פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 6299/01

זורב ג'מאל ספיאשווילךי נ. היועץ המשפטי לממשלה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה עתירה נגד החלטת ועדת השחרורים שלא לקצר את עונש המאסר של העותר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 20/09/2001 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 6299/01 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה שחרור מוקדם — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה עתירה נגד החלטת ועדת השחרורים שלא לקצר את עונש המאסר של העותר.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 6299/01

זורב ג'מאל ספיאשווילךי נ. היועץ המשפטי לממשלה

בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי שדחה עתירה נגד החלטת ועדת השחרורים שלא לקצר את עונש המאסר של העותר.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

העותר, אסיר המרצה עונש מאסר בגין החזקת סמים, ביקש רשות לערער על החלטת בית המשפט המחוזי שאישר את החלטת ועדת השחרורים לדחות את בקשתו לשחרור מוקדם. העותר טען כי בעבר הובעה עמדה חיובית לגבי שיקומו וכי הרשות לשיקום האסיר לא בחנה את עניינו כראוי. בית המשפט העליון דחה את הבקשה, בקובעו כי מסוכנותו של האסיר היא השיקול המרכזי. נקבע כי לאור עברו הפלילי של העותר, הכולל עבירות דומות והפרות משמעת בתוך הכלא (החדרת סמים), אין לתת בו אמון וכי הוא מהווה סיכון לציבור.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים י' טירקל, א' ריבלין, מ' נאור
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • זורב ג'מאל ספיאשווילי

נתבעים

  • היועץ המשפטי לממשלה
  • וועדת שחרורים - גוש שרון

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העותר בעל עבר פלילי עשיר בעבירות סמים.
  • העותר שוחרר בעבר שחרור מוקדם מספר פעמים אך לא למד את הלקח.
  • העותר החדיר סמים לכלא וצורך סמים קשים.
  • העותר מהווה סיכון ממשי לשלום הציבור.
טיעוני ההגנה
  • ועדה קודמת הביעה עמדה חיובית לגבי שחרורו אם יימצא טיפול גמילה.
  • הרשות לשיקום האסיר לא נתנה דעתה כראוי לנסיבותיו האישיות ולסיכויי שיקומו.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת מסוכנות המצדיקה את דחיית השחרור המוקדם.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • עברו הפלילי של העותר הכולל שלוש תקופות מאסר קודמות.
  • התנהגות העותר בתוך הכלא (החדרת סמים וצריכתם).
  • תקנות העונשין (נתונים לצורך החלטת ועדת שחרורים), התשס"א-2001.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
עתירה נגד החלטת ועדת שחרורים מיום 04.07.01
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו
תקדימים משפטיים
  • תקנות העונשין (נתונים לצורך החלטת ועדת שחרורים), התשס"א-2001

תגיות נושא

  • שחרור מוקדם
  • עבירות סמים
  • מסוכנות
  • ועדת שחרורים

שלב ההליך

ערעור
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

בבית המשפט העליון רע"ב 6299/01 בפני: כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופטת מ' נאור העותר: זורב ג'מאל ספיאשווילי נגד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. וועדת שחרורים - גוש שרון תאריך הישיבה: ג' בתשרי התשס"ב (2.09.01) בשם העותר: עו"ד אסכנדר זאהי בשם המשיבים: עו"ד חני אופק החלטה 1. על המבקש נגזר עונש מאסר לתקופה של ששה עשר חודשים בשל עבירה של החזקת סמים שלא לצריכה עצמית, כאשר דברים אמורים בהחזקת הרואין במשקל 10.7 גרם, מחולק ל- 11 אריזות. תאריך שחרורו המלא הוא 21.11.01. תאריך תום ריצוי שני שלישים ממאסרו הוא 11.06.01. ועדת השחרורים, בהחלטה מיום 04.07.01, דחתה את בקשתו לשחרור מוקדם. בית המשפט המחוזי בתל-אביב יפו, בפסק דינו מיום 19.07.01, דחה את עתירתו נגד החלטת הועדה. המבקש ביקש להרשות לו לערער על פסק הדין. 2. בבקשתו ובטענותיו לפנינו עמד בא כוח המבקש, בתמצית, על כך שבהחלטה קודמת של הועדה- בהרכב אחר מזה שהחליט בבקשה בסופו של דבר- הובעה עמדה חיובית לגבי האפשרות להקדים את שחרורו, אם יימצא לו טיפול גמילה מתאים. עוד עמד על כך שהרשות לשיקום האסיר לא נתנה דעתה כראוי לנסיבותיו האישיות ולסיכויי שיקומו. אין אנו רואים עין בעין עם בא כוח המבקש. כפי שמתברר ריצה המבקש בעבר שלוש תקופות מאסר בגין עבירות סמים ובכל פעם שוחרר שחרור מוקדם, בהתחשב בנסיבותיו האישיות והמשפחתיות ובמצבו הרפואי. יתר על כן, המבקש החדיר סמים לכלא וחזר לצרוך סמים קשים. ועדת השחרורים סברה כי המבקש- שבעברו אף הרשעות בעבירות דומות- לא למד את הלקח והוא מהווה סיכון ממשי לציבור. כך סבר גם בית המשפט המחוזי. הלכה פסוקה היא כי מסוכנותו של אסיר היא שיקול עיקרי בהחלטתה של ועדת השחרורים לשחררו מן המאסר. כך גם נקבע בתקנות העונשין (נתונים לצורך החלטת ועדת שחרורים), התשס"א- 2001 (ק"ת 6103), כשיקול ראשון ועיקרי שיש להביאו בחשבון, "הסיכון הצפוי מהאסיר לשלום הציבור---". התנהגותו של המבקש בעבר, שתוארה בתמצית לעיל, מעידה עליו כמאה עדים שהוא מסכן את הציבור וכי אין לתת בו אמון עוד. לפיכך צדקה ועדת השחרורים בהחלטתה וצדק בית המשפט המחוזי בדחותו את עתירתו על החלטתה. 3. הבקשה להרשות ערעור נדחית. ניתן היום, ג' בתשרי התשס"ב (20.09.01) שופט שופט שופטת _________________ העתק מתאים למקור 01062990.M04 נוסח זה כפוף לשינויי עריכה טרם פרסומו בקובץ פסקי הדין של בית המשפט העליון בישראל. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444