עו"ד איתן ארז נ. עטרת תעשיות (1996) בע"מ ( בפירוק)

פסק-דין בתיק ע"א 6299/15 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6299/15 לפני: כבוד השופטת א' חיות כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערער: עו"ד איתן ארז, בתפקידו ככונס נכסים ספציפיים של החייב עדי קדושים נ ג ד המשיבים: 1. עטרת תעשיות (1996) בע"מ ( בפירוק) 2. כונס הנכסים הרשמי - מחוז תל אביב והמרכז ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 21.06.2015 בפר"ק 22006-07-14 שניתן על ידי כבוד השופט ח' ברנר תאריך הישיבה: ח' באייר התשע"ו (16.5.2016) בשם המערער: בעצמו בשם המשיב 1: בשם המשיב 2: עו"ד עומר קלנר עו"ד ענבל קדמי-עברי פסק-דין השופטת א' חיות: ערעור על פסק-דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב (השופט ח' ברנר) אשר דחה את בקשתו של המערער להעביר לידיו את התמורה שהתקבלה אצל כונסי הנכסים של המשיבה 1 (להלן: עטרת או החברה) ממכירת משאית דאף. 1. בחודשים יוני ויולי 2014 התקשרה חברת גלובל פידליטי בע"מ (להלן: גלובל) עם החברה בעסקאות לנכיון שיקים בסך כולל של כ-3.5 מליון ש"ח, להן ערב אישית עדי קדושים (להלן: קדושים), הבעלים של החברה. בנוסף, שעבדו החברה וקדושים לטובת גלובל נכסים שונים. זמן קצר לאחר עריכת העסקאות עם גלובל, נקלעו עטרת וקדושים להליכי חדלות פירעון וביום 13.7.2014 מונו עו"ד ישראל בכר ועו"ד ישראל שפלר ככונסי נכסים של עטרת (להלן: כונסי הנכסים של עטרת) (פר"ק (מחוזי תל-אביב) 22006-07-14) מכוח שעבודים (ובהם שעבוד צף) שהוטלו על נכסיה לטובת בנקים שונים. במקביל התנהל הליך לפירוק החברה ולאחר שביום 16.7.2014 מונה מפרק זמני ניתן ביום 9.11.2015 צו לפירוקה (פר"ק (מחוזי תל-אביב) 26980-07-14). בעניינו של קדושים נפתח הליך פשיטת רגל (פש"ר (מחוזי מרכז) 26801-07-14, להלן: הליך פשיטת הרגל), ניתן צו לכינוס נכסיו וביום 2.6.2015 הוא הוכרז כפושט רגל. במסגרת הליכי חדלות הפירעון הנ"ל, ביקשה גלובל להחריג נכסים, לממש שעבודים ולמנות כונס נכסים מטעמה לשם פירעון חובם של החברה וקדושים כלפיה (850,000 ש"ח בערכי קרן). ביום 7.10.2014 מינה בית המשפט של פשיטת הרגל את המערער, עו"ד איתן ארז, ככונס לנכסים ספציפיים של קדושים (כלי רכב וקופות גמל), ובהם משאית מסוג רנו (להלן: משאית הרנו) וכן משאית מתוצרת חברת דאף (להלן: משאית הדאף או המשאית). לטענת גלובל, במהלך חודש אוגוסט 2014 ועוד בטרם מונה המערער ככונס לנכסים הספציפיים, נודע לה כי לגישת כונסי הנכסים של עטרת משאית הרנו ומשאית הדאף הן רכוש של החברה וגלובל נדחית לגביהן מפני נושים קודמים של החברה. זאת אף שהמשאיות הנ"ל היו רשומות במשרד הרישוי בבעלותו של קדושים ושועבדו לטובת גלובל. גלובל הגישה בקשה להחריג את משאית הרנו מתיק הכינוס (להלן: בקשה 22) ועוד בטרם הוכרעה בקשה זו אישר בית המשפט לכונסי הנכסים של עטרת למכור הן את משאית הדאף (תמורת 51,581 ש"ח) הן את משאית הרנו (תמורת 47,370 ש"ח), אך הוסכם בין הצדדים כי חלוקת כספי התמורה תידון בהמשך. ביום 11.1.2015 הסמיכו הצדדים את בית המשפט להכריע בבקשה 22 (הנוגעת למשאית הרנו) לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984 ובהתאם נקבע כי 40% מהתמורה עבור משאית הרנו תועבר לגלובל. במקביל עתרה גלובל לכך שבית המשפט המחוזי יקבע כי על כונסי הנכסים להעביר לידיה את מלוא התמורה שהתקבלה ממכירת משאית הדאף. 2. ביום 21.6.2015 דחה בית המשפט המחוזי את בקשתה זו של גלובל וקבע כי אין ספק שבעליה של המשאית היא החברה ולא קדושים, שכן רכישת המשאית מומנה ממקורותיה של החברה, היא נרשמה בטופס הפחת שלה (ללא ציון מספר הרישוי), וכן הופיעה ברשימת כלי הרכב שלה. בית המשפט ציין בהקשר זה כי אמנם ברישומי הבעלות במשרד הרישוי כמו גם ברישיון הרכב של המשאית נרשם קדושים כבעליה, אך על פי ההלכה הפסוקה רישומים אלו הם דקלרטיביים בלבד. בית המשפט הוסיף וציין כי גלובל היא נושה מקצועית אשר נעזרה בשירותיו של עו"ד לביצוע הבדיקות הדרושות בטרם העמידה אשראי לחברה ואף ידעה כי קדושים הוא הבעלים של החברה וכי היא מפעילה משאיות לצורך תפעול העסק שהיא מנהלת. על כן, ובהינתן העובדה כי מדובר במשאית ולא רכב פרטי, היה על גלובל, כך נקבע, לערוך בירור מעמיק בסוגיה זו טרם מתן האשראי. בית המשפט הוסיף וציין בהקשר זה כי מעדות מנהלה של גלובל עלה כי היא ידעה שהחברה וקדושים נקלעו לקשיים תזרימיים, ואכן עטרת קרסה כחודש לאחר שגלובל העמידה לה אשראי. סימנים אלו כולם, כך נקבע, היו בבחינת אותות אזהרה לכך שהבעלות המהותית במשאית אינה בהכרח זו המשתקפת ברישיון הרכב וברישומי משרד הרישוי. בית המשפט ציין כי יש צדק בטענת המערער לפיה הציבור הרחב מסתמך בתום לב על הרישום במשרד הרישוי בשל הקושי להתחקות אחר הבעלות המהותית בכלי רכב אך בענייננו, כך נקבע, אין מדובר בציבור הרחב אלא בנושה מקצועית שנמנעה מלערוך בדיקה מתאימה למרות אותות האזהרה שנמנו לעיל. מטעמים אלו כולם דחה בית המשפט המחוזי את בקשת המערער וחייב אותו בהוצאות כונסי הנכסים של עטרת בסך 7500 ש"ח. 3. מכאן הערעור דנן בו טוען המערער כי לא ניתן לקבוע ממצאים לעניין הבעלות במשאית לפי הגירסה שמסר קדושים משום שהוא זה אשר ביצע כלפיה מעשי הונאה, וכי רשימת כלי הרכב של החברה וטופס הפחת הם מסמכים פנימיים שאינם חשופים בפני גלובל ולכן לא הייתה יכולה לבחון אותם טרם הענקת האשראי. מכל מקום, כך נטען, בטופס הפחת לא הופיע מספר הרישוי של המשאית וגם אם הוא היה ברשותה של גלובל לא היה באפשרותה לזהות בו את המשאית דנן. לטענת המערער גלובל הסתמכה בתום לב על הרישומים הפומביים ועל הצהרתו של קדושים, רשמה את השעבוד במשרד הרישוי ואצל רשם המשכונות כדין, וברור כי אילו היה לה צל של ספק כי משאית הדאף אינה בבעלות קדושים הייתה נמנעת מהתקשרות בעסקאות הניכיון או מבקשת בטוחות נוספות. המערער מוסיף כי קבלת עמדתם של כונסי הנכסים של עטרת תחייב גופים פיננסיים לערוך בדיקות מקיפות לגבי כל עסקה ועסקה אותה הם מבצעים ודרישה כזו אינה סבירה ופוגמת ביעילות המסחרית. 4. כונסי הנכסים של עטרת מצידם סומכים ידיהם על פסק דינו של בית המשפט המחוזי וטוענים כי מועד רישום השעבוד מעלה חשד כי גלובל ידעה על מצבה הקשה של החברה ופעלה בחוסר תום לב על מנת לנסות ולשפר עמדתו כנושה אל מול יתר נושי החברה. עוד נטען כי טענת גלובל לפיה סברה שמשאית, להבדיל מרכב פרטי, היא בבעלות קדושים היא למצער עצימת עיניים. בהקשר זה מפנים כונסי הנכסים לכך שבמועד רישום השעבוד על המשאית, נרשמו לטובת גלובל שעבודים נוספים על 9 כלי רכב ומלגזות של החברה, אשר היו רשומים במשרד הרישוי בבעלותה והם מבקשים ללמוד מכך כי גלובל ידעה בזמן אמת שגם המשאית היא בבעלות החברה. הכונס הרשמי מצטרף לטענות כונסי הנכסים של עטרת וטוען כי העובדה שרכישת המשאית לא מומנה על-ידי גלובל אלא נרכשה כעשור לפני המועד בו נרשם השעבוד לטובתה, מחזקת אף היא את המסקנה לפיה רכישת המשאית לא מומנה על ידי קדושים עצמו, ודי היה בכך על מנת לעורר אצל גלובל שאלות ולחייבה לערוך בדיקה מעמיקה יותר לעניין הבעלות האמיתית על המשאית. 5. לאחר שבחנו את טענות הצדדים בכתב ובעל-פה, באנו לכלל מסקנה כי אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט המחוזי. כפי שנפסק לא אחת רישום בעלות על כלי רכב במשרד הרישוי הוא בעל ערך דקלרטיבי בלבד "הרישום הוא בעל ערך 'דקלרטיבי' גרידא ... אינו יוצר בעלות והשינוי ברישום אינו משנה בעלות" (רע"א 5379/95‏‏"סהר" חברה לביטוח בע"מ נ' בנק דיסקונט לישראל בע"מ‏, פ''ד נא(4) 464, 473-472 (1997) והאסמכתאות שם (להלן: עניין סהר); ע"א 1638/03 לוי נ' ברקול,פ"ד נח(6) 941, 943-948 (2004); רע"א 7161/08 המוסד לביטוח לאומי נ' הראל חברה לביטוח בע"מ (11.2.2014)). בית המשפט ער היה אמנם לקשיים העשויים להתעורר בהקשר זה נוכח הסתמכותו של הציבור הרחב על אותו הרישום, ובעניין סהר אף צוין כי: "... ראוי שהרשויות המוסמכות תיתנה את הדעת לנושא זה המצריך בדיקה והסדר ... יהי אשר יהי המצב הרצוי, נראה לי כי כיום אין רישום הרכב במשרד הרישוי מהווה אקט קונסטיטוטיבי של העברת הבעלות אף שחשיבותו רבה ..." (עניין סהר, שם). 6. בית המשפט קמא לא התעלם אף הוא מקשיים אלה, אך במקרה דנן ראה להדגיש כי מדובר בנושה מקצועית וכי אותות האזהרה שעלו בנתוניו הקונקרטיים, צריכים היו לגרום לגלובל לחקור ולדרוש באופן יסודי יותר בסוגיית הבעלות המהותית על המשאית. משלא עשתה כן סבר בית המשפט כי אין לגלובל להלין אלא על עצמה. במסקנתו זו נסמך בית המשפט המחוזי, בין היתר, על עדות מנהלה של גלובל, אברהם ביבי, לפיה גלובל עוסקת במתן אשראים לאנשים פרטיים ולתאגידים ומבצעת בדיקות תוך שימוש באנשי מקצוע (עמ' 8 ו-9 לפרוטוקול הדיון מיום 21.6.2015, מע/16). עוד העיד ביבי כי הכיר את קדושים משום שעטרת הייתה ספקית מזון לגן אירועים שבבעלותו, וכי קדושים פנה אליו לקבלת הלוואה כאשר "היה במצוקה כלכלית תזרימית". על רקע היכרותו של ביבי עם עטרת, כמי שעושה שימוש במשאיות לצורך ניהול עסקיה, ובהינתן מודעותו למצוקה הכלכלית בה היה שרוי קדושים, סמיכות הזמנים בין ביצוע עסקאות נכיון השיקים לקריסתם הכלכלית של החברה ושל קדושים, וכן יתר הראיות שהוצגו בפניו כמפורט לעיל, הגיע בית המשפט המחוזי אל המסקנה כי משאית הדאף הייתה בבעלות החברה ולא בבעלותו הפרטית של קדושים, וכי גלובל כנושה מקצועית יכולה היתה לדעת על כך אילו פעלה כמצופה ממנה בנסיבות העניין. 7. בקביעותיו אלה של בית המשפט קמא לא ראינו מקום להתערב שכן ממצאיו מעוגנים היטב בראיות שנסקרו בפסק הדין. ממצאים אלה תומכים במסקנות המשפטיות שאליהן הגיע ואין לגלות בהן טעות שבחוק. אנו דוחים, אפוא, את הערעור מכוח תקנה 460(ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. המערער יישא בהוצאות כונסי הנכסים של עטרת ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח ובהוצאות הכונס הרשמי ושכר טרחת עורך דין בסך 15,000 ש"ח. ניתן היום, ‏י"ד באייר התשע"ו (‏22.5.2016). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 15062990_V03.doc גק מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il