לביא, זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד התיישבות נ. היועץ המשפט

3 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6272/21 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין העותרת: לביא, זכויות אזרח, מינהל תקין ועידוד ההתיישבות נ ג ד המשיבים: 1. היועץ המשפטי לממשלה 2. ראש הממשלה 3. מזכיר הממשלה 4. פרופ' טליה איינהורן עתירה למתן צו על תנאי ובקשה לצו ביניים בשם העותרת: עו"ד אביחי בוארון פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: העותרת היא עמותה המגדירה עצמה "עמותה ציבורית הנאבקת למען מינהל תקין וזכויות אדם ופועלת לעידוד ההתיישבות". היום, 14.9.2021, הגישה העותרת עתירה המתפרשת על פני 5.5 עמודים בה מתבקש בית משפט זה, בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, להורות על עצירת הליכי שימוע הנערכים למשיבה 4, פרופ' טליה איינהורן (להלן: פרופ' איינהורן) בקשר עם כהונתה בנציגת ציבור בוועדה המייעצת למינויים לתפקידים בכירים (להלן: ועדת גולדברג), וכן "להימנע מנקיטת כל צעד נגדה על רקע השמעת דעותיה ביחס לממשלה בראשה עומד המשיב 2" (הרישא לעתירה). בנמקה עתירה זו, טוענת העותרת כי עצם הכוונה לערוך שימוע לחברת הוועדה פוגעת פגיעה קשה בחופש הביטוי הפוליטי ויוצרת אפקט מצנן כלפי ביקורת על הממשלה ועל העומד בראשה. מהנספחים שצורפו לעתירה עולה כי ביום 1.9.2020 נשלחה לפרופ' איינהורן הזמנה לשימוע לשם בחינת אפשרות של סיום כהונתה כנציגת ציבור בוועדת גולדברג על-ידי מזכיר הממשלה, וזאת על רקע התבטאויות חריגות של פרופ' איינהורן ברשתות החברתיות. במכתב ניתנה לפרופ' איינהורן האפשרות להביא טענותיה בנושא בכתב עד ליום 14.9.2021. במכתב נוסף, מיום 10.9.2021, ניתנה לפרופ' איינהורן האפשרות גם להישמע בעל-פה, במועד שיתואם עמה. בסעיף 3 למכתב מיום 10.9.2021 הובהרה מתכונת השימוע, כדלקמן: כעולה ממכתבי, השימוע ייערך על ידי [מזכיר הממשלה], בהתאם להסמכה שהסמיכני ראש הממשלה. בתום השימוע אמסור את המלצתי לראש הממשלה. אם לאחר שקילת כלל השיקולים הרלבנטיים, יחליט ראש הממשלה כי יש להפסיק את חברותך בוועדה הציבורית, הוא יביא את הדברים להחלטת הממשלה, שהיא הגורם המוסמך. יודגש כי אבחן את הסוגיה ואת כל טענותייך בלב פתוח ובנפש חפצה, וכך גם ראש הממשלה והממשלה כולה אם וככל שידרשו לנושא. מהנספחים שצורפו לעתירה לא ניתן להבין האם נקבע מועד לשימוע, אולם ככל הנראה שימוע כאמור טרם נערך, וממילא טרם התקיימו יתר ההליכים המפורטים בסעיף 2 לעיל. דין העתירה להידחות על הסף, מחמת היותה עתירה מוקדמת. הלכה מושרשת היא כי אין בית משפט זה נדרש להשגות אודות אופן התנהלותו של הליך שימוע בטרם קבלת החלטה של הרשות המוסמכת בעניין (ראו, מיני רבים, בג"ץ 7957/20 פלונית נ' שר התקשורת, פסקה 3 לפסק דינו של השופט יצחק עמית (7.1.2021); בג"ץ 9072/20 מנא טכנולוגיות אי.סי.אי תקשורת חכמה בע"מ נ' שר התקשורת, פסקה 8 לפסק דינו של השופט אלכס שטיין (28.12.2020); בג"ץ 5596/19 שניב תעשיות נייר בע"מ נ' הרשות לשירותים ציבוריים – חשמל, פסקה 8 לפסק דינו של השופט נעם סולברג (22.9.2019)). בענייננו, טרם נערך השימוע נושא העתירה, וממילא טרם התקבלה החלטה מנהלית בעקבותיו, וכן ההחלטות הנוספת כאמור במתווה שפורט בסעיף 2 לעיל, שסופם בהחלטת ממשלה. לפיכך, בהיעדרה של החלטה מינהלית סופית של הרשות המוסמכת, לא מתקיים הבסיס הנדרש לקיום ביקורת שיפוטית על החלטה שטרם באה לעולם. לא נעלמה מעינינו טענת העותרת לפיה עצם הזימון לשימוע יוצר אפקט מצנן ומגבש את הפגיעה בחופש הביטוי אולם סברנו כי אין בטענה זו כשלעצמה כדי להצדיק התערבות במהלך ההליך המנהלי. במצב דברים זה, אין מנוס מדחיית העתירה על הסף. העתירה נדחית אפוא, על הסף. משלא נתבקשו תגובות – אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏ח' בתשרי התשפ"ב (‏14.9.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21062720_Y01.docx שש מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1