אריה בן ארי נ. כבוד השופט העליון ג'ורג' קרא

פסק-דין בתיק בג"ץ 6312/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6312/18 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ד' מינץ העותר: אריה בן ארי נ ג ד המשיבים: 1. כבוד השופט העליון ג'ורג' קרא 2. פרקליטות מחוז חיפה עתירה למתן צו על תנאי וצו ביניים בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט ד' מינץ: העותר, עורך דין במקצועו המייצג את עצמו, עותר נגד החלטת בית משפט זה לדחות בקשת רשות ערעור שהגיש (רע"פ 5577/18, השופט ג' קרא), בהתבסס על הלכת חניון חיפה (בר"ע 103/82 חניון חיפה בע"מ נ' מצת אור בע"מ, פ"ד לו(3) 123 (1982)). 1. העותר הורשע בבית משפט השלום בחיפה (השופט ע' קוטון) בשמונה מקרים של גניבה בידי מורשה לפי סעיף 393(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 בשל כך ששלח יד בכספים שקיבל בנאמנות והיו מיועדים להגיע ללקוחותיו. במסגרת גזר הדין שניתן בעניינו הושתו עליו 30 חודשי מאסר בפועל, מאסר על תנאי וקנס. ערעור שהגיש לבית המשפט המחוזי בחיפה – נדחה (השופט, סגן נשיא א' אליקים, השופטת ר' בש והשופט א' פורת) וכך גם ערעור על קולת העונש שהגישה המדינה. בית המשפט המחוזי קבע כי הקביעות העובדתיות של בית משפט השלום מבוססות היטב בחומר הראיות, בעוד שהעותר לא הציג בדל ראיה להפריך את המיוחס לו. על פסק דינו של בית המשפט המחוזי הגיש העותר בקשת רשות ערעור לפני בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים. במסגרת הבקשה העלה העותר טענות שונות הנוגעות להליך שהתנהל בעניינו, וביניהן טענות כלליות כדוגמת הטענה בעניין עוצמת ה"ספק" הנדרשת לזיכוי פלילי, וטענות הנוגעות למארג הראייתי הספציפי בעניינו. הבקשה נדחתה, לאחר שנקבע כי היא אינה עומדת באמות המידה המצומצמות שנקבעו למתן רשות ערעור בהתאם להלכת חניון חיפה, וגם לגופו של עניין נקבע כי הרשעת העותר מבוססת על ממצאי עובדה ומהימנות שאין מקום להתערב בהם, לא כל שכן "בגלגול שלישי". 2. עיקר טענות העותר בעתירתו כעת מופנות כלפי הלכת חניון חיפה, אשר לטענתו פוגעת בזכויותיו ובזכויות נאשמים אחרים. העותר סבור כי הגיעה העת לערוך בחינה מחודשת של הלכה זו. מעבר לכך, מעלה העותר גם טענות שונות לגוף ההליך שנוהל בעניינו, אשר נדונו במסגרת ההליכים הקודמים. 3. דין העתירה להידחות על הסף, אף מבלי להידרש לתגובת המשיבים. הלכה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש כערכאת ערעור על החלטות של בית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים, ואין הוא דן כערכאת ביקורת על החלטות בית משפט זה שלא ליתן רשות ערעור בגלגול שלישי (בג"ץ 2398/02 רביד נ' בית המשפט העליון בירושלים בשבתו כבית משפט לערעורים (22.4.2002)). יצוין כי גם אין כל בסיס לטענותיו הכלליות והסתמיות של העותר, המטילות דופי בעבודת בתי המשפט ועל פיהן ערכאת הערעור כלל אינה טורחת לקרוא את הודעות הערעור. בנוסף, על אף האצטלה העקרונית אותה מבקש העותר לשוות לעתירתו, נראה כי מדובר בסופו של יום בניסיון להביא את עניינו לפני מותב נוסף ב"גלגול רביעי", וזאת אין לאפשר (וראו: בג"ץ 936/12 שיטרית נ' בית משפט העליון (6.2.2012)). אשר על כן, דין העתירה להידחות. ניתן היום, ‏כ"ג באלול התשע"ח (‏3.9.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 18063120_N01.doc אש מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il