חמדאן נ' משרד החינוך - מינהל הרישוי

7 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6307/19 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר העותר: סעיד חמדאן נ ג ד המשיבים: 1. משרד החינוך - מינהל הרישוי 2. ממונה רישוי בטיחות ושעת חירום עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אמיר שושני בשם המשיבים: עו"ד סיגל אבנון פסק-דין השופטת י' וילנר: 1. עניינה של עתירה זו בהחלטת המשיב 2 (להלן: המשיב), הוא מנהל תחום בטיחות ושעת חירום במשיב 1 – מינהל הרישוי של משרד החינוך, להסיר את שמו של העותר מרשימת עורכי מבדקי בטיחות פרטיים המאושרים להגיש למשרד החינוך דו"חות בטיחות (המכונים גם "טפסי התאמת תשתית") במסגרת הליכי קבלת רישיון עבור מוסדות חינוך שאינם רשמיים (להלן: רשימת עורכי המבדקים). רקע 2. העותר עבד במשך כשבע שנים כעורך מבדקי בטיחות ומתוקף תפקידו ערך מבדקי בטיחות למוסדות חינוך שונים במסגרת הליכי קבלת רישיון כאמור. ביום 4.6.2019 נשלח אל העותר מכתב מאת המשיב, אשר הוכתר כ"סיכום בירור", ובו צוין כי ביום 30.5.2019 התקיים בירור עם העותר, וזאת לאחר שבמבדקי בטיחות מדגמיים שביצע משרד החינוך (להלן: המבדקים המדגמיים), נמצא שהלה חתם על דו"חות בטיחות עבור מספר מוסדות חינוך מבלי שציין בהם ליקויי בטיחות שונים אשר התגלו במוסדות אלה. במכתב צוינו גם פרטי מוסדות החינוך בהם נערכו המבדקים המדגמיים, וכן צוין כי "ניתנת בזה אפשרות לשלוח חומרים נוספים, אם ישנם, שלא הוצגו בבירור, ולקראת החלטה בנושא עד לתאריך ה-12/6/19" (להלן: מכתב הסיכום). 3. בתשובתו למכתב הסיכום טען העותר, בעיקרו של דבר, כי חלק מהליקויים אשר צוינו בדו"חות המבדקים המדגמיים אינם מצויים במוסדות החינוך אשר נבדקו על-ידו, אלא במבנים אחרים; כי ליקויים נוספים שתועדו כאמור נוצרו לאחר הביקורות שערך העותר במוסדות החינוך הרלוונטיים; וכי דו"חות הבטיחות שהגיש העותר נערכו בהתאם לניסיונו, לשיקול דעתו המקצועי ולמצב הדברים בשטח נכון למועד הביקורות שערך. עוד ציין העותר כי במשך שנותיו כעורך מבדקי בטיחות לא התגלה כל פגם בעבודתו, וכן כי המבדקים המדגמיים נערכו על-ידי מנהל בטיחות אשר העותר הגיש נגדו בעבר תלונות בדבר ניצול תפקידו לרעה ופגיעה בטוהר המידות (להלן: מנהל הבטיחות). משכך, נטען כי מנהל הבטיחות האמור מונע משיקולים זרים וחפץ לפגוע בפרנסתו של העותר. 4. ביום 24.9.2019 הגיש העותר עתירה לבית משפט זה, בה ציין כי הובא לידיעתו על-ידי צד שלישי כי שמו הוסר מרשימת עורכי המבדקים, וזאת מבלי שהמשיבים הודיעו לו על כך באופן רשמי. בתגובתם המקדמית לעתירה זו טענו המשיבים כי ביום 30.6.2019 אכן ניתנה החלטה בעניינו של העותר, בה נקבע, בין היתר, כי שמו יוסר מרשימת עורכי המבדקים. משכך, טענו המשיבים כי העתירה שהוגשה אינה רלוונטית, והציעו כי העותר יתקנה, תוך התייחסות להחלטה אשר ניתנה בעניינו כאמור. ביום 2.2.2020 הגיש העותר אפוא עתירה מתוקנת, היא העתירה שלפנינו. החלטת המשיב 5. בטרם הצגת טענות הצדדים בעתירה דנן, יצוין כי בהחלטת המשיב מיום 30.6.2019 נקבע כי דו"חות המבדקים המדגמיים נמצאו מהימנים מבחינה מקצועית, וכן צוין כי רבים מהליקויים אשר נמצאו במוסדות החינוך שבדק העותר היו ישנים, או כאלה שלא ייתכן כי נוצרו לאחר ביקורות העותר. עוד צוין בהקשר זה כי המבדקים המדגמיים נערכו בסמוך למועד חתימתו של העותר על דו"חות הבטיחות מטעמו. בנוסף צוין בהחלטה כי ליקויים רבים שנמצאו במוסדות החינוך אשר בדק העותר דרשו טיפול מידי, ואף היו גלויים לעין, אך לא צוינו כלל בדו"חות הבטיחות שערך; כי יש באמור כדי לעורר ספקות בדבר מקצועיותו וניסיונו של העותר; וכן כי המסוכנות הנשקפת מרבים מהליקויים האמורים ברורה, ואינה נתונה כלל לשיקול דעתם של עורכי המבדקים. כמו כן, קבע המשיב כי לא עלה בידי העותר להוכיח את טענתו לפיה חלק מהמבדקים המדגמיים מתייחסים למוסדות אשר לא נבדקו על-ידו, וכן צוין כי בעליהם הרשומים של המוסדות הנדונים הם אלה אשר הובילו את עורך המבדקים המדגמיים למבנים הרלוונטיים וציינו כי מבנים אלה נבדקו בידי העותר. עוד צוין בהחלטת המשיב כי ביום 3.6.2018 נערך עם העותר בירור נוסף, בו הועלו בפניו טענות דומות לאלה אשר הועלו בבירור הנוכחי. כמו כן, המשיב דחה את הטענות שהעלה העותר בנוגע למנהל הבטיחות, וצוין, בין היתר, כי הלה הוא עורך מבדקים מקצועי ומסור; כי דו"חות המבדקים המדגמיים משקפים ככל הניתן את מצב הדברים בשטח, ואף מגובים בתמונות; כי המבדקים נערכו בליווי נציג מטעם בעלי מוסדות החינוך, ובחלקם אף נכח המשיב עצמו; וכן כי לא ניתן "לסנן" עורכי מבדקים לפי בקשות אלה או אחרות, בייחוד באזורים שונים במזרח העיר ירושלים, אשר חלק מעורכי המבדקים המדגמיים מסרבים להיכנס אליהם. נוכח כל האמור, נקבע כי שמו של העותר יוסר מרשימת עורכי המבדקים למשך שנה (עד ליום 1.7.2020), וכי זה יושב לרשימה האמורה לאחר שהעותר ישתתף בששה ימי כשירות מקצועית, ויבצע שני מבדקי בטיחות לימודיים, ושני מבדקי בטיחות כמבחן להמשך כשירותו המקצועית. העתירה דנן 6. לטענת העותר, החלטת המשיב בעניינו התקבלה מבלי שנערך לו שימוע, בכתב או בעל-פה, וזאת מלבד מכתב הסיכום שנשלח אליו, ואשר לא צוין בו כי נשקלת האפשרות להסיר את שמו מרשימת עורכי המבדקים. כמו כן, נטען כי התנהלות המשיבים אף פוגעת בכללי הצדק הטבעי, מאחר שהחלטת המשיב לא הומצאה לידי העותר, אלא כפי שעולה מתגובתם המקדמית של המשיבים לעתירתו הראשונה, החלטה זו נשלחה לכתובת דוא"ל שגויה. עוד טוען העותר כי יש לבטל את החלטת המשיב אף לגופם של דברים, ובתוך כך, שב הוא, בעיקרו של דבר, על הטענות שהעלה במסגרת תשובתו למכתב הסיכום. כן נטען כי חלק מהליקויים הנדונים בהחלטה האמורה אינם מהווים סכנה; כי דו"חות הבטיחות שערך העותר מבוססים על שיקול דעתו המקצועי בנדון; וכן כי המשיבים לא התייחסו כלל לטענותיו בדבר ניגוד העניינים בו מצוי מנהל הבטיחות, ולא פעלו לבדיקתן של טענות אלה. בהקשר זה, מרחיב העותר בטענותיו לגבי שימוש לרעה שעשה מנהל הבטיחות בתפקידו ובדבר תלונות נוספות אשר הוגשו נגדו, וכן נטען כי מנהל הבטיחות פעל על מנת שמנהלי מוסדות חינוך שונים יעסיקו אותו כעורך מבדקי בטיחות חלף העותר. על רקע זה, נטען כי החלטת המשיב אינה יכולה לעמוד, שכן היא מבוססת על מבדקים מדגמיים שערך מנהל הבטיחות אשר מתנכל לעותר. נטען עוד כי החלטת המשיב איננה סבירה ואינה מידתית, וזאת, בין היתר, בשים לב לכך שלכל אורך שנות עבודתו, פעל העותר במקצועיות ומבלי שנפל פגם בדו"חות הבטיחות שערך. כן נטען כי החלטת המשיב "גודעת" את מקור פרנסתו של העותר ובכך פוגעת באופן בלתי מידתי בזכותו לחופש העיסוק, ואף פוגעת בשמו הטוב ובמוניטין שצבר כעורך מבדקי בטיחות. נטען, אפוא, כי למצער ראוי היה לנקוט בעניינו של העותר בסנקציה מידתית יותר. 7. בתגובתם המקדמית לעתירה עומדים המשיבים על החשיבות הרבה הטמונה בתקינותם של דו"חות הבטיחות, ובהבטחת יכולתו של המשיב להסתמך על דו"חות אלה לשם בחינתה של הענקת רישיון למוסדות חינוך שאינם רשמיים. אשר להליך בו התקבלה החלטת המשיב, נטען כי לעותר נערך בירור בו ניתנה לו הזדמנות להעלות בעל-פה את טענותיו בפני המשיב; כי המידע הרלוונטי הועבר לידיו עובר לקיום הבירור; וכי אף התאפשר לו להוסיף ולהעלות טענות בכתב בעקבות מכתב הסיכום, והעותר אכן עשה כן. עוד נטען כי יש לדחות את הטענה לפיה העותר לא ידע שהבירור עשוי להוביל להסרת שמו מרשימת עורכי המבדקים שכן המשיב פרסם ברבים נהלים שבהם צוינה האפשרות להסרת שמם של עורכי מבדקים מן הרשימה. נטען גם כי אכן נפלה טעות בכתובת הדוא"ל אליה נשלחה ההחלטה בעניינו של העותר והמשיב מצר על כך. מכל מקום, נטען כי אין בפגמים הפרוצדורליים להם טוען העותר כדי להצדיק את השבת שמו לרשימת עורכי המבדקים, חרף הפגמים הרבים אשר נמצאו בדו"חות הבטיחות שערך. 8. לגופם של דברים, שבים המשיבים, בעיקרו של דבר, על הקביעות המבוארות בהחלטת המשיב, וטוענים כי במבדקים המדגמיים נמצאו ליקויים חמורים, וביניהם אף מפגעים העולים כדי סכנת חיים, אשר עיקרם כלל לא צוינו בדו"חות הבטיחות של העותר. ואולם, כך נטען, לא עלה בידי העותר לספק הסברים המניחים את הדעת בנדון. נוכח האמור, נטען כי החלטת המשיב להסיר את שמו של העותר מרשימת עורכי המבדקים למשך שנה אחת בלבד, תוך מתן אפשרות לשוב לרשימה זו בחלוף שנה, ובכפוף לעמידת העותר בתנאי הכשרה שונים – היא החלטה מידתית וסבירה. עוד צוין בהקשר זה כי לא היה מקום לנקוט באמצעים פוגעניים פחות, כדוגמת אזהרה, וזאת, בין היתר, מאחר שהמשיב אכן קיים בעבר שיחת בירור עם העותר, בעקבות פערים שונים שנמצאו בדו"חות הבטיחות שערך, ואף נרשמה לעותר הערה חמורה (סיכום שיחת הבירור צורף כנספח מש/7 לתגובה המקדמית). חרף האמור, כך נטען, שב העותר וערך דו"חות בטיחות לקויים, ומכאן החלטת המשיב הנדונה. אשר לטענות הנוגעות למנהל הבטיחות מוסיפים המשיבים כי הלה לא צורף כמשיב לעתירה דנן, ודי בכך כדי לדחות טענות אלה על הסף. מכל מקום, נטען כי יש לדחות את הטענות האמורות וזאת הן מהטעמים המנויים בהחלטת המשיב, אשר מעידים כי אין בניגוד העניינים הלכאורי לו טוען העותר כדי לשנות מן התמונה העולה מדו"חות המבדקים המדגמיים; והן מאחר שטענות העותר בנדון אינן מוצדקות אף לגופן, וחלקן כלל אינן רלוונטיות להחלטת המשיב הנדונה בענייננו. דיון והכרעה 9. לאחר שעיינתי בעתירה ובתגובה לה, באתי לכלל מסקנה כי דינה להידחות, וזאת בהיעדר עילה להתערבות שיפוטית. כידוע, בבואנו לבחון החלטה אשר התקבלה על-ידי רשות מנהלית, ובייחוד כאשר עסקינן בהחלטה מקצועית, שומה עלינו להישמר מפני החלפת שיקול דעתה של הרשות, אשר אוחזת בידע ובמומחיות הרלוונטיים, ואף מכירה היטב את מצב הדברים בשטח. משכך, היקף ההתערבות השיפוטית בהחלטות מינהליות כאמור מצומצמת אך למקרים בהם הוכח כי ההחלטה הנדונה נגועה בחוסר סבירות קיצוני (ראו והשוו: עע"ם 3680/13 פלונית נ' המועצה המקומית בסמ"ה, פסקה 10 (26.8.2013); עע"ם 8111/12 חדד נ' משרד החינוך והתרבות, פסקה 7 (6.1.2014); בג"ץ 5146/15 חדד נ' משרד החינוך, פסקה 7 (21.9.2015)). לא שוכנעתי כי החלטת המשיב מושא העתירה דנן לוקה בחוסר סבירות קיצוני כאמור, ודי בכך כדי לדחות את העתירה. אוסיף עוד כי עיון בהחלטה מעלה כי עסקינן בהחלטה מפורטת ומנומקת, בגדרה התייחס המשיב לטענות העותר אחת לאחת, ודחה אותן מנימוקים מקצועיים ועובדתיים שונים, אשר בוודאי אינם מצדיקים התערבות שיפוטית. 10. כמו כן, ראיתי לדחות את טענות העותר באשר למידתיות הסנקציה אשר הוטלה עליו בהחלטת המשיב. זאת, מאחר שבניגוד לנטען בעתירה, החלטה זו אינה שוללת כליל מן העותר את האפשרות לעבוד כעורך מבדקי בטיחות המאושר על-ידי משרד החינוך. הלכה למעשה, קבע המשיב כי שמו של העותר יוסר מרשימת עורכי המבדקים למשך שנה אחת בלבד, וכי יתאפשר לעותר לשוב ולערוך מבדקי בטיחות אשר יוכרו על-ידי משרד החינוך כאמור בכפוף לביצוע הכשרות ובחינות. החלטה זו סבירה ומידתית, אפוא, בנסיבות העניין, וזאת בייחוד נוכח הטענה לחסרים החמורים אשר התגלו בדו"חות הבטיחות שערך העותר, ולאור החשיבות העצומה הטמונה בבטיחותם של מבני מוסדות חינוך, והדברים ברורים. 11. זאת ועוד, אציין כי לא מצאתי ממש בטענות העותר בדבר פגמים שנפלו בהליך מתן החלטת המשיב בעניינו. העותר טוען אמנם כי לא ניתנה לו האפשרות להעלות את טענותיו בפני המשיב – בכתב או בעל-פה, אך נדמה כי לא אלה הם פני הדברים. כך, בתגובתם המקדמית של המשיבים נטען כי לעותר אכן נערך בירור בעל-פה, אשר לקראתו נשלח אליו המידע הרלוונטי, ודברים אלה אף צוינו בפירוט במכתב הסיכום, בו ניתנה לעותר אפשרות נוספת להעלות את טענותיו בכתב. הלכה למעשה, העותר אינו חולק על כך שמכתב הסיכום אכן נשלח אליו, ואף צירף לעתירה דנן את תשובתו למכתב זה. כמו כן, למעט אמירה כללית המופיעה בשלהי התשובה האמורה, לפיה "מעולם לא היה לי בירור עם משרדכם בעניני בטיחות", העותר לא טען בתשובתו כי הבירור הספציפי המתואר במכתב הסיכום לא התרחש, וכן עולה מתשובה זו כי העותר הכיר את דו"חות המבדקים המדגמיים, ואף התייחס אליהם בפירוט בתשובתו. הנה כי כן, אני סבורה כי לעותר ניתנו מספר הזדמנויות להציג את טענותיו בפני המשיב, ומשכך אין ממש בטענה כי זכות הטיעון שלו נפגעה. 12. עוד יצוין כי במכתב הסיכום אמנם לא צוין במפורש כי נשקלת האפשרות להסיר את שמו של העותר מרשימת עורכי המבדקים, ואולם, מובן מאליו כי סנקציה זו היא בגדר שיקול הדעת המקצועי הנתון למשיב במקרים המתאימים. עוד אציין כי המשיבים צירפו לתגובתם המקדמית לעתירה הראשונה מכתבים שנשלחו מטעמם לעורכי מבדקי בטיחות פרטיים (העותר לא הכחיש קבלתם של מכתבים אלה), ובאחד מהם, אשר נושא תאריך הקודם למועד החלטת המשיב בעניינו של העותר, צוין, בין היתר, כי "כחלק מהפיקוח של המשרד – יש ויינקטו הליכים חריגים ובמקרים מסוימים כאמור, אף שמו של עורך מבדקי בטיחות יוסר מרשימת עורכי המבדק". 13. לבסוף, ראיתי לדחות את טענת העותר כי יש לבטל את החלטת המשיב בשל התנהלותו של מנהל הבטיחות בסיטואציות אלה או אחרות. זאת, מאחר שלדידי, אין מקום להתערב בעמדת המשיבים, אשר בחנו את העניין ומצאו כי המבדקים המדגמיים משקפים נתונים אובייקטיביים אשר עלו מן הביקורות במוסדות החינוך הרלוונטיים, ואף מגובים בתמונות. זאת ועוד, בתגובה המקדמית, הנתמכת בתצהירו של המשיב, נטען כי המשיב עצמו הצטרף למנהל הבטיחות בעת עריכת המבדקים האמורים, "וראה במו עיניו את הליקויים המתוארים במבדקים" (סעיף 59). כן נטען כי המבדקים המדגמיים נערכו בליווי נציג מטעם בעלי מוסדות החינוך. הנה כי כן, אינני סבורה כי יש בטענות הנוגעות למנהל הבטיחות כדי לשנות ממסקנתי שלעיל, וזאת מבלי שראיתי צורך להביע עמדה לגופן של טענות אלה, אשר לבטח תתבררנה כדבעי באפיקים המתאימים לכך. 14. סוף דבר: העתירה נדחית. בנסיבות העניין ואך לפנים משורת הדין, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ז באייר התש"ף (‏11.5.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 19063070_R05.docx שג מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1