פלוני נ. פלוני

4 1 בבית המשפט העליון ע"א 6290/23 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: פלונית ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו מיום 4.6.2023 בתלה"מ 6453-05-22 ובתלה"מ 6491-05-22 שניתנה על ידי כבוד השופטת ו' שביט פינקלשטיין; בקשה לעיכוב ביצוע מיום 22.8.2023 בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת בית המשפט לענייני משפחה בתל אביב-יפו (השופטת ו' שביט פינקלשטיין) מיום 4.6.2023 בתלה"מ 6453-05-22, בתלה"מ 6479-05-22 ובתלה"מ 6491-05-22 שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. מזה כשנתיים מתנהלים בין הצדדים מספר הליכים בפני המותב, ובהם שלושת ההליכים נושא הערעור שלפניי – אשר הוגשו ביום 3.5.2022 ועניינם בתביעות שהגיש המערער בנושא מזונות, החזרים כספיים וחלוקת רכוש. ביום 3.5.2022 נתן המותב החלטה שבה ציין כי התביעות הוגשו בכתב יד בלתי-קריא והורה למערער להגיש כתבי תביעה מתוקנים, שאם לא כן "עומד [המערער] בסיכון ממשי שביהמ"ש לא יוכל לבחון את תביעותיו [...]". בהתאם הגיש המערער את תביעותיו בפורמט מודפס. ביום 25.5.2022 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב (להלן: בקשת הפסלות הראשונה) שבה טען, בין היתר, כי המותב מפלה אותו על רקע מגדרי ומתעלם מנסיבותיו האישיות, וכי החלטות המותב כוללות "איומים" בהוצאות ובמחיקת ההליכים. המותב הורה למשיבה להגיב לבקשה, אך טרם קבלת תגובתה הגיש המערער מספר בקשות נוספות. בעקבות זאת קבע המותב ביום 15.6.2022 כי עד להגשת תגובת המשיבה – ולחלופין בחלוף המועד להגשתה, ובתלות בהצגת אישור בדבר מסירת הבקשה לידיה – "אינני מתירה כל הגשה נוספת בתיק מטעם [המערער] בעניין זה [...]". חרף האמור הוסיף המערער להגיש בקשות, וביום 22.6.2022 הורה המותב על הוצאת בקשותיו מן התיק. לאחר שהמשיבה הגישה את תגובתה לבקשת הפסלות הראשונה, המותב דחה את הבקשה ביום 6.7.2022. בהחלטתו ביקר המותב את התנהלותו הדיונית של המערער – אשר הגיש עד לאותו מועד "כ-43 בקשות שונות" בהליכים השונים בעניינם של הצדדים והתנסח "בלשון משתלחת ו[ש]אינה מכבדת" – והוסיף כי יש טעם לפגם בכך שהמערער המשיך לבקש כי תינתנה החלטות שונות על ידי המותב שאותו ביקש לפסול. ניהול ההליכים המשיך כסדרו, ובמסגרת זו נתן המותב מספר החלטות הנוגעות להגשת בקשות מטעם המערער. כך למשל, בהחלטה מיום 13.7.2022 ציין המותב כי יחייב את המערער בהוצאות אם ימשיך להגיש "בקשות רבות ללא כל טעם סביר"; לאחר מספר בקשות נוספות שהגיש המערער, ביום 31.7.2022 הדגיש המותב כי טענותיו תיבחנה בדיון שנקבע בהליכים, והוסיף כי הוא "אוס[ר] על [המערער] להגיש בקשות בתיק שכן בקשותיו אינן ברורות ו/או חוזרות על עצמן ועל [המערער] להמתין לקיום הדיון". בהמשך, ביום 21.3.2023 ביקש המערער להורות למשיבה להעביר לו סך של 25,500 ש"ח, ולמחרת הבהיר המותב כי תגובת המשיבה כבר נתבקשה בנושא וכי לא תותר הגשת "בקשות נוספות בנוגע לסכום של 25,500 ש"ח הנטען", שכן על המערער להמתין להחלטה שתינתן. כמו כן, ביום 29.3.2023 נתן המותב החלטה באחד ההליכים שבה צוין כי בטווח זמן של שלושה ימים הוגשו מטעם המערער "5 בקשות שונות בעניינים שכבר הועלו על ידו והוכרעו ע"י ביהמ"ש ו/או שעומדים בניגוד גמור לסדרי הדין". המותב הבהיר כי בהליך התקיימו חקירות וכי בהמשך יינתן צו לסיכומים ולאחריו פסק דין, ובנסיבות אלו – כך נקבע – אין מקום לכך שהמערער יגיש "כל בקשה נוספת לתיק". לאחר מספר דיונים שהתקיימו בהליכים, בחודשים ינואר ומרץ 2023 קבע המותב מועדים להגשת סיכומי הצדדים. ביום 13.4.2023 הגיש המערער בקשה נוספת לפסילת המותב, בטענה כי המותב מנהל את ההליכים באופן שמוטה נגדו ואף "חוסם" אותו מלהגיש מסמכים למזכירות בית המשפט. עוד העלה המערער השגות על ההתרחשויות בדיון ההוכחות שהתקיים באחד ההליכים ביום 22.3.2023, ובפרט על דחיית בקשתו לזימון 25 עדים ובהם בנם המשותף של הצדדים (להלן: הבן) ועל כך שהמותב הקצה למשיבה שעתיים כדי לחקור את המערער, אך קצב למערער 10 דקות בלבד כדי לחקור את המשיבה. המערער הוסיף והלין, בין היתר, על סכום המזונות שהוא מחויב לשלם למשיבה, ועל כך שהמותב "מסרב" לפסוק סעדים שונים לטובת המערער. במסמך משלים מיום 16.4.2023 הוסיף המערער וטען, בין היתר, כי המותב מתעלם מהכנסותיה הגבוהות של המשיבה; וכן ביקש לקיים "דיון הוכחות חוזר" שאליו יזומנו העדים שביקש. המשיבה, מצדה, התנגדה לבקשת הפסלות, ובהחלטה מיום 4.6.2023 דחה המותב את בקשת הפסלות בקבעו כי מדובר "בבקשת סרק" משוללת יסוד, תוך חיוב המערער בהוצאות לטובת המשיבה ואוצר המדינה בסך כולל של 3,000 ש"ח. בהחלטתו סקר המותב את קורות ההליכים בין הצדדים – שתחילתם בשנת 2006, אז ניתן פסק דין בהסכמת הצדדים שבו חויב המערער במזונות הבן, והמשכם בפסקי דין משנת 2021 שבהם הורה המותב, בהסכמת הצדדים, על הגדלת תשלומי המזונות. המותב הדגיש כי השגות המערער על החלטות דיוניות אינן מקימות עילת פסלות, ומכל מקום כי ההחלטות שהוזכרו בבקשה הן מוצדקות לגופן. כך למשל, המותב הסביר כי ההחלטות המונעות מהמערער להגיש בקשות נוספות ניתנו על רקע "כמות הבקשות הבלתי סבירה שהגיש [המערער] עד כה בהליכים המאוחדים תוך ניצול העובדה כי ניתן לו פטור מתשלום אגרה (כ- 100 בקשות)", ונוכח התנהלותו הדיונית אשר כללה הגשת בקשות חוזרות ונשנות ללא הצדקה. עוד הודגש, בין היתר, כי ניתן למערער "פרק זמן ממושך" לחקירת המשיבה; כי בקשתו לזימון העדים נדחתה נוכח אי-עמידתו בדרישות הפרוצדורליות לזימון עדים שלא הגישו תצהירים; וכי המותב נעתר בעבר לבקשת המערער לזימון הבן, אך המערער הודיע בעצמו כי הוא מוותר על העדת הבן. להשלמת התמונה יצוין כי ביום 9.6.2023 דחה המותב בקשה שהגיש המערער לביטול ההוצאות שהושתו בהחלטת הפסלות או לעיכוב ביצוע רכיב זה. מכאן הערעור דנן – אשר נקלט לרישום רק ביום 20.8.2023 (החלטת הרשמת ל' משאלי שלומאי מיום 17.8.2023 בבש"א 5923/23) – ואשר בצדו הגיש המערער בקשה לעיכוב ביצוע רכיב ההוצאות בהחלטת הפסלות. המערער, שאינו מיוצג, עומד על הטענות שהעלה בבקשת הפסלות, ובפרט על הטענות בעניין מחיקת מסמכים שהגיש, בעניין חקירת המשיבה ובעניין סכום המזונות הגבוה שבו הוא מחויב. כמו כן מלין המערער על ההוצאות שבהן חויב במסגרת החלטת הפסלות, והוא טוען כי לא היה מודע לזכויותיו הדיוניות ולהחלטות שונות שניתנו בהליכים אך למותב "לא היה אכפת" מכך. לצד זאת מבקש המערער מבית משפט זה להורות על החזרת "כל הכספים אשר נלקחו מ[המערער]" שלא כדין על ידי בית המשפט קמא. עיינתי בטענות המערער ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מלשבת בדין מעוגן בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו יש לבחון אם מתקיימות נסיבות שיוצרות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב בניהול המשפט. לא שוכנעתי כי נסיבות חריגות כאלו מתקיימות בענייננו. כפי שנפסק לא אחת, מתכונת ניהול ההליך והחלטות דיוניות שניתנות בו אינן מקימות כשלעצמן עילת פסלות, והאפיק הראוי להעלאת טענות בהקשר זה אינו בבקשת פסלות אלא בהליכי ערעור מתאימים (ע"א 58/23 פת נ' פת, פסקה 13 (15.2.2023)). מבלי להביע עמדה בנוגע לנכונות ההחלטות לגופן, לא שוכנעתי כי קמה בענייננו הצדקה לסטות מכלל זה. כך בפרט בנוגע להחלטות הנוגעות לזימון העדים ולניהול הדיון מיום 22.3.2023 (ע"א 8318/20 פלונית נ' מדינת ישראל, פסקה 10 (21.3.2021); ע"א 7077/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (13.12.2022)); לחיוב המערער בהוצאות במסגרת החלטת הפסלות (ע"א 8607/22 פלוני נ' פלונית, פסקה 7 (21.3.2023); ע"א 11040/08 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (22.3.2009)); ולטענות המערער בנוגע לסכום המזונות. הוא הדין בנוגע להחלטות בעניין אי-קליטת בקשות נוספות מטעם המערער. מהפירוט שלעיל עולה בבירור כי מדובר בהחלטות שניתנו במטרה לייעל את ניהול ההליכים וכי אין בהן כדי להקים חשש ממשי למשוא פנים כלפי המערער (השוו: ע"א 4202/21 בוקשפן נ' וייספיש, פסקאות 4 ו-9-8 (20.6.2021); ע"א 7810/17 פלונית נ' פלוני, פסקה 4 (1.11.2017); ע"א 2217/22 מזרחי נ' לונדנר, פסקאות 3 ו-9 (24.5.2022)). בקשתו הנוספת של המערער להורות על החזרת כספים לידיו, אין מקומה בערעור פסלות ולא מצאתי מקום להידרש אליה. אשר על כן, הערעור נדחה, ועמו נדחית בקשת המערער לעיכוב ביצוע רכיב ההוצאות בהחלטת הפסלות. משלא נתבקשה תשובה לערעור, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ג באלול התשפ"ג (‏30.8.2023). ה נ ש י א ה _________________________ 23062900_V02.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1