בג"ץ 631-23
טרם נותח

התנועה לטוהר המידות נ. היועצת המשפטית לממשלה

סוג הליך עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)

פסק הדין המלא

-
3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 631/23 לפני: כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט י' כשר העותרת: התנועה לטוהר המידות נ ג ד המשיבים: 1. היועצת המשפטית לממשלה 2. פרקליט המדינה 3. ראש המטה לביטחון לאומי צחי הנגבי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד עומר מקייס בשם המשיבים: עו"ד רועי שויקה פסק-דין השופט י' כשר: בגדרי העתירה דנן מבוקש כי נורה למשיבים להתייצב וליתן טעם מדוע לא יורו על פתיחה בחקירה פלילית נגד המשיב 3; ולחלופין מדוע לא יורו על פתיחה בהליך של בדיקה מקדמית בקשר לעבירה הנטענת. מהמתואר בעתירה עולה כי העותרת פנתה למשיבים 2-1 (היועצת המשפטית לממשלה ופרקליט המדינה), החל מחודש יולי 2022, בעניין נושא העתירה. ביום 19.7.2022 וביום 11.1.2023, קיבלה העותרת מענה כי פנייתה נמצאת בטיפול פרקליט המדינה. ביום 7.6.2023 הוגשה תגובה מקדמית לעתירה, ובה עדכנו המשיבים כי פניית העותרת מונחת על שולחנם של המשיבים ונמצאת בטיפול. קרי – טרם התקבלה החלטה לגופה של הפנייה. בנסיבות אלו דין העתירה להידחות על הסף. ראשית, טענת העותרת העוסקת בסבירות ההחלטה שלא לפתוח בחקירה פלילית (או לחלופין בהליך בדיקה) – דינה דחייה על הסף בהיותה מוקדמת. כעולה מהאמור לעיל, טרם התקבלה החלטת פרקליט המדינה בפניית העותרת. לא ניתן, אם כן, להורות על מתן סעד המתייחס לתוכן החלטה שטרם נתקבלה (בג"ץ 6060/22 פלטיאל נ' היועצת המשפטית לממשלה, פסקה 8 (20.9.2022) (להלן: עניין פלטיאל); בג"ץ 5850/18 הלוי נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 12 (5.11.2018)). שנית, יש לדחות את טענות העותרת גם ביחס לעיכוב החל, לטענתה, במענה לפניה. לעניין זה, טוענת העותרת כי המשיבים 2-1 הפרו את חובתם ליתן מענה תוך 45 יום, בהתאם לסעיף 6(ב) לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958. טענה זו נדונה בעניין פלטיאל, שם צוין כי להוראות החוק הנ"ל אין תחולה בנסיבות מסוג הנסיבות דנן מאחר ש-"העניין נושא הבקשה טעון חקירה על פי דין", כאמור בסעיף 2(ב)(1) לחוק (עניין פלטיאל, פסקה 10). לצד זאת, יש לדחות גם את הטענה כי השתהות המשיבים 2-1 במענה לפניית העותרת עולה כדי הפרת החובה לפעול במהירות הראויה. במכלול הנסיבות, במקרה זה איננו מוצאים כי יש חריגה קיצונית ממשך הזמן הראוי, אשר מצדיקה, כשלעצמה, התערבות שיפוטית (וראו: בג"ץ 7323/08 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 3 (28.8.2008)). חזקה על רשויות התביעה ופרקליט המדינה, כי יפעלו לקבלת החלטה במהירות המתחייבת. בהינתן האמור, אין מנוס מהמסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף, תוך שטענות העותרת שמורות לה. זאת, מכיוון שלאחר שפרקליט המדינה יקבל החלטה בפניית העותרת, תתייתר העתירה במתכונתה הנוכחית, כך או אחרת, ללא תלות בתוכן ההחלטה. וכפי שנקבע בעניין אחר: "אם תתקבל לבסוף החלטה על העמדה לדין, ממילא העתירה תתייתר, ולחלופין אם לא תתקבל החלטה על כך, ממילא במוקד העתירה תעמוד החלטה חדשה שתחייב תיקון של העתירה." (בג"ץ 3699/20 המרכז הרפורמי לדת ומדינה נ' היועץ המשפטי לממשלה, פסקה 14 (5.11.2020)). אשר על כן – העתירה נדחית על הסף. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ז' בתמוז התשפ"ג (‏26.6.2023). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23006310_L04.docx מג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1