פלוני נ. בית הדין הדרוזי בעכו

2 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6324/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת ג' כנפי-שטייניץ העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. בית הדין הדרוזי בעכו 2. בית הדין הדרוזי לערעורים בעכו 3. פלוני עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד אלי קדמי פסק-דין השופט נ' סולברג: לפנינו עתירה לביטול פסק דינו של המשיב 1, בית הדין הדרוזי בעכו, מיום 20.1.2022, שבו נקבע, במסגרת סכסוך גירושין בין העותרת לבין המשיב 3 – בני זוג לשעבר המשתייכים לעדה הדרוזית – כי העותרת אינה זכאית ל"מחצית מדירת המגורים הידועה כגוש 11521 חלקה 17", שבו התגוררו בני הזוג, וזאת חרף הכתוב ב"חוזה הנישואין", שלפיו העותרת תהיה זכאית ל"מוהר דחוי", במקרה של גירושין, הכולל גם זכויות אלה. כן התבקשנו להורות על ביטול פסק דינו של המשיב 2, בית הדין הדרוזי לערעורים בעכו, מיום 17.7.2022, שבו נדחה ערעור שהגישה העותרת על פסק הדין של בית הדין הדרוזי בעכו. לטענת העותרת, פסקי הדין של בית הדין הדרוזי, וכן של בית הדין הדרוזי לערעורים, אינם מנומקים כדבעי, לקוניים וכלל לא ניתן להבין מהם על אילו ראיות הם נסמכים, אם בכלל. לטענתה, אי-ההנמקה בפסקי הדין בולטת, והיא עולה כדי פגם היורד לשורשו של עניין, בפרט כאשר תוצאת פסקי הדין היא שלילת זכויותיה במחצית מדירת המגורים, ששוויה מגיע לסכום העולה על מיליון ₪. העותרת מצביעה על כך שבית הדין הדרוזי בעכו לא קבע במפורש, כי 'אשמתה' בפירוק הנישואין רבה יותר מאשר 'אשמתו' של המשיב 3; וככל שזו היתה מסקנתו, היה עליו לנמק זאת בפסק הדין, אך כזאת לא נעשה. לטענת העותרת, די באמור כדי להצדיק את התערבותנו. לאחר שעיינתי בעתירה על נספחיה, באתי לכלל מסקנה, כי דין העתירה להידחות על הסף, בהיעדר עילה להתערבותנו; זאת, ללא צורך בתגובת המשיבים. כלל ידוע ומפורסם הוא, כי בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטותיהם של בתי הדין הדתיים, ובכללם בתי הדין הדרוזיים (בג"ץ 3689/22 פלונית נ' בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים בעכו, פסקה 4 (30.8.2022)). מידת ההתערבות בכגון דא תֵעשה במשורה, והיא שמורה למקרים קיצוניים של חריגה מסמכות, סטייה מהוראות החוק המכוונות לבית הדין הדתי, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי או כאשר נדרש סעד מן הצדק (ראו, למשל, בג"ץ 4998/21 פלונית נ' בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, פסקה 8 (26.8.2021)). סבורני, כי העתירה שלפנינו אינה נמנית על מקרים חריגים אלה. טענתה העיקרית של העותרת היא להנמקה בלתי מספקת בפסק דינו של בית הדין הדרוזי בעכו. אכן, בנסיבות חריגות, פסק דין שאינו מנומק עשוי להיות חשוף להתערבות שיפוטית, למרות אמת המידה המצומצמת בהתערבות בהחלטותיהם של בתי הדין הדתיים, וזאת מחמת הפגיעה בכללי הצדק הטבעי (ראו: בג"ץ 1986/06 פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול, פסקאות 9-8 (27.5.2008)). ברם, בענייננו, הגם שרצוי היה כי בית הדין ינמק את החלטתו באופן מלא יותר, והחֶסֶר בעניין זה – אכן מעורר אי-נוחות מסוימת, לא מצאתי כי מדובר באחד מהמקרים החריגים המצדיקים את התערבותנו (השוו: בג"ץ 6360/06 פלוני נ' בית הדין האזורי בחיפה, פסקה 2 (15.8.2007)). בפסק הדין, המחזיק 9 עמודים, ישנה סקירה ארוכה של טענות הצדדים ושל הוראות הדין הרלבנטיות להכרעה בסכסוך שבין הצדדים, ומתוך כך ניתן להבין מה היו השיקולים שעמדו בבסיס תוצאת פסק הדין, וזאת על אף שבחלק ההכרעה אין ניתוח מקיף ומלא של הראיות. אין צריך לומר, כי ההחלטה לגופה, הנובעת מהחלת הוראות הדין הדתי הדרוזי על נסיבות המקרה הקונקרטיות, אינה מצדיקה את התערבותנו. העתירה נדחית אפוא על הסף; בנסיבות העניין, לא יֵעשה צו להוצאות. ניתן היום, י"א בתשרי התשפ"ג (‏6.10.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 22063240_O01.docx במ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1