פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"א 6296/99

מוחמד אלהושלה נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת סם מסוכן מסוג הירואין בכמות גדולה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 19/12/2002 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"א — ערעור אזרחי.
מספר התיק 6296/99 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה סמים — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת סם מסוכן מסוג הירואין בכמות גדולה.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"א 6296/99

מוחמד אלהושלה נ. מדינת ישראל

ערעור על חומרת העונש בגין עבירות של קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת סם מסוכן מסוג הירואין בכמות גדולה.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערערים הורשעו בבית המשפט המחוזי, במסגרת הסדר טיעון, בעבירות של קשירת קשר לביצוע פשע והחזקת למעלה מ-60 ק"ג הירואין. הוטלו עליהם 11 שנות מאסר בפועל. בערעורם לבית המשפט העליון, טענו המערערים כי העונש חמור מדי, כי לא נשמרה אחידות בענישה בינם לבין מעורבים אחרים בפרשה, וכי יש להתחשב בנסיבותיהם האישיות כבלדרים. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי בית המשפט המחוזי הבחין נכונה בין המעורבים השונים, כי כמות הסם העצומה מצדיקה את העונש, וכי אין מקום להתערב בעונש שנקבע במסגרת הסדר טיעון.

סוג הליך ערעור אזרחי (ע"א)
הרכב השופטים ש' לוין, י' אנגלרד, א' גרוניס
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • מוחמד אלהושלה
  • מוסא אבו-עייש

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • העונש שהוטל תואם את הסדר הטיעון.
  • קיימת הבחנה עובדתית ומשפטית בין עניינם של המערערים לבין מעורבים אחרים בפרשה.
  • חומרת העבירה וכמות הסם מצדיקות את העונש שנגזר.
טיעוני ההגנה
  • טענה לאי-אחידות בענישה בהשוואה למעורבים אחרים בפרשה.
  • העונש חמור מדי בהתחשב בכך שהמערערים שימשו כבלדרים בלבד.
  • נסיבותיהם האישיות של המערערים מצדיקות הקלה בעונש.
מחלוקות עובדתיות
  • האם קיימת הצדקה להפחתת העונש בשל אחידות הענישה מול מעורבים אחרים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערערים במסגרת הסדר טיעון.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 8098/98
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בבאר שבע
תיקים שאוחדו
  • ע"פ 6532/99

תגיות נושא

  • סמים
  • הסדר טיעון
  • חומרת העונש
  • אחידות הענישה

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • חילוט רכב וחלק מרכב

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 6296/99 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6296/99 ע"פ 6532/99 בפני: כבוד המשנה לנשיא ש' לוין כבוד השופט י' אנגלרד כבוד השופט א' גרוניס המערער בע"פ 6296/99: מוחמד אלהושלה המערער בע"פ 6532/99: מוסא אבו-עייש נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר שבע מיום 17.8.99 בת"פ 8098/98 שניתן על ידי כבוד השופטת ר' יפה-כ"ץ תאריך הישיבה: י"ד טבת תשס"ג (19.12.2002) בשם המערער בע"פ 6296/99: עו"ד ירום הלוי בשם המערער בע"פ 6532/99: עו"ד משה מרוז בשם המשיבה: עו"ד דפנה ברלינר פסק-דין 1. החלטנו לדון בשני הערעורים ביחד. 2. המערערים הורשעו בקשירת קשר לביצוע פשע והחזקת למעלה מ-60 ק"ג הירואין שלא לצריכה עצמית ובית המשפט המחוזי בבאר שבע השית על כל אחד מהם – בגדר הסדר טיעון – אחת-עשרה שנות מאסר בפועל ועוד 18 חודשי מאסר על תנאי וכן חולטו רכב וחלק מרכב שבבעלותם. בגדר הסדר הטיעון הודו המערערים בעבירות שיוחסו להם ונקבע שתקרת עונשם תעמוד על שתים-עשרה שנים, אך הסניגוריה תוכל לטעון באופן חופשי לעונש קל יותר. הערעור שלפנינו צומצם אך לאורך תקופת המאסר בפועל וששני הסניגורים מיקדו את טענותיהם בשלושה אלה: ראשית, שלא נשמרה אחידות הענישה בין עונשיהם ועונשי שנים אחרים, שעל אחד מהם, לטענתם, בגין נסיבות דומות לעניינם של המערערים - הוטל – בגדר הסדר טיעון, אך עונש מאסר בפועל של 5 שנים; שנית, שהעונש כשלעצמו חמור מדי כשמדובר בבלדרים; ושלישית, שנסיבותיהם האישיות מצדיקות הקלה בעונש. לא מצאנו יסוד להתערב בעונש. 3. בית המשפט המחוזי הסביר הסבר היטב את ההבדלים בין עניינם של המערערים לבין עניינם של השנים האחרים; כשעניינו של הבגיר שביניהם – כך סברה התביעה – היה קל במידה ניכרת מעניינם של המערערים, וכאשר העבירה בה הורשע הבגיר האחר היתה קלה מן העבירות בהן הורשעו המערערים. אנו סבורים שבית המשפט המחוזי יכול היה להבחין בין ענייניהם של המעורבים השונים במעשה ושפער הענישה אינו מצדיק את התערבותנו. אמת, נכון הדבר שמדובר בענין זה אך בבלדרים, אך נוכח הכמות הענקית של הסם, שבהחזקתו הורשעו המערערים, אין העונש נראה לנו מופרז כל עיקר; ויתרה מזו – הוא אינו חורג מהסדר הטיעון. משקל נסיבותיהם האישיות של המערערים בעבירות מהסוג הנדון אינו רב ונראה לנו שאף אלה אינן מצדיקות הקלה בעונש. הערעורים נדחים. ניתן היום, י"ד טבת תשס"ג (19.12.2002). המשנה לנשיא ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 99062960_B04.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il