בג"ץ 6298-22
טרם נותח
פלוני נ. בית הדין הדתי של העדה היוונית קתולית גליל
סוג הליך
עתירה לבית משפט גבוה לצדק (בג"ץ)
פסק הדין המלא
-
1
3
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 6298/22
לפני:
כבוד השופט י' עמית
כבוד השופט נ' סולברג
כבוד השופט ע' גרוסקופף
העותר:
פלוני
נ ג ד
המשיבים:
1. בית הדין הדתי של העדה היוונית קתולית גליל
2. פלוני
3. פלוני
4. הכומר פאוזי ח'ורי
5. עו"ד לידיה איוב
עתירה למתן צו על-תנאי
בשם העותר:
עו"ד מרואן מויס
בשם המשיב 1:
סמיר רוחאנא
בשם המשיבים 3-2:
עו"ד וליד שנאן
בשם המשיבה 5:
בעצמה
פסק-דין
השופט נ' סולברג:
העתירה שלפנינו, מכוונת נגד החלטת המשיב 1, בית הדין הדתי של העדה היוונית קתולית גליל, מיום 22.8.2022, בת"ע 18/22 ובת"ע 19/22, שבגדרה קבע בית הדין, כי נתונה לו סמכות לדון בשתי בקשות שהגישה המשיבה 2, אחות העותר, לתיקון צווי ירושה, מכוח סעיף 72 לחוק הירושה, התשכ"ה-1965. הרקע לדברים, פורט בפסק דין קודם שניתן לגבי אותו עניין (בג"ץ 5826/22 פלוני נ' בית הדין הדתי של העדה היוונית קתולית גליל (7.9.2022)); המבקש להרחיב יעיין שם. עתה, בעתירה הנוכחית, מבקש העותר כי נורה על ביטול ההחלטה, משום שבית הדין אינו מוסמך לדון בבקשות שהגישה המשיבה 2.
ביום 2.11.2022 הודיע העותר, כי שני ההליכים מושא העתירה הסתיימו בפסק דין, שבגדרו נדחתה התביעה שהגישה המשיבה 2, מבלי שהבקשות נדונו לגופן. זאת, נוכח מסקנת בית הדין כי המשיבה 2 אינה כשירה לניהול ההליכים. לכך הוסיף העותר, כי בפסק הדין הושתו עליו הוצאות בסך של 2,000 ₪, בגין "דחיית התנגדותו לסמכות בית הדין". לטענת העותר, חרף הודעתו על סיום ההליכים בבית הדין, העתירה "לא איבדה מטעמה ויש לדון בה", שכן "לא ברור מקריאת פסק דינו של בית הדין שמא הוא דחה את התביעות או מחק אותן". משכך, לשיטתו, "כדי למנוע הגשתו מחדש של אותו הליך לבית הדין ולעורר שוב [את] שאלת סמכותו העניינית, ראוי להכריע, כבר עתה, בעתירה ובכך להבהיר את המצב המשפטי". עוד טען העותר, כי "שאלת חוקיות חיובו [...] בהוצאות עשויה להתעורר במסגרת גביית החוב בלשכת ההוצאה לפועל [...]. על כן, אין זה מן הראוי שחוקיות החיוב בהוצאות תידון במסגרת תקיפה עקיפה ע"י רשם ההוצאה לפועל". בנוסף טען העותר, כי יש טעם לקיים דיון בעתירה, במתכונתה הנוכחית, משום ש"עסקינן בשאלה חשובה הנוגעת לסמכותם של בתי הדין בענייני ירושה".
בתגובה להודעת העותר, טענו המשיבה 2 והמשיב 3 – אח נוסף של העותר – כי משעה שההליכים מושא העתירה הסתיימו, אין עוד מקום לדון בה, שכן "הבסיס החוקי ו/או המשפטי עליו מבוססת העתירה כאן אינו קיים עוד"; מה גם, ש"בית המשפט אינו מקום לקיומם של דיונים אקדמיים תיאורטיים". נטען אפוא, כי יש להורות על דחיית העתירה, ולמצער על מחיקתה. בית הדין הגיב גם הוא להודעה, ומסר כי "אין לו מה להוסיף על הדברים שנקבעו במסגרת פסק הדין [מושא] העתירה".
לאחר עיון בעתירה, על נספחיה, באנו לכלל מסקנה כי דין העתירה – להידחות על הסף, מחמת קיומו של סעד חלופי, בדמות הגשת ערעור לערכאה המתאימה. לעניין זה, בעתירה אמנם נטען, כי בהתחשב בשלב המוקדם שבו מצוי ההליך בבית הדין (נכון למועד הגשת העתירה), אין באפשרותו של העותר להגיש ערעור, ומשכך, לא נותרה בידו כל חלופה, לבד מהגשת עתירה לבית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק. זאת, לפי הנטען, נוכח הקבוע ב"סעיף 1310(4) לקובץ חוקי הכנסיות המזרחיות", שלפיו "אין מוקנית זכות ערעור על החלטה או החלטה מקדמית שאין לה כוח של פסק דין סופי, אלא אם ההשגה עליה הייתה במסגרת פסק הדין". ואולם, מאז ועד עתה, השתנה מצב הדברים העובדתי. משניתן פסק הדין על-ידי בית הדין, יכול העותר להשיג על ההחלטות שניתנו נגדו, ועל ההוצאות שנפסקו לחובתו, לפני ערכאת הערעור המוסמכת לכך. בנסיבות אלה, דין העתירה להידחות על הסף, שכן "ככלל, כאשר קיימת ערכאה שיפוטית אשר מוסמכת לדון בטענותיו של העותר וליתן לו את הסעד המבוקש, לא יידרש לכך בית משפט זה בשבתו כבג"ץ" (בג"ץ 5705/17 לגאי נ' שר הפנים, פסקה 11 (19.7.2017)). לעניין זה אדגיש, כי הדברים האמורים יפים, גם אם יתברר כי קיים קושי להשיג עתה על ההחלטות שניתנו, למשל נוכח חלוף הזמן (ראו: בג"ץ 57/17 סייג נ' בית המשפט למשפחה בראשון לציון, פסקה 2 (3.1.2017)).
טעם נוסף לדחיית העתירה על הסף, הוא הפיכתה לתיאורטית. משהסתיים ההליך מושא העתירה, הסעד האופרטיבי שהתבקש בה – ביטול החלטת בית הדין, שלפיה נתונה לו סמכות לדון בבקשות שהגישה המשיבה 2 – נעדר נפקות מעשית. במצב דברים זה, הדיון בשאלות שמעלה העותר, אינו אלא דיון תיאורטי; אין זה המקום להידרש אליו. כידוע, "על בית המשפט להימנע מדיון בשאלות תיאורטיות, אקדמיות, שאינן מביאות לסעד אופרטיבי, בעל נפקות ממשית ומעשית" (בג"ץ 5318/22 עיריית רעננה נ' משטרת ישראל, פסקה 58 (18.5.2022)).
אשר על כן, העתירה נדחית בזאת על הסף. העותר ישא בהוצאות המשיבים, בסך של 1,000 ₪.
ניתן היום, כ"ה בכסלו התשפ"ג (19.12.2022).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
_________________________
22062980_O06.docx עג
מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il
1