מרדכי בוארון נ. עו"ד אייל כהן בתפקידו כמנהל מיוחד

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6301/21 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר המערער: מרדכי בוארון נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד אייל כהן בתפקידו כמנהל מיוחד 2. כונס הנכסים הרשמי ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ג' דניאל) בפש"ר 19327-11-17 מיום 7.8.2021 בשם המערער: עו"ד שי רוסינסקי פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בבאר שבע (כב' השופט ג' דניאל) בפש"ר 19327-11-17 מיום 7.8.2021, בגדרה בוטל הליך פשיטת הרגל שנפתח בעניינו של המערער. הרקע לערעור ביום 8.11.2017 ניתן צו כינוס בעניינו של המערער, לבקשתו. במסגרת זו הושת עליו צו תשלומים חודשי בסך של 750 ש"ח ומשיב 1 מונה למנהל מיוחד לנכסיו (להלן: המנהל המיוחד). תביעות החוב שהוגשו נגדו היו בסך של 7,949,456 ש"ח ומתוכן אושרו בין היתר סך של 7,046,509 ש"ח בדין רגיל וסך של 142,632 ש"ח בדין קדימה. לפי טענת המערער הוא מתקיים מקצבת נכות של המוסד לביטוח לאומי אשר הכיר בו כנעדר כושר השתכרות ואינו עובד בשל מצבו הרפואי. ביום 8.9.2019 הוגש על ידי המנהל המיוחד דו"ח מסכם בו העלה חשד שלמערער חלק בעסק הובלות ולוגיסטיקה על שם בנו (להלן: העסק), תחום העיסוק של החברות אותן ניהל המערער בעת יצירת חובותיו, כך שהוא אינו מדווח על כל הכנסותיו. כמו כן, למערער עודף הכנסות ממוצעות על הוצאות ממוצעות בסך של כ-400 ש"ח לחודש. על כן ביקש המנהל המיוחד להגדיל את התשלום החודשי שהושת על המערער לכדי סך של 1,100 ש"ח. המערער ביקש לדחות את המלצות הדו"ח, שכן לטענתו הגדלת התשלום החודשי מתעלמת ממצבו הבריאותי הקשה. כן טען כי הוא אינו עובד בעסק של בנו ושטענה זו הועלתה בלי כל ביסוס. בית המשפט המחוזי הורה למנהל המיוחד להעמיק את החקירה על אודות המערער, וביום 6.1.2020 הגיש המנהל בקשה למתן צו להמצאת מסמכים הנוגעים לעסק מפני שהמערער סירב לספק לו אותם, דבר שהגביר את החשש שהייתה הסתרת מידע רלוונטי מבית המשפט. המערער טען, כפי שגם מסר למנהל המיוחד, כי אין באפשרותו להמציא את המסמכים המבוקשים עקב סכסוך משפחתי. ביום 14.7.2020 הגיש המנהל המיוחד דו"ח לגבי ממצאי החקירה, ממנו עלה כי העסק הוקם כחלק מדפוס התנהלות קבוע של המערער אשר מקים חברה, רושם את מניותיה על שם אחד מבני משפחתו באופן פיקטיבי, ולאחר שהחברה צוברת חובות, היא נסגרת ונפתחת חברה חדשה באותו התחום, על שם בן משפחה אחר, וחוזר חלילה. בתוך כך צוין כי העסק וכן חברה נוספת שהוקמה על ידי המערער נרשמו על שם ילדיו עת היו בגילאי 20-19 בלבד. לאחר הגשת דו"ח ממצאי החקירה, התקיימה חקירה פומבית של המערער, אשתו וילדיו בבית המשפט. זמן מה לאחר מכן, ובתגובה לבקשה שהגיש המערער, טען המנהל המיוחד כי ממצאי החקירה מצביעים על חוסר תום לב מובהק מצד המערער אשר מצדיק את ביטול ההליך. יחד עם זאת, המנהל המיוחד הסכים לשקול את הותרת ההליך על כנו ואף לבחון מתן הפטר למערער, בכפוף לתשלום בסך של 200,000 ש"ח לקופת הכינוס. המערער דחה את הטענות נגדו, אך הציע לשלם סך של 150,000 ש"ח בפריסה של 5 שנים כנגד מתן הפטר מלא לחובותיו. משיב 2 (להלן: הכנ"ר) מצדו התנגד להצעות וסבר כי יש להורות על ביטול ההליכים נגד המערער. זאת כאמור לנוכח התנהלותו של המערער כמפורט בדו"ח ממצאי החקירה המעידה על יצירת חובות בחוסר תום לב והמלמדת על זלזול בנושיו; וחוסר התועלת לקופת הכינוס, בשים לב לתכניות הפירעון המביאות לפירעון החוב בדין קדימה בלבד. המערער בתגובה חזר והפנה למצבו הרפואי ולכך שהוא אינו בעל כושר השתכרות, והוסיף כי אם יבוטלו ההליכים לא ניתן יהיה לגבות גם את החובות בדין קדימה. במקביל להליך פשיטת הרגל, התברר כי רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י) מנהל תובענה אזרחית בסך של 5.3 מיליון ש"ח נגד המערער ואמו לחיוב דמי שימוש ובניה בלתי חוקית על ידם במושב שדה עוזיה. בעניין זה, ביום 8.6.2021 הוגשה בקשה מטעם רמ"י למתן היתר להמשיך ולנהל את התביעה האמורה נגד המערער. כן ביקשה רמ"י לאפשר לה להצטרף להליכים ולהשיב בטרם כל החלטה בתיק שעשויה להשפיע על זכויותיה. הכנ"ר טען כי תביעה זו מחזקת את החשד לחוסר תום לבו של המערער, בעוד שהמערער טען כי התביעה עדיין מתבררת ואין מקום להסתמך על טענת רמ"י כנגדו. ביום 7.8.2021 ניתנה החלטת בית המשפט מושא ערעור זה. בית המשפט קבע כי הראיות והעדויות מלמדות שמדובר במערער אשר פעל במרמה ובחוסר תום לב מובהק. בתוך כך נקבע באופן חד-משמעי כי גרסתו של המערער וילדיו באשר למידת מעורבותו של המערער בעסק אינה מהימנה "באופן בולט"; וכי המערער אכן נוקט בשיטה של הקמת חברות, רישומן על שם בני משפחתו למרות שהוא זה המנהל אותן בפועל, והקמת חברות חדשות לאחר קריסתן של הראשונות. על כן הורה בית המשפט על ביטול ההליכים בתיק, וזאת גם בשים לב למצבו הרפואי של המערער ולתכנית הפירעון שהוצעה, אשר הסתבר שאינה רלוונטית שכן אין בה תועלת כלשהי לנושים. בית המשפט לא מצא צורך להתייחס לנסיבה של ניהול ההליך נגד המערער ואמו על ידי רמ"י כבסיס להחלטה בדבר ביטול ההליך, שכן הגיע לכלל מסקנה כי די בנסיבות שתוארו בעניין התנהלות המערער בהליך על מנת לבסס את ביטולו. מכאן הערעור שלפנינו בו שב המערער על טענותיו כי לא הוכח שעסקי ילדיו הם שלו, שכן הטענות נגדו נטענו בעלמא. בהקשר זה, בית המשפט המחוזי קבע כי עדות ילדיו אינה מהימנה מבלי שנימק את קביעתו או הפנה למקום שבו נסתרו דבריהם. כמו כן, ביטול ההליך פוגע הן במערער והן בנושיו. לשיטתו, ביטול ההליך ייטיב רק עם הכנ"ר הפועל בחוסר תום לב והמשמש שלוחו של משרד המשפטים המצוי עמו ועם אמו בסכסוך באמצעות רמ"י. קבלת עמדת הכנ"ר עולה אפוא לכדי שגיאה, בייחוד שביטול ההליך נוגד את עמדת המנהל המיוחד וזאת מבלי שהייתה הנמקה נדרשת לסטייה ממנה. דיון והכרעה דין הערעור להידחות על הסף לפי תקנה 138(א)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 אף מבלי להידרש לתשובת המשיבים. טענותיו של המערער מכוונות בעיקרן נגד קביעות עובדתיות של בית המשפט המחוזי. הכלל שלפיו התערבותה של ערכאת הערעור בכגון דא תיעשה רק במקרים חריגים תקף ביתר שאת כאשר עסקינן בהחלטות בית משפט של חדלות פירעון. זאת, שכן לבית משפט של חדלות פירעון מוקנה שיקול דעת רחב נוכח מומחיותו הייחודית ולאור התרשמותו הישירה מבעלי הדין ומנסיבות העניין (וראו לאחרונה: ע"א 4288/21 כהן נ' עו"ד סאלם סוהיל בתפקידו כמנהל מיוחד, פסקה 8 (27.6.2021); ע"א 2874/21 שקארה נ' עו"ד רים, פסקה 4 (22.6.2021); ע"א 1193/21 רחמני נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 7 (3.5.2021)). לא מצאתי כי מקרה זה נמנה עם המקרים החריגים המצדיקים את התערבותה של ערכאת הערעור. בית המשפט המחוזי בחן את מכלול החומרים שהגישו הצדדים לפניו ואף החליט שיש לקיים חקירה פומבית טרם יכריע בבקשה לביטול ההליך. לאחר שמיעת העדויות והעיון בראיות השתכנע בית המשפט כי המערער היה מעורב בהקמתן של מספר חברות באותו תחום אשר נרשמו תחילה על שם אשתו, בהמשך על שם בתו שהייתה באותה עת רק בת 20 מיד עם שחרורה משירות סדיר בצה"ל, ולבסוף על שם בנו כאשר היה רק בן 19 בהיותו חייל בשירות סדיר. בית המשפט גם מצא על יסוד הראיות והעדויות כי המערער עדיין מעורב בניהולו של העסק הנוכחי הרשום על שם בנו, הפועל באותו תחום שפעלו כל החברות שקדמו לו – לוגיסטיקה, הובלה, אחסנה והפצה; המעסיק עובדים שעבדו בחברות שקדמו לו; והמספק שירותים ללקוחות שהיו לקוחות של החברות שקדמו לו. המערער מצידו לא הצליח לספק הסברים המניחים את הדעת ביחס להתנהלותו בהליך ולתמיהות הממשיות הנוגעות לניהול חברות נוספות לאחר שצבר חובות גבוהים מאוד בחברה שהייתה רשומה על שמו. משאלה הם פני הדברים, ומבלי להתעלם ממצבו הרפואי של המערער, מסקנת בית המשפט לפיה המערער פעל בחוסר תום לב קיצוני השומט את הקרקע תחת ההצדקה לקיומו של ההליך, מבוססת כדבעי ואין כל הצדקה להתערב בה. באשר לטענת המערער בעניין חוסר תום לבו של הכנ"ר. לא זו בלבד שלא הונחה תשתית ראייתית ולו לכאורית בדבר קשרי המזימה הקיימים כביכול בין הכנ"ר לבין רמ"י; ולא זו בלבד שטיעון מעין זה מושתת על ההנחה הבלתי מבוססת כי זרועותיה השונות של המדינה ומשרדי הממשלה השונים עושים, מעצם העובדה שהם מייצגים את המדינה, יד אחת כדי להתנכל לאזרחי המדינה; ולא זו בלבד שהטענה מטילה דופי ללא כל הצדקה בכנ"ר ובמייצגיו העושים את מלאכתם לפני בית המשפט בנאמנות ובמקצועיות; היא מצביעה יותר מכל על התחכמויותיו של המערער המוכן להעלות על הדעת כל טיעון, מן הגורן ומן היקב, ובלבד שיוביל אותו ליעדו – להיפטר מחובותיו. בשים לב לכל האמור, לא התרשמתי כי נפל פגם בהחלטת בית המשפט המחוזי. לוּ אכן הנושים היו מפיקים תועלת מהליך פשיטת הרגל של המערער בדמות הפקדת כספים רבים לתיק הכינוס, ניתן היה לשקול את המשך ההליך והיוצא ממנו (וראו והשוו דבַרי בבית המשפט המחוזי: פש"ר (מחוזי י-ם) 37818-07-10 סירור נ' כונס הנכסים הרשמי, פסקה 10 (7.3.2012)). ברם לא כך הם פני הדברים, והצעת המערער מהווה אך טיפה בים הנשייה הבטלה בשישים ריבוא ובצירוף חוסר תום לבו, המסקנה היא בלתי נמנעת – ביטול ההליך. הערעור נדחה אפוא. הרבה לפנים משורת הדין, משלא התבקשה תשובה לערעור נוכח המתכונת הדיונית שבה ניתנה ההכרעה – לא ייעשה צו להוצאות לטובת אוצר המדינה. ניתן היום, ד' בכסלו התשפ"ב (‏8.11.2021).   ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ 21063010_N03.docx רכ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1