עלול הנשק להגיע לידיים עוינות, אולם אין ספק שהם היו מודעים לכך שאפשרות זו קיימת גם קיימת, והרי על נזקו של תרחיש זה לצבור באשר הוא, ולאזרחי ישראל בפרט, אין צורך להרבות במלים. זו התנהגות קשה ומופלגת בחומרתה שאסור היה לעבור עליה לסדר היום. אכן, המערערים אינם נמנים עם ארגוני הטרור, אולם מעשיהם היו עלולים להביא להעברתו של נשק קטלני ורב עוצמה לידיהם של אויבי ישראל. לפיכך, ומתוך ראיית טובתו של הצבור והצורך להרתיע את הרבים, חייבים עבריינים בתחום זה להיענש בחומרה. מכאן דעתנו שלא זו בלבד שהעונשים אשר הושתו על המערערים אינם חמורים כלל ועיקר, אלא נראים הם בעינינו אף מתונים. מדעתנו לא שינינו גם נוכח העונשים שהושתו על המעורבים האחרים בפרשה זו.
הערעורים נדחים.
ניתן היום, ז' בשבט התשס"ח (14.01.08).
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 07063260_O02.doc אז
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il