פלוני נ. פלוני

2 1 בבית המשפט העליון ע"א 6278/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערערים: 1. פלונית 2. פלונית 3. פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה מיום 5.9.2022 בתמ"ש 18001-01-22 שניתנה על ידי כבוד השופטת י' גרינוולד-רנד; תגובה מטעם המשיבים מיום 18.10.2022 בשם המערערים: עו"ד אבי וינרוט בשם המשיבים: עו"ד אביחי דמארי פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בפתח תקווה (השופטת י' גרינוולד-רנד) מיום 5.9.2022 בתמ"ש 18001-01-22, אשר דחתה את בקשת המערערים לפסילת המותב מלדון בהליך. המערערת 1 היא אִמן של המערערת 2 והמשיבה 1. המערערת 2 נשואה למערער 3, והמשיבים נשואים זו לזה. בין הצדדים מתנהלים במשך למעלה מעשור הליכים שונים בבית המשפט לענייני משפחה. כך, בשנת 2010 הגישה המערערת 1 תביעה לסילוק ידם של המשיבים מיחידת דיור הצמודה לביתה, שבה הם מתגוררים, ובתחילת שנת 2011 הגישו המשיבים תביעה למתן פסק דין הצהרתי שלפיו יחידת הדיור היא בבעלותם. בחודש נובמבר 2011 התקיים דיון בפני המותב בשני ההליכים הללו (להלן: ההליכים הקודמים), ובמהלכו הגיעו הצדדים להסכמה – אשר קיבלה תוקף של פסק דין – לפיה המערערת 1 תשלם למשיבים סכום כסף מסוים, ובכפוף לביצוע התשלום יפנו השניים את יחידת הדיור. אולם, בפועל פסק הדין לא קוים: המערערת לא שילמה את הסכום שנקבע, והמשיבים לא פינו את יחידת הדיור. כעשור לאחר מכן, בחודש אוקטובר 2020, הגישו המשיבים תביעה נגד המערערת ובה ביקשו, בין היתר, לקבוע כי פסק הדין שניתן בהליכים הקודמים אינו אכיף (תמ"ש 4675-10-20) (להלן: ההליך הנוסף). בהליך זה התקיים קדם משפט ביום 22.2.2021 ודיון הוכחות ביום 7.12.2021. כפי העולה מן החומר שהובא לעיוני, ביום 15.12.2020 מכרה המערערת 1 את הזכויות בביתה למערערים 3-2. על רקע זה הגישו המשיבים בחודש ינואר 2022 את ההליך נושא הערעור דנן – שבו נתבקש, בין היתר, צו הצהרתי לפיו הם זכאים להמשיך ולהתגורר בבית כבני-רשות. עוד נתבקש בכתב התביעה "צו הצהרתי הקובע כי 'עסקת המכירה' מיום 15/12/2020, והעברת הזכויות של [הבית] [...] בוצעו בחוסר תום לב ע"י [המערערים] בינם לבין עצמם", ועל כן המערערים 3-2 באים בנעלי המערערת 1 בכל הנוגע לחובותיה כלפי המשיבים בנכס נושא ההליך. ביום 20.7.2022 התקיים דיון בהליך נושא הערעור דנן ובהליך הנוסף. כעולה מפרוטוקול הדיון, הצדדים העלו טענות שונות ובשלב מסוים ביקש בא-כוח המערערים, בעל פה, כי המותב יפסול את עצמו "לאור העובדה שבית המשפט אמר כי יש כאן חוסר תום לב בעצם המכירה של הנכס לצד שלישי". בתגובה העיר המותב הערה בזו הלשון: "לא כל דברי בית המשפט נרשמו בפרוטוקול. לפיכך, אני מוסיפה כי כאשר טען [בא-כוח המערערים] כי הם לא רצו את הכסף, הואיל והיו בחובות, היפנה בית המשפט את תשומת ליבו של [בא-כוח המערערים] לעובדה כי בית משפט עוסק בתיק זה מקדמת דנ[א], וכי בבסיס העובדות ההסכם מ- 2011 אשר הוראותיו פינוי כנגד תשלום. הואיל ולא בוצע תשלום במשך למעלה מ- 10 שנים והמציאות הכלכלית השתנתה, יש לבחון תיק זה לאור עובדות אלו. בית המשפט הוסיף כי מכירת הנכס במציאות העובדתית הנוכחית ([בא-כוח המשיבים] מוסיף: 'בזמן ניהול הליכים משפטיים ביחס לנכס') היא חוסר תום לב וכי לבית המשפט לענייני משפחה יש לבוא בידיים נקיות. על כך משיב [בא-כוח המערערים] כי הוא מבקש את פסילתי." בא-כוח המערערים הדגיש בתגובה כי בקשת הפסלות נובעת מכך "שבית המשפט אמר שעצם המכירה של הנכס על ידי [המערערת 1 למערערים 3-2] היא חוסר תום לב" – התבטאות אשר, כך נטען, נאמרה מבלי שהוצגו לבית המשפט העובדות הרלוונטיות. עוד טען בא-כוח המערערים: "אני חושב שבתיק הזה צריך להכריע שופט לא אמוציונאלי". בשלב זה תם הדיון, ובהמשך יום 20.7.2022 הגישו המערערים בקשה כתובה לפסילת המותב מלדון בהליך נושא הערעור דנן ובהליך הנוסף. בבקשת הפסלות נטען כי המותב גיבש "דעה נחרצת" בדבר חוסר תום-לבם של המערערים 3-2, ובכך קיבל המותב טענה עובדתית שהועלתה בכתב התביעה של המשיבים ואף נעתר לסעד ההצהרתי שנתבקש בעניין חוסר תום-לב ביחס לעסקת המכירה. המשיבים, מצדם, התנגדו לפסילת המותב וטענו, בין היתר, כי אמירתו בדבר חוסר תום-לב בביצוע עסקת המכירה נסמכה על תשתית עובדתית מספקת. ביום 5.9.2022 דחה המותב את הבקשה לפסילתו. בהחלטתו הדגיש המותב כי הוא מכיר "את התיקים הקשורים ואת הנפשות הפועלות" עקב ההליכים הקודמים שהתקיימו ביניהם. באשר להתבטאות נושא בקשת הפסלות הסביר המותב: "בדיון מיום 20/7/22 הבעתי עמדתי לפיה העברת הזכויות בדירה, [מהמערערת 1 למערערים 3-2], במצב בו לא קוים על ידה פסק הדין מיום 20/11/11, מהווה חוסר תום לב, ומנוגדת לכלל לפיו יש לבוא לבית המשפט בידיים נקיות. עמדה זו מתייחסת לנושא בכללותו, דהיינו, העברת הזכויות בדירה, בנסיבות הרלוונטיות של העניין. אין באמירה זו בכדי להטיל דופי אישי [במערערים 3-2], או במידת אמינותם כבעלי דין בהליך ספציפי זה. כמו כן, אין באמירה זו בכדי להביע עמדה לגופו של עניין באשר לסיכויי ההליך." המותב הוסיף והפנה לאמירת בא-כוח המערערים לפיה ראוי שההליך יידון על ידי "שופט לא אמוציונאלי", וציין בהקשר זה כי דומה שטענת הפסלות הועלתה מכיוון שדעתו של בא-כוח המערערים "אינה נוחה מאישיותו של המותב". מכאן הערעור שלפניי. המערערים עומדים על הטענות שהעלו בבקשת הפסלות, וטוענים כי אמירת המותב בדיון מיום 20.7.2022 מעידה על גיבוש עמדה נחרצת כי מכירת הנכס בוצעה שלא בתום-לב וכי המערערים פנו לבית המשפט בידיים שאינן נקיות. עוד חוזרים המערערים על הטענה כי התבטאות זו מעידה שהמותב קיבל טענה עובדתית שהועלתה בכתב התביעה ונעתר, למעשה, לאחד הסעדים שנתבקשו בה, וכל זאת מבלי שנחשף למלוא העדויות והראיות בנוגע למכירה. המשיבים, מצדם, סבורים כי דין הערעור להידחות. הם חולקים על הטענה כי התבטאות המותב נאמרה טרם נחשף לעובדות הרלוונטיות, ומדגישים כי המותב מכיר את הצדדים ודן בעניינם מזה למעלה מעשור. כמו כן נטען כי המותב צדק בקבעו שהתנהלות המערערים לוקה בחוסר תום-לב, וכי בית המשפט אך "ציין באופן כללי כי מכירת נכס במציאות עובדתית כפי מקרה דנן היא שמהווה חוסר תום-לב" (כך במקור). עוד טוענים המשיבים, בין היתר, כי אילו גיבש המותב דעה נחרצת בעניינם, היה הדבר בא לידי ביטוי במתן החלטה או סעד לטובתם. עיינתי בטענות הצדדים ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להתקבל. בפסיקה הובהר כי השופט היושב בדין עשוי, בזהירות המתבקשת, להביע דעה בנוגע לסוגיות שבמחלוקת, וכי עילת פסלות תקום בהקשר זה רק במקרים חריגים שבהם מדובר בהתבטאויות מובהקות ונחרצות עד כדי הקמת חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 4595/19 פלונית נ' פלונית, פסקה 4 (7.8.2019); עע"מ 5381/20 לוין נ' הוועדה הבוחנת למקצוע עריכת דין בישראל, פסקה 6 (2.9.2020)). אכן, כפי שציינו המשיבים, מכיוון שהמותב דן בהליכים שונים בעניינם של הצדדים מזה למעלה מעשור, הוא מעוּרה היטב בפרטי המקרה ומכיר את הצדדים עצמם. בנסיבות אלו, הבעת עמדה מצד המותב בנוגע להתנהלות מי מהצדדים להליך – אף אם מדובר בהתנהלות המשיקה לסוגיה שבמוקד ההליך – לא היה בה כשלעצמה כדי להקים עילת פסלות. עם זאת, בנסיבות העניין שלפנינו אני סבורה כי אמירת המותב לפיה "מכירת הנכס במציאות העובדתית הנוכחית [...] היא חוסר תום לב" מקימה הצדקה להעברת ההליכים המתנהלים בין הצדדים למותב אחר, ולו מטעמים של מראית פני הצדק. זאת, בשים לב לעובדה שאחד הסעדים שביקשו המשיבים בכתב התביעה הוא צו הצהרתי שלפיו עסקת המכירה והעברת הזכויות בנכס "בוצעו בחוסר תום לב ע"י [המערערים] בינם לבין עצמם"; נוכח העובדה שהתבטאות זו נאמרה טרם שמיעת הראיות בהליך; ובשים לב לכך שהמותב לא הסתייג מאמירה זו במסגרת החלטת הפסלות, אלא חזר והדגיש כי "עמדה זו מתייחסת לנושא בכללותו, דהיינו, העברת הזכויות בדירה, בנסיבות הרלוונטיות של העניין" (ראו והשוו: ע"א 3814/20 פלונית נ' פלוני, פסקה 7 (27.7.2020)). לבסוף אדגיש כי בלא קשר למסקנה שאליה הגעתי, יש צדק בביקורת שהביע המותב על האופן שבו התנסח בא-כוח המערערים במהלך הדיון. בקשת פסלות ראוי לה שתתמקד בטענות לגופו של עניין ולא לגופו של שופט, והטענה בדבר היות המותב "אמוציונאלי" מוטב היה אלמלא נטענה. אשר על כן, הערעור מתקבל והדיון בהליכים המתנהלים בין הצדדים יועבר למותב אחר. המשיבים יישאו בהוצאות המערערים בסך 3,000 ש"ח. ניתן היום, ‏כ"ג בחשון התשפ"ג (‏17.11.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22062780_V02.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1