איאד סלמאן נ. בית המשפט הצבאי לערעור מחנה עופר

פסק-דין בתיק בג"ץ 6323/12 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6323/12 לפני: כבוד השופט ח' מלצר כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט נ' סולברג העותר: איאד סלמאן נ ג ד המשיבים: 1. בית המשפט הצבאי לערעור מחנה עופר 2. סא"ל צבי לקח עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד יעקב גבאי בשם המשיבים: עו"ד צילי נאה פסק-דין 1. לפנינו עתירה למתן צו על תנאי המבקשת כי נורה על ביטול החלטתו של בית המשפט הצבאי לערעורים ב-ע"מ 2221/12 מתאריך 14.8.2012, בגדרה נדחה ערר העותר, שבמסגרתו הוא השיג על מעצרו עד לתום ההליכים הפליליים המתנהלים נגדו. להלן יובאו בקצרה הנתונים הנדרשים להכרעה. 2. העותר הוא תושב אזור שכם. בתאריך 16.7.2012, נערך חיפוש במוסך שבבעלות העותר בכפר בלאטה ובחיפוש נמצאו חלקי רכב, אשר שייכים לכלי-רכב שונים, שנגנבו בפרק הזמן שבין חודש נובמבר 2011 ועד מאי 2012. בעקבות ממצאים אלה הוגש בתאריך 30.7.2012 כתב אישום כנגד העורר, המייחס לו מסחר ברכב או בחלקי רכב גנובים (ריבוי עבירות). במקביל הוגשה בקשה לעצור את העותר עד לתום ההליכים. בדיון שהתקיים בבית המשפט הצבאי ביהודה בתאריך 2.8.2012, העותר הסכים לקיומן של ראיות לכאורה, אולם חלק לענין סיווג העבירה שבה הוא מואשם. בתאריך 7.8.2012 בית המשפט הצבאי ביהודה הורה כי העותר ייעצר עד לתום ההליכים נגדו נוכח קיומן של עילות מעצר של מסוכנות וחשש מפני הימלטות מהדין, ומשום קביעתו כי בנסיבות המכלול – אין מקום לשחרר את העותר לחלופת מעצר. בתאריך 9.8.2012 הוגש ערר לבית המשפט הצבאי לערעורים, וזה נדחה כאמור לעיל בפיסקה 1 שלעיל. מכאן העתירה שלפנינו. 3. טענות העותר מתמקדות בכך שההחלטות של בתי הדין הצבאיים שניתנו בעניינו – אינן סבירות והן בלתי מידתיות. באשר לעילת ההימלטות, נטען כי מדובר בהחלטה גורפת נוכח העובדה כי העותר הוא תושב השטחים, והחלופה לא נבדקה באופן ספציפי כראוי. באשר לעילת המסוכנות, נטען כי מדובר בהחזקה של תשעה חלקים בלבד, שנטען כי הם גנובים, מתוך עשרות חלקים שנתפסו. לפיכך העותר טוען כי היה מקום להורות על שחרורו לחלופת מעצר. 4. בתאריך 28.8.2012 הוריתי למשיבים להגיש את תגובתם המקדמית לעתירה, וזו הוגשה בתאריך 10.9.2012, ובמסגרתה נטען כי דין העתירה להידחות על הסף, שכן הענין שבפנינו איננו מסוג המקרים המצדיקים התערבות של בג"ץ. דיון והכרעה 5. דין העתירה להדחות על הסף. הלכה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק איננו יושב, ככלל, כערכאה מבקרת על פסקי דין של בית המשפט הצבאי לערעורים, והתערבותו תעשה רק בנסיבות חריגות ביותר, כאשר מדובר בשאלות שאינן במדרג הערעורי הרגיל. עקרון זה נכון, על דרך של קל וחומר, כאשר מדובר בהחלטות ביניים, לרבות ביחס להחלטות בעניין מעצר עד תום ההליכים (השוו, למשל: בג"ץ 2549/12 אחמד נ' בית המשפט הצבאי לערעורים (טרם פורסם, 29.3.2012); בג"ץ 5877/08 ג'נידי נ' בית המשפט הצבאי לערעורים (לא פורסם, 13.7.2008)). 6. בענין שבכאן, בית המשפט הצבאי ביהודה קבע כי החלופה שהוצעה איננה הולמת בנסיבות. בית המשפט הצבאי לערעורים, שנדרש לעניין לאחר מכן, שמע את הצדדים לערר וקבע כי בהתקיים שתי עילות המעצר – אין מקום להורות במכלול הנדון על שחרור העותר לחלופת מעצר. 7. הנה כי כן, אין בידינו לקבל את טענותיו של העותר, שהרי העתירה נסובה על שאלה ערעורית במהותה ואין זה מסוג המקרים הדורשים התערבות. העתירה נדחית איפוא על הסף. בנסיבות העניין ראינו שלא להשית צו להוצאות. ניתנה היום, ‏א' חשון תשע"ג (17.10.2012). שופט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 12063230_K02.doc מה מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il