עע"מ 6291-10
טרם נותח
ארז בר זיו נ. הועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז המרכז
סוג הליך
ערעור עתירה מינהלית (עע"מ)
פסק הדין המלא
-
פסק-דין בתיק עע"ם 6291/10
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים
עע"ם 6291/10
לפני:
כבוד השופטת ע' ארבל
כבוד השופט נ' הנדל
כבוד השופטת ד' ברק-ארז
המערער:
ארז בר זיו
נ ג ד
המשיבים:
1. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז המרכז
2. עיריית נתניה הוועדה המקומית
ערעור על פסק דינו של בית המשפט לעניינים מנהליים בתל אביב מיום 12.05.2010 בתיק עת"מ 1643/07 שניתן על ידי כב' השופטת מ' אגמון-גונן
תאריך הישיבה:
ה' בתמוז תשע"ב
(25.6.12)
בשם המערער:
בעצמו
בשם המשיבה 1:
עו"ד ר' שויקה
בשם המשיבה 2:
עו"ד ש' גת
פסק-דין
השופטת ע' ארבל:
ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו (כב' השופטת מיכל אגמון גונן), אשר דחה את עתירתו של המערער, שביקש לבטל את החלטת הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה שאישרה את תכנית נת/7/553/א. לטענת המערער, מדובר בהקמת מספר גורדי שחקים באמצע שכונת וילות, כאשר מדובר באזור צפוף, קטן וגדוש פקקי תנועה. לטעמו, התוכנית תהפוך את האזור כולו לחלום בלהות של צפיפות, רעש, זיהום אויר ופקקי תנועה תמידיים, בלשונו.
רקע והשתלשלות הדברים
1. הוועדה המחוזית לתכנון ולבניה מחוז מרכז החליטה ליתן תוקף לתכנית נת/7/553/א (להלן: התכנית החדשה), החלה על "מגרש מכבי" שבצפון העיר נתניה. המערער, המתגורר ברחוב הצמוד למגרש, פנה לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בבקשה להורות על ביטול החלטות הוועדה המחוזית, וכן להורות למשיבות שהן הוועדה המחוזית ועירית נתניה, לאשר בניה התואמת את אופי הבניה הקיים בלבד.
2. התכנית החדשה החליפה את תכנית נת/553/7 (להלן: התכנית הקודמת) שאושרה בשנת 1997. השטח נשוא העתירה משמש איצטדיון הכדורגל העירוני של העיר נתניה המכונה "הקופסה". התוכנית הקודמת ביקשה, בין היתר, לשנות את יעוד השטח מציבורי פתוח, שטח לבנין ציבור ודרכים, לשטח הכולל בנוסף לאלו גם אזור מגורים מיוחד ג' ואזורי חנייה ציבוריים. בהתאם לכך אושר במסגרת התכנית הקודמת לבנות 3 בניינים בני 16 קומות וקומת גג על גבי עמודים הכוללים כל אחד 66 יחידות דיור. כן כללה התכנית הקודמת היתר לבניית מבנה ציבור בן 3 קומות על גבי השטח.
3. התכנית הקודמת לא מומשה לבסוף ולאחריה אושרה התכנית החדשה. מטרות התכנית החדשה מפורטות בסעיף 10 לתכנית (נספח ב' לתגובת הוועדה המחוזית) כדלקמן:
"א. איחוד וחלוקה מחדש בהסכמת בעלים...
א. שינוי יעוד ממגורים מיוחד ג', שטח ציבורי פתוח, שטח בנייני ציבור, דרכים וחניה ציבורית, למגורים רב קומות, שטח ציבורי פתוח, שטח בנייני ציבור ודרכים.
ב. הגדלת מספר יח"ד מ-198 ל-350 יח"ד.
ג. הגדלת שטחים עיקריים ושטחי שירות.
ד. הגדלת מספר הקומות, ל-19 קומות על עמודים מעל 2 קומות מרתף.
ה. קביעת עקרונות הבינוי, העמדת הבניינים, מספרם, גובהם המרבי וקווי הבנין.
ו. קביעת זיקת הנאה לחניה ולמעבר כלי רכב בתחום השטח הציבורי הפתוח ובין מגרשי המגורים.
ז. קביעת השימושים הציבוריים בשטח בנייני ציבור".
השינוי העיקרי בתכנית החדשה מתבטא בהגדלת מספר הקומות בבנייני המגורים והגדלת מספר יחידות הדיור באופן משמעותי.
פסק דינו של בית המשפט המחוזי
4. תחילה קיבל בית המשפט המחוזי את בקשת העירייה לדחות את העתירה נגדה על הסף, שכן היא אינה מוסד תכנון ואין לה חלק בעניין. בית המשפט המחוזי קבע שהעתירה תוקפת את החלטת הוועדה המחוזית ואינה מכילה טענות נגד העירייה, למעט בקשת המערער ליתן צו המגביל את העירייה באישור תכניות החלות על השטח נשוא העתירה. מעבר למגבלות הכלליות של בית המשפט במתן הוראות מקצועיות לרשויות התכנון, הואיל והעירייה אינה משרד תכנון סעד זה אינו מעשי.
5. בהתייחס לגוף העתירה, הדגיש בית המשפט המחוזי כי בהליך המנהלי בית המשפט אינו מחליף את שיקול הדעת המקצועי של רשויות התכנון וכל סמכותו מתמצית בבחינת סבירות החלטות הרשות. החלטות הוועדה המחוזית לאישור התכנית החדשה נתקבלו לאחר מסלול תכנוני תקין ולאחר בחינת מכלול השיקולים וההתנגדויות.
נגד התכנית החדשה הוגשו 4 התנגדויות עקרוניות של תושבים המתגוררים בסמוך לשטח התכנית, ביניהם המערער. עיקר הטענות נשמעו נגד גובה המבנים, היקף הבנייה והעמסת יתר על מערכת התחבורה באופן שיצור רעש, זיהום אויר ופגיעה בערך הנכסים. לאחר ששמעה התנגדויות ומתוך התחשבות בצרכי התושבים וזכויותיהם, אישרה הוועדה המחוזית את התכנית החדשה. מה גם שבנוסף החליטה הוועדה לצמצם את התכנית החדשה בבנין אחד ולהגדיל את הרווח בין הבניינים. הוועדה המחוזית דנה בכל ההתנגדויות ודחתה אותן אחת לאחת תוך שנימקה את ההחלטה גם לעניין כיעור האזור. בית המשפט הפנה לכך שהוועדה המחוזית ציינה כי המרחק מבית המתנגד לבין המבנים המוצעים הוא ניכר, תוך הדגשה כי במקום שבו מוצעת התכנית החדשה קיים אצטדיון עירוני, העתקתו והקמת פרויקט מגורים איכותי עם ריאות ירוקות בלב העיר עם מבנה ציבורי, עשוי דווקא לתרום לאזור ולהשביח את הנכסים שבו. על בסיס האמור, דחה בית המשפט את העתירה.
טענות הצדדים
6. המערער הטוען לעצמו הציג עצמו כעותר ציבורי והבהיר בכתובים ובעל פה כי לטעמו התוכנית הזויה, מתאפיינת בחוסר סבירות קיצונית ומעוררת חשד חמור למעשי שחיתות. המערער טוען שהתוכנית החדשה פוגעת בתושבים המתגוררים בסמוך למגרש מכבי, שכן מדובר באזור ירוק ושקט, בו מצויה בניה נמוכה. לטעמו, שינוי היעוד על פי התכנית החדשה יכער את האזור ויפגע בתושבים. עוד טען המערער נגד הגדלת נפח התנועה שייצור פקקי תנועה משמעותיים, רעש וזיהום אויר. הוא מוסיף וטוען כי הוועדה המחוזית התייחסה להתנגדויות בצורה נקודתיות ולא בדקה את כלל התכנית וכן כי יועץ התחבורה של הוועדה לא דן בהגדלת נפח התנועה אלא סקר את נושא החניה בלבד.
7. המשיבים מפנים מנגד לכך שעיקר טענת המערער הן בתחום התכנוני, ומרביתן הועלו במסגרת התנגדותו לתכנית ונדונו על די הוועדה המחוזית. ממילא המערער לא הגיש במסגרת התנגדותו חוות דעת מקצועית בנוגע לבעיות תחבורה. החלטת הוועדה המחוזית סבירה ומדתית הן מבחינת דרך קבלתה, הן מבחינת תכנה. מכל מקום, החלטת הוועדה המחוזית נסמכה על חוות דעת יועץ התחבורה שאישר התכנית החדשה. מאחר שמדובר בהחלטה סבירה, אין עילה להתערבותו של בית המשפט.
דיון והכרעה
8. עיינו בחומר שהונח בפנינו, שמענו את טיעוני הצדדים בהרחבה, הגם שאנו מבינים ללבו של המערער המבקש למנוע את הבנייה הגבוהה בסביבת מגוריו, אנו סבורים שיש לדחות את העתירה. אנו מקבלים את קביעות בית המשפט המחוזי כי הוועדה המחוזית איזנה בין האינטרסים השונים, וכי בחלופה התכנונית המוצעת יש שיפור והטבה של ממש לגבי המתנגדים לתוכנית המופקדת. נוצרה הפחתה של זכויות וממילא גם הפחתה של השפעות סביבתיות. הרחקת חלק מהמבנים מערבה צפויה לתרום ליצירת מרחב פתוח. תרומתה של התכנית החדשה היא רבה הן במבנה הציבורי מדרומה והן בשטח הציבורי הרחב במרכזה והן בהעתקת האצטדיון, אשר גורם לעומס התחבורתי, אל מחוץ למרכז העיר. התכנית נבחנה ואושרה על ידי יועץ התחבורה של הוועדה המחוזית. הוועדה התייחסה ונתנה מענה הולם לכל התנגדות, פעלה לאזן ככל שניתן בין האינטרסים השונים. כאמור, הוועדה המחוזית נתנה מענה הולם ומנומק לכל התנגדות שהועלתה לתכנית החדשה, לרבות טענות המערער ופעלה לאזן בין האינטרסים השונים להפחית ככל שניתן את הפגיעה בתושבים המתגוררים סמוך לשטח. הוועדה המחוזית היא האמונה על הסוגיות התכנוניות והמקצועיות, בית המשפט המחוזי בדק את הנושא על כל היבטיו ובכלל זה נושא עומס התנועה, וציין שהנושא לוווה על ידי יועץ תחבורה מטעם הוועדה, בעוד שהמערער לא המציא חוות דעת נוגדת. בנסיבות אלה, לא מצאנו פגם בהליך אישור התכנית המצדיק את התערבותנו.
9. כפי שנאמר, בית המשפט אינו יושב לדין כטריבונל עליון לתכנון. הסמכות בעניין נתונה לגופי התכנון שבידיהם הכלים המקצועיים ונתוני שטח, ולהם מרחב שיקול הדעת לפעול (ראו בג"ץ 2920/94 אדם טבע ודין נ' מועצה הארצית לתכנון ובניה, פ"ד נ(3) 441, 446 (1996)). שוכנענו כי החלטות הוועדה המחוזית נתקבלו על בסיס הליך תכנוני תקין, לאחר בחינת ההתנגדויות ושקילת מכלול השיקולים. הוועדה המחוזית אישרה את התכנית החדשה לאחר שהסירה בנין הכולל 70 יחידות דיור. הדברים נבחנו בקפידה על ידי בית המשפט המחוזי. בנסיבות אלה, כאמור, לא מצאנו עילה להתערבות.
על בסיס כל האמור העתירה נדחית. אין צו להוצאות.
ניתן היום, י"ב בתמוז תשע"ב (2.7.12).
ש ו פ ט ת
ש ו פ ט
ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10062910_B11.doc עכ
מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il