ע"א 6318-23
טרם נותח

פלוני נ. פלוני

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)

פסק הדין המלא

-
6 1 בבית המשפט העליון ע"א 6318/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלונית 3. פלוני 4. פלוני 5. פלונית ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו בתמ"ש 11043-03-22 אשר ניתנה ביום 7.8.2023 על ידי השופט י' שקד בשם המערער: עו"ד לימור אביטן פסק-דין זהו ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופט י' שקד; להלן: המותב) מיום 7.8.2023 בתמ"ש 11043-03-22 שלא לפסול את עצמו מלדון בהליכים המתנהלים בין המערער למשיבה 1. בשנים 2016 ו-2019 נתן המותב צווי הורות פסיקתיים שלפיהם המערער הוא אביהם של שני קטינים אשר באו לעולם באמצעות הליכי פונדקאות בחו"ל. עניינו של ההליך נושא הערעור דנן, אשר הוגש בחודש מרץ 2022, בתביעת המשיבה 1 למתן צו הורות פסיקתי שלפיו היא אמם של שני הקטינים. במקביל לכך מתנהלים בין המערער למשיבה 1 מספר הליכים נוספים, לרבות בעניין המשמורת על הקטינים. ביום 5.7.2023 התקיים בהליך דיון הוכחות, ובמהלך חקירתו הנגדית של המערער שאל אותו המותב מספר שאלות. בהמשך לכך ציין המותב לפרוטוקול: "[המותב]: לא יודע אני אומר דברים ממש, אני מאוד מכבד את כולם פה, אני מאוד דברים באחריות [כך במקור] אני לא יודע איזה ערך יש לחקירה הזאת בכלל. אני לא יודע איזה ערך יש לחקירה הזו, אני, יש דברים שאני כמובן לא, אבל כולם פה, כולם רואים את הקולות." חקירת המערער נמשכה כסדרה, ובסיום הדיון קבע המותב מועדים להגשת סיכומים. אולם, ביום 9.7.2023 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב מלדון בכל ההליכים המתנהלים בעניינם של הצדדים, בטענה כי במהלך הדיון ניכר היה שהמותב "גיבש עמדתו הנחרצת" נגד המערער והתבטא "באופן ממנו ניתן היה להבין כי אין ערך בהמשך חקירתו". לטענת המערער, "מילים קשות אלו נאמרו כלפי [המערער] אשר היה שבור ומרוסק על דוכן העדים, כשהוא בוכה ודמעות נוטפות מפניו, באופן מעורר רחמים [...]". המערער הוסיף וביקש כי יוּתר לו להגיש השלמת טיעון בנושא לאחר שיקבל לידיו את פרוטוקול הדיון. לצד זאת פירט המערער השגות על היבטים שונים בניהול ההליכים שבפני המותב, וטען בפרט כי המותב לא הגיב כראוי לאמירות חשובות שנשמעו במהלך חקירות הצדדים. כך למשל, נטען שהמשיבה 1 הודתה כי "שיתפה את הקטינים בהליכים המשפטיים" באופן שהוביל, לשיטת המערער, לכך שהקטינים "הוסתו" נגדו; וכי המערער העיד שהמשיבה 1 נהגה באלימות כלפיו וכלפי הקטינים – אך המותב התעלם מכך ולא נקט עמדה בנושא. המערער הוסיף והלין על כך שהקטינים מצויים כעת בחזקתה של המשיבה 1, אף שמחוות הדעת מטעם גורמי הרווחה עלתה תמונת מצב חיובית ביחס למערער ותמונה שלילית ביחס למשיבה 1. כמו כן הלין המערער על החלטה שנתן המותב ביום 6.3.2023, בה נדחתה בקשתו לזמן לדיון שנקבע באחד ההליכים עובדת סוציאלית שטיפלה בעניינם של הצדדים. בהחלטה מיום 10.7.2023 ציין המותב כדלקמן: "ככל שהדברים זכורים לי, והם זכורים לי היטב, הדיון התנהל באווירה טובה, מכבדת ומכובדת ובשלב זה לא ארחיב. [...] למרות שקראתי את הבקשה בעיון רב, לא מצאתי כל דוגמא לאיזו אמירה קלה או חמורה [של המותב] [...] ככל שנאמרה מפי אמירה לא ראויה כלשהי, לא כל שכן רצף אמירות קשות, עד כדי הקמת עילה להגשת בקשה זו, הרי שהדעת נותנת כי האמירות הללו זכורות [למערער] היטב, ולכן יתכבד ויגלה אותן במסגרת תצהיר שיגיש כדין ובתוך 3 ימים. [...]" בהתאם, ביום 12.7.2023 הגיש המערער תצהיר שבו התייחס לאמירות המותב בנוגע לחקירתו – אמירות שמהן, כך טען המערער, ניתן היה להסיק "כי תשובותי[ו] מיותרות ולתשובותי[ו] – אין כל ערך". ביום 27.7.2023 הגיש המערער השלמת טיעון לאחר קבלת פרוטוקול הדיון, וחזר על הטענות שהעלה בבקשת הפסלות בנוגע להתבטאויות המותב וליחסו כלפי המערער. המשיבה 1 והאפוטרופסית לדין של הקטינים הודיעו כי הן מתנגדות לפסילת המותב. המשיבה 1 הוסיפה ופירטה בתגובתה על הרקע לאמירת המותב מהדיון ביום 5.7.2023, בציינה: "במהלך החקירה הנגדית בה חקר [בא-כוח המשיבה 1] את [המערער], תהה כב' ביהמ"ש האם יש צורך בהמשך החקירה וזאת עקב התנהגותו המשונה של [המערער] אשר באה לידי ביטוי במיקוד עיניו ברצפה במשך כל החקירה, ענה תשובות בלתי קוהרנטיות ולא טרח לענות עניינית כמעט על אף שאלה. במקום זאת, בחר לנאום נאומים מוזרים, שהעידו שמדובר באדם המתנהל באופן תמהוני, בלתי יציב, ולמרבה הצער חריג." האפוטרופסית לדין של הקטינים, מצדה, טענה שאמירת המותב התייחסה לסוגיית תנאי הסף למתן צו הורות, "אשר נראה כי הוכחו" – ולא ליתר ההליכים המתנהלים בין הצדדים – וכי בעקבות חקירת המערער בנושא "ציין [המותב] כי הדברים ברורים ועולים מתוך החקירה ויתכן וניתן לקצר את החקירה הארוכה". בהחלטה מיום 7.8.2023 דחה המותב את בקשת הפסלות תוך חיוב המערער בשכר טרחת עורך דינה של המשיבה 1 בסך 2,500 ש"ח. בהחלטתו ציטט המותב את התייחסות המשיבה לאירועי הדיון מיום 5.7.2023, אשר הובאה לעיל, והבהיר בהקשר זה: "לצערי הרב, [המשיבה 1] תיארה באופן נכון ומדויק את התנהלותו של [המערער] במהלך חקירתו, כמו גם דברים נוספים שלא יכולים להיתפס ברשתו של הפרוטוקול [ה]מוקלט בלבד. ליתר הטענות, מטעמים ברורים כאשר אנו טרם מתן פסק דין, לא אתייחס. [...] ניתן להבחין בנקל כי הדברים אשר נאמרו מפי נאמרו מתון ניסיון לנהוג ברגישות המתחייבת ובטח שבטח, חלילה, שלא לפגוע באיש. אזכיר כי בית המשפט מחויב באיפוק, בממלכתיות ומעל לכל, בשמירת כבודם של כל באי אולמו, ובעיקר כאשר בית המשפט מבחין כי ניכר על צד זה או אחר כי הוא מתמודד עם קשיים כאלו ואחרים. [...] בשום מקום לא נאמר מפי, למשל, כי [המערער] אינו דובר אמת, כי אין ברצוני לשמוע את [המערער] או כי אין דבר שיכול [המערער] לומר כדי לשנות את ההחלטה שתינתן. עוד ובנוסף, בשום מקום לא הבעתי עמדה, ולו ברמז, בדבר תוצאתו הסופית של ההליך מהטעם העיקרי שעד לכתיבת שורות אלה, טרם גיבשתי עמדה ולו לכאורית ולו ראשונית בעניינם של הצדדים כך שהטענה כי דעתי ננעלה, משוללת כל יסוד" (ההדגשה במקור). לצד האמור הדגיש המותב כי השגות המערער בנוגע להחלטות שיפוטיות ולמתכונת ניהול ההליכים, אף הן אינן מקימות עילת פסלות – וכי המערער אף הגיש שתי בקשות רשות ערעור על החלטות שניתנו בהליכים, ואלו נדחו. באשר להצהרת המשיבה 1 לפיה היא עירבה את הקטינים בהליך, ציין המותב: "לשאלה, למה ציפה [המערער] שאעשה במהלך חקירתה של האשה? סתם ולא הוסיף, והסתפק באמירה כי 'קולו של בית המשפט נדם'. הינה כי כן, אף [המערער], באמצעות ב"כ המלומדים, לא ידעו לומר מה היה על בית המשפט לומר למשמע העדות [...]". להשלמת התמונה יצוין כי לאחר מתן החלטת הפסלות ביקש המערער מהמותב להורות על עיכוב הדיון בהליכים עד למיצוי הליך הערעור, אך בקשתו נדחתה ביום 23.8.2023. בקשה דומה שהגיש המערער לבית משפט זה נדחתה בהחלטתי מיום 30.8.2023. בערעור שלפניי חוזר המערער על הטענות שפירט בבקשת הפסלות, והוא מוסיף ומבקש לבטל את חיובו בשכר טרחת בא-כוח המשיבה 1. המערער מלין על כך שהמותב דחה באופן גורף את בקשותיו ב"שנה האחרונה", ולשיטתו המותב קיבל את עמדות יתר הצדדים "כ'ראה וקדש'". המערער מוסיף כי אמירת המותב בדיון מיום 5.7.2023 הובילה אותו "למסקנה סופית" שלפיה המותב "נעל" דעתו ביחס אליו תוך התעלמות מטובת הקטינים, ולטענתו מאמירה זו עולה כי המותב החליט שלא לייחס חשיבות לעמדתו או לרגשותיו. עוד מודגש כי המותב בחר להתבטא כך בעת שהמערער "מירר בבכי [...] [ו]עמד שבור על דוכן העדים, כשאינו יודע את נפשו". לטענת המערער, ניתן למצוא חיזוק לטענותיו בעובדה שהחלטת הפסלות כללה ציטוט מגרסת המשיבה 1 בנוגע לאירועי הדיון – גרסה שאותה המותב אימץ במלואה, תוך תיוג המערער כמי שמתנהל באופן "תמהוני". כמו כן חולק המערער על הביקורת שהביע המותב בנוגע לטענתו בדבר הצהרות המשיבה 1; והוא מלין על כך שהמותב הוסיף ליתן החלטות בהליכים הנוגעים לצדדים בעת שהבקשה לעיכוב הדיון בהליכים הייתה תלויה ועומדת בפניו. עיינתי בטענות המערער ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. כפי שנפסק פעמים רבות בעבר, "הפעילות השיפוטית תקים כשלעצמה עילת פסלות רק במקרים נדירים וחריגים" (ראו למשל: ע"א 3374/22 פלונית נ' פלוני, פסקה 8 (30.6.2022)), והחלטות דיוניות שנותן מותב לא תקמנה כשלעצמן עילה לפסילתו, גם כשמדובר בסדרת החלטות שאינה לרוחו של בעל דין (ע"א 2698/23 פלוני נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 13 (22.5.2023)). במילים אחרות, ערעור פסלות אינו המקום המתאים לטענות הנוגעות להתנהלות הדיונית של המותב או לביקורת שיפוטית על החלטות שניתנו או שלא ניתנו בהליך. טענות "ערעוריות" מסוג זה יש להעלות בהליכי ערעור מתאימים (ע"א 2592/21 גבעון נ' ון-אמדן, פסקה 6 (6.5.2021)). טענות המערער בנוגע להחלטות שניתנו בהליכים השונים, כמו גם השגותיו על הדרך שבה הגיב המותב (או נמנע מלהגיב) לאמירות הצדדים בחקירותיהם, אינן מצדיקות סטייה מן הכלל האמור ואין בהן כדי להצדיק את פסילת המותב. באשר לאמירת המותב בדיון מיום 5.7.2023, אשר צוטטה לעיל: אכן, התבטאות זו כפי שתועדה בפרוטוקול הדיון מעוררת אי-נוחות וככל שהייתה עומדת בפני עצמה, היא הייתה עלולה להתפרש באופן בעייתי. אולם, בהחלטת הפסלות הבהיר המותב ב"רחל בתך הקטנה" את ההקשר המלא שבו נאמרו הדברים: ההתבטאות שעליה הלין המערער לא כוונה כלפי מהימנותו או משקל עדותו, אלא נאמרה בתגובה לקושי שחווה ולהתנהגותו על דוכן העדים. בהקשר זה יש להדגיש כי המערער עצמו אינו חולק על התיאור העובדתי של מצבו בדיון מיום 5.7.2023 (ראו פסקאות 3 ו-8 לעיל) – ובנסיבות אלו, הבהרת המותב בהחלטת הפסלות בנוגע לאירועי הדיון, מקובלת עליי. על כן, בניגוד לאופן שבו הוצגו הדברים על ידי המערער, אמירת המותב לפיה הוא "לא יודע איזה ערך יש לחקירה הזו" לא התייחסה לתוכן החקירה, אלא למצבו של המערער ולעצם קיום החקירה בתנאים אלו. לפיכך, לא שוכנעתי כי אמירה זו מקימה חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב (ראו והשוו בהקשר דומה: ע"א 8564/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (21.2.2021)). העובדה שהמותב הסכים עם האופן שבו תיארה המשיבה 1 את אירועי הדיון, אף היא אינה מקימה עילה לפסילתו. בהחלטת הפסלות הדגיש המותב כי המשיבה 1 "תיארה באופן נכון ומדויק את התנהלותו של [המערער]" (ההדגשה במקור). בכך נראה כי המותב כיוון לאמירותיה בדבר השפלת העיניים והאופן שבו התקשה המערער להשיב לשאלות, להבדיל מהמסקנות ושמות התואר שהוסיפה המשיבה. המותב אף הוסיף כי אינו מתייחס בשלב זה "ליתר הטענות". על כן, לגישתי אין לראות בכך משום אימוץ דברי המשיבה 1 ככתבם וכלשונם, או אימוץ המסקנות שביקשה להסיק מהתנהלות זו. לכל היותר מדובר בקבלת הטענה בעניין הקשיים שחווה המערער במהלך חקירתו, וכפי שכבר צוין, על קשיים אלה עמד המערער עצמו. כפי שכבר נפסק, "לא כל התבטאות שטוב היה אלמלא נאמרה, תצדיק את פסילת המותב" (ע"א 1453/21 פלונית נ' פלונית, פסקה 6 (11.3.2021)) – ובענייננו לא שוכנעתי כי האופן שבו תיאר המותב את התנהגות המערער מעיד על "נעילת" דעתו באיזו מן הסוגיות הטעונות הכרעה בהליכים שבפניו. כאמור, המותב אף הבהיר בהחלטת הפסלות כי הוא "טרם גיב[ש] עמדה ולו לכאורית ולו ראשונית בעניינם של הצדדים" – וחזקה עליו שינהל את ההליכים בהתאם. מן הטעמים שפורטו לעיל, הערעור נדחה, ועמו נדחית בקשת המערער לביטול רכיב שכר הטרחה בהחלטת הפסלות. משלא נתבקשה תשובה לערעור, לא ייעשה צו להוצאות בערכאה זו. ניתן היום, ‏ט"ז בתשרי התשפ"ד (‏1.10.2023). ה נ ש י א ה _________________________ 23063180_V04.docx טמ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1