פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

ע"פ 6274/05

עלאא עבד אלראזק נ. מדינת ישראל

המערער ביקש להקל בעונש המאסר שהושת עליו בגין עבירות אלימות, בטענה כי הודה במיוחס לו, ביצע סולחה עם המתלונן וכי העונש חמור מהמקובל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?
תאריך פרסום 06/10/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק ע"פ — ערעור פלילי.
מספר התיק 6274/05 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה ערעור פלילי על גזר דין — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור המערער ביקש להקל בעונש המאסר שהושת עליו בגין עבירות אלימות, בטענה כי הודה במיוחס לו, ביצע סולחה עם המתלונן וכי העונש חמור מהמקובל.
החלטת בית המשפט נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) — בית המשפט דחה את ההליך לטובת הצד שכנגד (הנתבע/המשיב).

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

ע"פ 6274/05

עלאא עבד אלראזק נ. מדינת ישראל

המערער ביקש להקל בעונש המאסר שהושת עליו בגין עבירות אלימות, בטענה כי הודה במיוחס לו, ביצע סולחה עם המתלונן וכי העונש חמור מהמקובל.

נדחה (לטובת הנתבע/המשיב) ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי בעבירות של תקיפה הגורמת חבלה ממשית, תקיפה בנסיבות מחמירות והפרת הוראה חוקית, לאחר שתקף מתלונן יחד עם אחרים תוך שימוש באלה ובסכין. הוא נידון ל-20 חודשי מאסר בפועל. בערעורו טען המערער כי העונש חמור מדי, כי הודה במעשיו וכי ערך סולחה עם המתלונן ושילם לו פיצוי. בית המשפט העליון דחה את הערעור, בקובעו כי מדובר במעשי בריונות אלימים שבוצעו בעת שהמערער היה נתון במעצר בית, וכי על בית המשפט להילחם באלימות באמצעות ענישה מרתיעה. נקבע כי העונש אינו חורג מהמקובל וכי אין עילה להתערב בו.

סוג הליך ערעור פלילי (ע"פ)
הרכב השופטים א' ריבלין, מ' נאור, ע' ארבל
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • עלאא עבד אלראזק

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • המעשים היו מעשי בריונות אלימים שתוצאתם קשה.
  • המערער ביצע את העבירות בעודו נתון במעצר בית מלא.
  • העונש שהושת אינו חמור בהתחשב בחומרת העבירות ובאפשרות לשחרור מוקדם.
  • הסולחה באה לידי ביטוי בכך שלא הוטלו פיצויים נוספים.
טיעוני ההגנה
  • המערער הודה במיוחס לו.
  • העונש חמור מהעונשים המקובלים בעבירות דומות.
  • נערכה סולחה בין הצדדים והמערער שילם פיצוי כספי.
  • נסיבות אישיות קשות (התמוטטות עסק, מצב משפחתי).
מחלוקות עובדתיות
  • האם המערער נטל אחריות מלאה למעשיו או ניסה למזערם.
  • האם העונש חורג מהמקובל בנסיבות דומות.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • הודאת המערער בכתב האישום
  • תסקיר שירות המבחן

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ע"פ 1176/04
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית המשפט המחוזי בנצרת

תגיות נושא

  • אלימות
  • תקיפה
  • גזר דין
  • ערעור פלילי

שלב ההליך

ערעור

גזר הדין

חודשי מאסר בפועל
20
חודשי מאסר על תנאי
22
חודשי שירות עבודה
0
שעות שירות לתועלת הציבור
0
גובה הקנס למדינה
5000
סכום הפיצוי שנפסק שהתובע ישלם לנפגע
0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 6274/05 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6274/05 בפני: כבוד השופט א' ריבלין כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופטת ע' ארבל המערער: עלאא עבד אלראזק נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בנצרת מיום 15.5.05 בע"פ 1176/04 שניתן על ידי כבוד השופט י' כהן תאריך הישיבה: כ"ה באלול תשס"ה (29.9.05) בשם המערער: עו"ד דוד דרעי בשם המשיב: עו"ד מיכאל קרשן בשם שירות המבחן: גב' אסתי שדה פסק-דין השופטת ע' ארבל: בפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי נצרת (כבוד השופט יצחק כהן) לפיו נידון המערער ל-42 חודשי מאסר (בניכוי ימי מעצרו), מתוכם 20 חודשי מאסר לריצוי בפועל, והיתרה, 22 חודשי מאסר, על תנאי, למשך שנתיים מיום שחרורו של המערער ממאסרו, שיחול על העבירות נשוא הרשעתו, ועל כל עבירה אחרת מסוג פשע. כן הוטלו עליו קנס בסך 5,000 ₪, והתחייבות להימנע מעבירה על סך 5,000 ₪ לתקופה של שנתיים מיום שחרורו. על-פי עובדות כתב אישום, בהן הודה, הגיע המערער עם שניים אחרים לחנותו של המתלונן, כשאחד מהם רעול פנים, ותקפו אותו, כשאחד מכה באלה בראשו, והאחר דוקרו בסכין בידו הימנית. לאחר מכן עזבו השלושה וברחו מהמקום, כשאחד מהם צעק לעבר המתלונן שבעתיד יחזרו ויפגעו בו. כתוצאה ממעשיהם של התוקפים, נגרם למתלונן חתך אלכסוני שחדר לתוך השרירים, דימום קרע בשריר, ופגיעה במצח שמאל. המתלונן אושפז למשך יומיים בבית חולים, נתפר והושם בגבס. המערער הורשע על סמך הודעתו בתקיפה הגורמת חבלה ממשית, עבירה על סעיף 380 לחוק העונשין, תשל"ז-1977, תקיפה בנסיבות מחמירות, עבירה על סעיף 382(א) לחוק העונשין, וכן הפרת הוראה חוקית, עבירה על סעיף 287(א) לחוק. על המערער הושת גזר דין כפי שפורט, והוא נשוא הערעור שבפנינו. בא כוח המערער ביקש לחזור על נימוקי הערעור המפורטים, ולהדגיש שלושה נימוקים עיקריים לביסוס טיעונו. האחד, כי המערער הודה לאחר שנשמעה עדותו של עד תביעה אובייקטיבי, שלפי גרסתו המערער לא החזיק לא סכין ולא מקל, אלא כל אחד מאלו שהיו עימו – האחד החזיק סכין, והשני מקל. להערכתו, קצין המבחן הושפע, ולו בעקיפין, מהעובדה שיוחסה למערער החזקת האלה, ולכן הגיע למסקנה שהמערער אינו נוטל אחריות למעשיו, ומנסה למזער מחומרתם, מה שהביא לכך שהוא נמנע מהמלצה לגביו. השני, לאחר הודעתו של המערער, תוקן כתב האישום כך שהוראות החיקוק בו שונו, מחבלה בכוונה מחמירה לתקיפה הגורמת חבלה ממשית בנסיבות מחמירות. עם זאת, העונש שהושת עליו חמור מהעונשים שבית משפט נוהג להטיל בעבירות מסוג זה. הוגשה רשימת פסקי דין לבית המשפט בערכאה הדיונית, כשאנשים דקרו בעצמם, ונידונו לתקופות מאסר פחותות מזו שהמערער נידון לה. השלישי, בין המערער והמתלונן נערכה סולחה, במסגרתה יושרו ההדורים ביניהם, והמערער שילם למתלונן סך של 25 אלף ₪. נסיבותיו האישיות של המערער פורטו בתסקיר. אשתו מנותקת ממשפחת המוצא שלה; העסק – החנות – בו עבד כל חייו התמוטט. הוא מבקש מבית המשפט להסתפק בתקופת המאסר שהוא מרצה עד היום, דהיינו, 10 חודשים. בא כוח המדינה, הבהיר בטיעונו, כי מעולם לא יוחסה למערער החזקת סכין. כתב האישום התבסס על מכלול הראיות, ובכלל זה עדות המתלונן. התוקפים האחרים התלוו אל המערער, ולטענתו, פנה אליו המתלונן באופן מתלהם. בעבור הסולחה שולם סכום כסף גדול, ולכן בית המשפט נמנע מלהשית תשלום פיצויים על המערער. עוד הוסיף בא כוח המדינה, כי בדרך כלל המשפחה כולה נפגעת ממעשה עבירה, וכי תקופת המאסר שהוטלה על המערער הינה קצרה יחסית למעשה העבירה, והוא עומד לסיים ריצוי שני שלישים מעונשו בסוף חודש דצמבר הקרוב, שאז יש למערער סיכוי טוב להשתחרר ממאסרו. המעשים כפי שפורטו בכתב האישום, ובהם הודה המערער, הינם מעשי בריונות אלימים, שתוצאתם קשה וחמורה. אל המערער התלוו חבריו התוקפים, כשהם נושאים כלי נשק מסוג אלה וסכין. המתלונן נפגע קשות כתוצאה מהמכות שקיבל. המחוקק רואה בחומרה ביצוע מעשי תקיפה הגורמת חבלה ממשית, כאשר שניים או יותר חברו לביצוע המעשה, שאז נקבע כפל עונש מזה הקבוע לעבירה כאשר היא מתבצעת על-ידי אדם בודד. בית המשפט פירט בהרחבה את כל השיקולים הרלבנטיים לעניין העונש: נסיבות האירוע, תוצאות המעשה, תסקיר שירות המבחן שדיבר על כך שהמערער נמנע מלקבל אחריות מלאה לעובדות כתב האישום, והעובדה שהמערער ביצע את העבירות בהיותו נתון במעצר בית מלא, שאז יצא את ביתו ותקף את המתלונן. כמו כן נתן בית המשפט את דעתו לסולחה שנעשתה, ולנסיבותיו האישיות של המערער. לא ניתן לומר שבית המשפט החמיר עם המערער. ההיפך הוא הנכון, במיוחד בהתחשב בכך שהמערער יובא בפני "ועדת שליש" בחודש דצמבר הקרוב. פתרון של סכסוכים, כאלה ואחרים, באמצעות מעשה בריונות, הינו תופעה חמורה, ויש לעקרה מן השורש. על בית המשפט לתרום את חלקו לביעור מעשי אלימות, על-ידי הטלת עונשים מחמירים ומרתיעים. בנסיבות אלה, כפי שפורטו, לא מצאנו עילה להתערב בעונש שהושת, והערעור נדחה. ניתנה היום, כ"ה באלול תשס"ה (29.9.05). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 05062740_B01.doc מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il /עכ.