עמיקם מאזוז נ. הכונס הרישמי

5 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6324/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר המערערים: 1. עמיקם מאזוז 2. רומינה מאזוז נ ג ד המשיבים: 1. הכונס הרישמי 2. ניר שדה – עו"ד, כונס נכסים 3. עופרה כרמון אבן 4. מיכאל כרמון ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' ברסלר-גונן) בפש"ר 5629-03-17 ופש"ר 51866-01-16 מיום 16.6.2021 ומיום 23.6.2021 בשם המערערים: עו"ד יצחק שמלה פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על החלטות בית המשפט המחוזי בבאר שבע (השופט א' ברסלר-גונן) בפש"ר 5629-03-17 ופש"ר 51866-01-16 מיום 16.6.2021 ומיום 23.6.2021, בגדריהן התקבלה בקשת משיב 2 (להלן: הנאמן) להורות על אישור הסכם מכר דירה שבבעלות המערערים ונדחתה בקשתם לפדות את הדירה בעצמם, אלא אם יגיעו להסכמה עם הזוכים בהתמחרות שנערכה זה מכבר. הרקע לערעור נגד המערערים, בני זוג, ניתנו ביום 27.1.2016 וביום 5.3.2016 צווי כינוס לבקשתם והם הוכרזו פושטי רגל ביום 28.11.2017 וביום 5.5.2019. נגד המערערים הוגשו תביעות חוב בסך כולל של כ-3,300,000 ש"ח. במסגרת הליך פשיטת הרגל, התבקש מימוש דירה אשר בבעלות המערערים בעיר מודיעין (להלן: הדירה). ביום 22.7.2019 ניתן צו למימוש הדירה. טענת המערערים כי יש למכור את הדירה כדירה תפוסה, על אף שהם שוכרים דירה אחרת למגורים (תמורת סך של 6,000 ש"ח לחודש), נדחתה בהחלטה מיום 2.8.2020. בקשת רשות ערעור שהגישו המערערים לבית משפט זה על ההחלטה האמורה נדחתה ביום 2.3.2021 (רע"א 9184/20). ביום 30.8.2020 בוצעה התמחרות בין רוכשים פוטנציאליים של הדירה, בסופה זכתה ההצעה שהוגשה על ידי משיבים 3 ו-4 (להלן: הזוכים), שהועמדה על סך של 2,800,000 ש"ח. אולם לאחר שהוגש הסכם המכר עם הזוכים לאישור בית המשפט, הגישו המערערים "בקשה לפידיון דירת המגורים". בבקשתם טענו המערערים כי יש ביכולתם לפדות את הדירה. ביום 31.3.2021 קבע בית המשפט כי טרם אישור הסכם המכר עם הזוכים, תינתן למערערים האפשרות לשקול את מצבם, והורה לנאמן להגיש תחשיב במסגרתו יוצג "סכום התועלת הכספית שתצמח לנושים ממכירת הנכס בהתאם להסכם המכר [לאחר כל ההפחתות]". לאחר שביום 8.4.2021 הוצג תחשיב מטעם הנאמן על פיו סכום התועלת הכספית הצפויה ממכירת הדירה עומד על סך של 2,000,000 ש"ח, ניתנה ביום 18.4.2021 למערערים ההזדמנות להציע תוך 21 יום הצעה "להשוואת התועלת לנושים בהתאם לתחשיב הנאמן". ביום 19.5.2021 הציעו המערערים לפדות את זכויותיהם בדירה תמורת סך של 1,500,000 ש"ח כשהם מציינים שיש להפחית מהתחשיב שערך הנאמן סכומים שונים, ביניהם דמי דיור חלוף המגיע להם. ביום 17.5.2021 הבהיר בית המשפט כי מדובר בהצעה העומדת בפער משמעותי מהצעת הזוכים. חרף זאת ניתנה למערערים הזדמנות אחרונה להציע הצעה שביכולתה להשוות את התועלת שתצמח מפדיון הדירה על ידם. על כן ביום 2.6.2021 הגישו המערערים הצעה חדשה לפדיון הדירה בסכום של 1,600,000 ש"ח, כשהם מסתמכים על סכום של 100,000 ש"ח נוספים המצוי בקופת פשיטת הרגל. יצוין כי במקביל להזדמנויות שניתנו למערערים להציע הצעה לפדיון הדירה, דיווח הנאמן לבית המשפט על מחדלי המערערים, אשר צברו פיגורים בתשלומיהם החודשיים וחדלו מלהגיש דוחות חודשיים. ביום 18.5.2021 התרה בית המשפט במערערים כי עליהם להסיר את מחדליהם, והדגיש כי עליהם לעמוד בדרישות ההליך, בוודאי אם ברצונם לזכות בסעד מן הצדק. בהחלטה מיום 16.6.2021 קבע בית המשפט כי אין בתועלת הצפויה לצמוח לנושים ממכירת הדירה למערערים כדי להתקרב בטיבה להצעת הזוכים. בית המשפט עמד על השתלשלות ההליך, כשהוא מדגיש כי המערערים ניסו ומנסים לעשות כל שביכולתם למנוע את מכירת הדירה לשם פירעון חובותיהם. בית המשפט ציין כי בקופת פשיטת הרגל הצטבר סך של כ-90,000 ש"ח, אך קיים פיגור משמעותי של כ-67,000 ש"ח שהמערערים התבקשו להשלים ולא עשו כן. הודגש כי על פי הצעת המערערים, ההפרש בין התועלת שתצמח לנושים על פי הצעתם לבין הצעת הזוכים עומד על סך של 400,000 ש"ח. בהתחשב בפער משמעותי זה; בעיכוב הליך המכר הממושך שנבע מהתנהלותם של המערערים; בחוסר תום ליבם אשר בא לידי ביטוי בהתעלמותם מחוב הפיגורים שיצרו בתשלומים השוטפים, אין מקום לקבל את הצעתם. בית המשפט התייחס לטענת המערערים כי יש לנכות גם את דמי דיור החלוף, בקבעו כי גם בטענה זו אין כדי להטות את הכף בעניין כדאיות מימוש הצעת המערערים לרכישת הדירה. אולם, השאלה האם זכאים המערערים לדמי דיור חלוף ובאיזה שיעור, נותרה לבירור לאחר שלב מכירת הדירה וכחלק מתכנית הפירעון. סופו של יום, בקשת המערערים לעיכוב הליכי המכר ומימוש הדירה נדחתה, והסכם המכר בין הנאמן לזוכים אושר בכפוף לתיקונים קלים. אלא שבכך לא תם העניין, וביום 21.6.2021 הגישו המערערים בקשה לעיון חוזר בהחלטה מיום 16.6.2021 וכן "בקשה חוזרת לפידיון דירת המגורים" על ידם. הפעם טענו המערערים כי יש ביכולתם לפדות את הדירה בסכום של 2,000,000 ש"ח. ביום 23.6.2021 דחה בית המשפט את הבקשה בציינו כי הסכם המכר אושר זה מכבר בהחלטה מיום 16.6.2021 וכי עיון חוזר נועד למקרים חריגים בלבד. בית המשפט ציין כי למערערים ניתנו מספר הזדמנויות להשוות את הצעתם להצעת הזוכים. נוכח הכלל בדבר סופיות הליכי המכר, הובהר כי ציפיותיהם של הזוכים בהליך ההתמחרות ראויות להגנה וכך גם הסתמכותם, ועל כן ניתן לקבל את הצעת המערערים רק אם תינתן הסכמת הזוכים, תוך שיוסכם בין הצדדים בדבר גובה הפיצוי שיינתן לזוכים. לפיכך ניתנה למערערים שהות של 7 ימים לפנות לזוכים בעניין. מכאן לערעור שלפנינו, המופנה נגד שתי החלטותיו של בית המשפט המחוזי, מיום 16.6.2021 ומיום 23.6.2021. במסגרת הערעור טוענים המערערים כי הם פעלו בתום לב ועשו את מירב המאמצים להשוות את הצעתם לפדיון לזו של הזוכים, ובכך מילאו את חובתם להביא לנושים תועלת ולהשיא את קופת הכינוס. לטענתם, לא היה מקום כי בית המשפט יותיר את הצעתם המעודכנת, על אף היותה מיטיבה עם הנושים, תלויה בחסדי הזוכים. אם בית המשפט סבור כי הזוכים זכאים לפיצוי, היה עליו לקבוע את גובה הפיצוי בהחלטתו ולא להותירו כמנוף בידי הזוכים לסיכול פדיון הזכויות על ידי המערערים. בית המשפט צריך היה לקבל את הצעת המערערים, אשר גייסו סכום נכבד כדי לפדות את דירתם, כאשר לא בכדי הוכרה זכות פדיון של חייב כזכות יסוד, בעוד שמכירת הדירה כעת תמיט עליהם חורבן כלכלי מוחלט ללא כל אופציה לשיקום. לצד הערעור הוגשה בקשה לעיכוב ביצוע השלמת מכירת הדירה לזוכים עד למתן פסק דין בערעור. דיון והכרעה לאחר עיון במכלול החומר שצירפו המערערים לערעורים, בהחלטות בית המשפט המחוזי ובנימוקי הערעור, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. זכייתו של מציע בהתמחרות איננה שקולה לגיבושה של עסקה סופית (בע"ם 8788/10 פלוני נ' פלוני, פסקה 3 (13.11.2011)). תוקפו של הסכם המכר מתגבש במועד אישורה של העסקה. אם כי גם ב"שלב הביניים", בטרם אישור המכר, עניינו של המציע וציפיותיו נתפסים כראויים למידה מסויימת של הגנה (ע"א 573/12 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' גולדסיל בע"מ, פסקה 19 (29.8.2012)). לאחר אישור הסכם המכר, נוכח משקלו וחשיבותו של עיקרון סופיות הליכי המכר "לא בנקל יאות בית המשפט להעדיף על פניו הצעה מאוחרת, אף אם התמורה בגדריה גבוהה מזו שבקודמתה. ההתערבות על דרך של העדפת ההצעה המאוחרת תעשה במצבים נדירים וחריגים, ובנסיבות מיוחדות בלבד. נדרש שיתקיים יתרון כלכלי בולט ומשמעותי בהצעה החדשה, אשר יישקל אל מול הפגיעה בהסתמכותו של המציע המקורי, בהגינותם ובסופיותם של הליכי המימוש, ובאמון הציבור בהליכים אלו" (רע"א 2780/19 ברדה נ' עו"ד ישראל בודה – כונס הנכסים, פסקה 10 (8.8.2019)). אמנם בענייננו אין מדובר ב"הצעה חדשה" אלא בבעלי הנכס אשר הגישו הצעה מתוקנת. על פני הדברים, יתכן שיש מקום להגמיש את התנאים האמורים במידה מסוימת במצב שבו מדובר בבעלי נכס אשר מנסים לגייס את ההון הדרוש על מנת להותיר את הנכס בידיהם, בשונה ממציע "חיצוני". אולם גם במקרים מעין אלו, אין מקום להתעלם מהפגיעה באינטרס הציפייה וההסתמכות של הזוכים, אשר חתמו על הסכם המכר, ועל הפגיעה באמון הציבור. אין להתעלם מהאינטרס הציבורי הרחב לפיו יש לעודד את ההשתתפות בהליכי התמחרות הוגנים, ומהאפשרות כי צדדים שלישיים יימנעו מלהצטרף להליכים אלה מתוך חשש כי בעלי הנכס יזכו לבכורה מוחלטת, כל אימת שיוגשו מצדם חדשות לבקרים הצעות חוזרות "מחודשות" ו"מעודכנת", ככל שיתקדמו ההליכים. את האינטרס של בעלי הנכס, אשר אכן אין להתעלם ממנו, יש לבחון מתוך ראיה רחבה של תכלית הליכי המימוש, תוך מתן דגש לחובת ההגינות ותום הלב, לאופן התנהלותם של בעלי הנכס בהליכי המימוש בהתייחס לסוג הנכס עליו מדובר (כגון, אם מדובר בדירת מגורים אם לאו), למועד בו הוגשה ההצעה המעודכנת וכיו"ב. בענייננו, לא ניתן להתעלם מהרושם כי למן אותו מועד שהוצג הסכם המכר לאישור בית משפט, החלו המערערים לנסות פעם אחר פעם לעכב את הליכי המימוש בדרך של העלאת הצעות שונות "מעודכנות", ב"דקה ה-90", ואף לאחריה. המערערים אף לא השכילו לנצל את ההזדמנויות שניתנו להם להגיש הצעה מעודכנת רלוונטית להשוואת התועלת שצפויה לצמוח לנושים ממכירת הדירה. מה גם, שאף כיום הצעתם של המערערים אינה גבוהה יותר מהצעת הזוכים, ולא קיים כל יתרון לנושים באימוץ הצעת המערערים, משאין מדובר בדירת מגורים שלהם אלא ב"דירה להשקעה" בבעלותם העומדת להשכרה. לא זו אף זו, כפי שגם קבע בית המשפט המחוזי בהחלטתו מיום 16.6.2021, המערערים אף פעלו שלא בתום לב, כאשר בד בבד עם עיכוב הליכי המכר, צברו פיגורים בתשלומים השוטפים לתיק הכינוס. לא ניתן להלום התנהלות מעין זו של נסיונות חוזרים ונשנים לעכב את הליכי המכר פעם אחר פעם, בקשה אחר בקשה, בד בבד עם השתמטות מתמשכת מקיום חובות ההליך. לא נפל אפוא כל פגם בכך שבית המשפט לא מצא לנכון לראות בהעלאת הצעה חפוזה מאוחרת לאחר שאושר הסכם המכר עם הזוכים, כאחד מהמצבים הנדירים והחריגים המצדיקים פתיחת הסכם מכר שאושר ללא כל סייג. הכרעת בית המשפט, על פיה אין מקום לקבל את הצעת המערערים ככל שלא תינתן לה הסכמת הזוכים, שהסכם המכר עמם אושר ושתכלול פיצוי עבורם, הינה החלטה מאוזנת ביותר אשר אף באה לקראת המערערים באופן משמעותי והיא אינה מגלה כל עילה להתערבות בית המשפט זה. הערעור נדחה אפוא על הסף ועמו ממילא גם הבקשה לעיכוב ביצוע. אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ח בתשרי התשפ"ב (‏4.10.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 21063240_N01.docx הב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1