רחל סופר(סייג) נ. בנק דיסקונט בע"מ

פסק-דין בתיק רע"א 6301/05 בבית המשפט העליון רע"א 6301/05 בפני: כבוד השופטת א' פרוקצ'יה כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופטת א' חיות המבקשים: 1. רחל סופר (סייג) 2. קלאנפורט אינטרנשיונל לימיטיד נ ג ד המשיבים: 1. בנק דיסקונט בע"מ 2. דוד כהן חברה לנאמנות (1995) בע"מ 3. עו"ד יעקב ברסלב-נאמן בקשת רשות ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים מיום 2.6.05 בבר"ע 785/05, שניתן על ידי כב' השופט י' ענבר תאריך הישיבה: כ"ג בכסלו התשס"ז (14.12.06) בשם המבקשים: עו"ד אליהו נאמן בשם המשיב 1: עו"ד בעז פייל ועו"ד נועה אפיק בשם המשיב 2: עו"ד גלדיס פליישר בשם המשיב 3: עו"ד יגאל מזרחי פסק -דין השופטת א' פרוקצ'יה: 1. זו בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים (כב' השופט ענבר), בה דחה את בקשת רשות הערעור שהגישו המבקשים ביחס להחלטות ראש ההוצאה לפועל בירושלים (כב' הרשמת פרושאור-אבגי סיגל), בהן דחתה את בקשות המבקשים לבטל או לעכב את הליכי מימוש המשכנתא המתייחסים למגרש באיזור ארסוף שיזם המשיב 1, בנק דיסקונט בע"מ (להלן: הבנק). 2. עניינו של הליך זה במגרש ששטחו 1,401 מ"ר השוכן באיזור ארסוף, ורשום במרשם המקרקעין על שם חברת מצפה ארסוף בע"מ (להלן: מצפה ארסוף). מגרש זה שועבד לבנק במשכנתא מדרגה ראשונה להבטחת חוב של המבקשות, הטוענות כי רכשו את הנכס מידי מצפה ארסוף באמצעות נאמן, הוא משיב 3 (להלן:עו"ד ברסלב). ביום 17.11.04 הגיש הבנק בקשה למימוש המשכנתא כנגד מצפה ארסוף. ביום 16.1.05, לאחר המצאת אזהרה למצפה ארסוף, מונה כונס נכסים למימוש המשכנתא, ובתאריך 18.2.05 פורסמו בעיתונות מודעות מכירה של המגרש. בתאריך 29.3.05, לאחר ביצוע התמחרות בין מציעים שונים, אושר המכר על-ידי ראש ההוצאה לפועל. מצפה ארסוף הוזמנה להליכי ההתמחרות. 3. ביום 3.4.05, לאחר אישור המכר, הגישו המבקשות בקשה ללשכת ההוצאה לפועל להתיר להן להגיש התנגדות מנומקת לביצוע המכר במסגרת הליכי מימוש המשכנתא. בבקשתן טענו, כי רק ביום 29.3.05 נודע להן כי הוגשה בקשה לאישור מכר, ולא נמסרה להן כל הודעה על הליך ההתמחרות, וכי יש להן טענות שונות בנוגע לעניין האמור. 4. ראש ההוצאה לפועל דחתה את הבקשה בנימוק שהמבקשות השתהו יתר על המידה בהגשת בקשתן, ומאחר שהמכר בינתיים אושר ובוצע, אין מקום לבטלו או לעכבו בשל הנזק הרב שהוא יגרום לזוכה. בקשה נוספת שהוגשה על ידי המבקשות באותה רוח נדחתה אף היא. 5. על החלטות ראש ההוצאה לפועל הגישו המבקשות בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי. במסגרת הבקשה, נטען כי המבקשת 1 (להלן: המבקשת) רכשה את המגרש ממצפה ארסוף באמצעות נאמן, ומשכנתא על המגרש נרשמה לזכות הנאמן. משכנתא זו נמחקה לאחר שהבנק דרש מהמבקשת כתנאי למתן אשראי על ידו כי תירשם לטובתו משכנתא מדרגה ראשונה, וכי המשכנתא הקודמת תוסר, והיא פעלה על פי דרישה זו. על פי הטענה, הבנק היה מודע לכך שמצפה ארסוף הינה כלי ריק מתוכן, וכי הזכויות הקנייניות במגרש מצויות למעשה בבעלותה של המבקשת באמצעות נאמן. בנסיבות אלה היה על הבנק לצרף את המבקשת כצד להליך מימוש המשכנתא, שכן היא הצד המתאים והנכון לצורך כך, ומשהדבר לא נעשה, יש בכך משום פגם מהותי בהליכי המכר שאושרו, המצדיק את ביטולם. 6. הבנק התנגד לבקשה. הוא טען, ראשית, כי בעל הדברים בהליכי מימוש משכנתא הינו הבעלים הרשום על הנכס המשועבד, ובמקרה זה הוא מצפה-ארסוף. המבקשת אינה בעלת זכויות הקנין הרשומות ולכן אינה בעלת דברים בהליכי מימוש המשכנתא על הנכס, מה עוד שזכויותיה למגרש כלל לא הוכחו; שנית, טען כי עמדת המבקשת לענין זכויותיה במגרש כלל אינה מצויה בגדר סמכות ההכרעה של ראש ההוצאה לפועל; ושלישית, בקשת המבקשות לעכב או לבטל את המכר לוקה בשיהוי ניכר, ודי בטעם זה כדי לדחות את בקשתן על הסף. 7. בית המשפט המחוזי דחה את בקשת רשות הערעור ואימץ את החלטת ראש ההוצאה לפועל. טעמי החלטתו הם אלה: אישור המכר בידי ראש ההוצאה לפועל ביום 29.3.05 הביא להשלמת עסקת המכר עם המשיבה 2, דוד כהן חברה לנאמנות (1995) בע"מ (להלן: הרוכשת), אשר שילמה את מלוא תמורת העסקה. אף שכיום נתונה בידי ראש ההוצאה לפועל סמכות לבטל הליכי מכר מקום שנפלו פגמים מהותיים בהליכים אלה, הרי בהפעלת שיקול הדעת בענין זה יש להתייחס, בין היתר, לעיתוי הגשת בקשת הביטול, והנסיבות שהובילו לאיחור בהגשתה. יתר על כן, מקום שבקשת הביטול מוגשת על ידי צד שלישי הטוען לזכויות קנייניות בנכס שאינן באות לידי ביטוי ברישום המקרקעין, סמכותו של ראש ההוצאה לפועל מצטמצמת, לכל היותר, לעיכוב הליכי המכירה, כדי לאפשר לצד השלישי להפנות את טענותיו הקנייניות להכרעת בית המשפט המוסמך (סעיף 40(ג) לחוק ההוצאה לפועל, תשכ"ז-1967). במקרה זה, על פי הרישומים בלשכת המרשם, הבעלים על המגרש הם מצפה ארסוף, והמשכנתא שנרשמה לזכות הבנק הינה משכנתא מדרגה ראשונה, ולא קודמת לה זכות אחרת כלשהי למעט זכות הבעלות של מצפה ארסוף. הערת אזהרה לזכותו של הנאמן, עו"ד ברסלב, נרשמה רק ביום 18.1.04, זמן ניכר לאחר רישום המשכנתא לזכות הבנק ביום 20.5.03. לפיכך, אין בהערת האזהרה כדי לגרוע מתוקפה של המשכנתא ומן העובדה שהמשכנתא נערכה לזכות הבנק בידי הבעלים הרשום. לפיכך, לגופו של ענין, בעל הדברים של הבנק לצורך מימוש המשכנתא שבידיו היא מצפה ארסוף בלבד, בתורת הבעלים הרשום של הנכס. 8. מוסיף בית המשפט וקובע, כי טענת המבקשת לפיה היא נותרה בעלים של המגרש גם לאחר שעבודו לבנק איננה משכנעת, שכן הרישום הקנייני של הבעלות הינו על שם מצפה ארסוף, והוא משמש ראיה לכאורה לאמיתות תוכנו, וממסמכים אחרים עולה שהמבקשת עצמה הניחה, כי כל עוד הרישום נותר על שם מצפה ארסוף, זו הינה בעלת הקניין במגרש ובעלת הדברים ביחס למימוש משכנתא על הנכס לטובת הבנק. ואכן, התנאי שהציב הבנק למתן ההלוואה ולרישום המשכנתא היה היותו של המגרש נקי מכל שעבוד אחר או זכות אחרת של צד שלישי כלשהו, וזכויות המבקשת בכלל זה. לפיכך הגיע בית המשפט למסקנה כי טענת המבקשות, לפיה, למרות רישום המגרש על-שם מצפה ארסוף הן נותרו בעלות זכויות בנכס מכוח נאמנות כלשהי, איננה מתיישבת עם מסמכי ההתקשרות, והמבקשת אף מנועה מלהעלותה בפני הבנק. 9. בית המשפט המחוזי אימץ את עמדת ראש ההוצאה לפועל, אשר לא ראתה לנכון לעכב את הליכי המכר מחמת השיהוי הרב שבהגשת בקשת המבקשות, לאחר שהמכר אושר ובוצע. על פי קביעת בית המשפט, למבקשות נודע על הליכי המכירה עוד ב-18.2.05, עם פרסום הליכי המכר בעיתונות. חרף זאת, בקשתן הראשונה לעיכוב הליכים הוגשה רק ביום 3.4.05, לאחר שהמכר אושר בהוצאה לפועל. יתר על כן, העתק הבקשה למימוש משכנתא נשלח לבא כוחן של המבקשות דאז, עו"ד בן צור, שנשלח אליהן ב-6.3.05, והתקבל במשרדו ב-10.3.05. המועד האחרון להגשת ההצעות בהוצאה לפועל היה 17.3.05, כשבוע לאחר קבלת הודעת הבנק, ולפיכך עמד לרשות המבקשות זמן די והותר לצורך הגשת הצעה מטעמן לרכוש את המגרש, או לפנות להוצאה לפועל או לבית המשפט בהליך מתאים, שיערבן בהליכי מימוש המשכנתא. כל זאת הם לא עשו. בין לבין, אושר המכר ב-29.3.05, ועל יסודו בוצע המכר כאמור, ומלוא התמורה עבורו שולמה על-ידי הרוכשת. בעקבות השלמת הליכי המכירה, רוכשת המגרש שינתה את מצבה בתום לב, ובנסיבות אלה אין מקום להורות על עיכוב הליכי המכר, כדי לאפשר למבקשות להציג את התנגדותן לקיומו. מטעמים אלה, נדחתה בקשת רשות הערעור. 10. המבקשות פנו לבית משפט זה בבקשת רשות ערעור בגלגול שלישי, וחזרו על טענותיהן, אשר תמציתן היא כי בהיותן בעלות זכויות בלתי רשומות במגרש, היתה חובה מן הדין להודיע להן, ולצרפן להליכי מימוש המשכנתא בטרם תבוצע ההתמחרות, ובטרם יינתן אישור למכר. משהדבר לא נעשה, דין המכר שאושר להתבטל, או למצער, יש לעכב את ההליכים לגביו כדי לאפשר להן לתבוע את זכויותיהן בערכאה המתאימה. 11. כן הן טוענות כי הבנק כשל בכך שלא דאג להזמנתן לקחת חלק בהליכים, ומצטרף לעמדה זו גם הנאמן, עו"ד ברסלב, שצורף להליך בשלב בקשת רשות הערעור. שמענו את טיעוני הצדדים בהרחבה ובפירוט. באנו לכלל מסקנה כי אין מקום לקבל את בקשת רשות הערעור ודינה להידחות. 12. שאלה ראשונה העולה היא האם ההליך שלפנינו מעלה טעמים טובים למתן רשות ערעור בבקשה המגיעה לבית משפט זה בגלגול שלישי. כלל הוא כי רשות ערעור תינתן אך מקום שהענין מעלה שאלה בעלת אופי עקרוני כללי החורג מעניינם הפרטני של בעלי הדין במקרה שלפנינו. בענין זה, לא הייתי דוחה את הבקשה על הסף מהטעם האמור, שכן עשויה, אכן, לעלות שאלה בעלת אופי עקרוני כללי ביחס למידת הצורך לערב בהליכי מימוש משכנתא, מעבר לבעל הזכות הקניינית הרשומה בנכס המשועבד, גם את מי שטוען לזכויות אובליגטוריות או מעין קנייניות לגביו. כך למשל, מי ששילם תמורה – בין חלקית ובין מלאה – עבור רכישתו, לא הטיל עליו שעבוד לטובתו, וטוען לזכויות מעין קנייניות בו מכוח חוזה רכישה שבוצע בשלמותו או בחלקו. עם זאת, אין מקום להכריע בשאלה זו בנסיבות ענין זה, שכן דין הבקשה להידחות מטעם אחר – והוא – השיהוי שנפל בפניית המבקשות לראש ההוצאה לפועל, לאחר שהמכר בוצע, ואף שידעו על כך מבעוד מועד. 13. המבקשות אכן השתהו בלא טעם ראוי בהגשת בקשתן לראש ההוצאה לפועל, גם לאחר שידעו זמן ניכר קודם לכן על קיום הליכי מימוש המשכנתא, על הגשת הצעות רכישה, על ההתמחרות הצפויה ועל כל ההשלכות שעשויות לנבוע מהליכים אלה. השתהות במצב דברים כזה, פירושה המשתמע הוא השלמה בהתנהגות עם קיומם של הליכי התמחרות, קבלת הצעות ואישור המכר בלא התנגדות. מתן היתר להגשת התנגדות מאוחרת בענין זה, משמעו התערבות בזכויות צד שלישי שרכש נכס בתמורה ובתום לב, תוך הסבת נזק כבד לגורם תמים, בלא עילה טובה. ואמנם, במקרה זה אין כל הסבר מניח את הדעת לאיחור בפעולת המבקשות בהגשת בקשתן לעכב את הליכי המכר זמן ניכר לאחר שכבר בוצעו ונשלמו. פתיחת הליכי מכר שהושלמו להתנגדות גורם הטוען לזכויות בנכס, הפועל מתוך שיהוי בלא טעם מוצדק, מערערת את האיזון הראוי בין הצדדים המתמודדים ובין הערכים המתנגשים, ואין להתירה. די בטעם עיקרי זה כדי להצדיק את דחיית בקשת רשות הערעור במקרה זה. אין משמעות הדבר כי נגרע מזכותן של המבקשות לפעול במערכת היחסים בינן לבין הבנק במישור התביעות הכספיות, ככל שייראה להן לנכון לעשות. כפי שהובהר לעיל, אין באמור גם כדי לנקוט עמדה לגבי השאלה המתעוררת באשר להיקף הצורך לשתף בהליכי מימוש משכנתא גורמים הטוענים לזכויות אובליגטוריות או מעין-קנייניות בנכס העומד למימוש. 14. בנסיבות אלה, אנו דוחים את בקשת רשות הערעור. המבקשות תשלמנה שכר טרחת עו"ד בסכום של 20,000 ש"ח, שיחולק שווה בשווה בין המשיב 1 (הבנק) לבין המשיבה 2 (הרוכשת). ש ו פ ט ת השופט ס' ג'ובראן אני מסכים. ש ו פ ט השופטת א' חיות אני מסכימה. ש ו פ ט ת לפיכך הוחלט כאמור בפסק דינה של השופטת פרוקצ'יה. ניתן היום, ל' בכסלו תשס"ז (21.12.06). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05063010_R12.doc יט מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il