מדינת ישראל נ. שאדי עומר

פסק-דין בתיק ע"פ 6263/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6263/11 ע"פ 6300/11 ע"פ 6336/11 לפני: כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' סולברג המערערת בע"פ 6263/11: מדינת ישראל המערער בע"פ 6300/11 רעד גני המערער בע"פ 6336/11 שאדי עומר נ ג ד המשיב בע"פ 6263/11: שאדי עומר המשיבה בע"פ 6300/11 ובע"פ 6336/11: מדינת ישראל ערעורים על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 7.7.2011 בת"פ 54575-11-10 שניתן על-ידי כבוד סגן הנשיא א' שיף; וערעור על גזר הדין של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 18.7.2011 בת"פ 54558-11-10 שניתן על-ידי כבוד השופט ע' גרשון תאריך הישיבה: ב' באייר התשע"ב (24.04.2012) בשם המערערת בע"פ 6263/11 והמשיבה בע"פ 6300/11 ובע"פ 6336/11: עו"ד עדי שגב בשם המערער בע"פ 6300/11: עו"ד תאמר אסדי בשם המערער בע"פ 6336/11 והמשיב בע"פ 6263/11: עו"ד עומר סנעאללה בשם שירות המבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. שלושה ערעורים על שני גזרי דין בפרשה אחת: בתאריך 17.11.2010, בסביבות השעה 22:45, עמדו המתלוננים, ששון מאסייב וזיו מרשה ביציאה מכרמיאל על מנת לתפוס טרמפ. אל המקום הגיעו המערער בע"פ 6300/11 (להלן: רעד) והמערער בע"פ 6336/11 (המשיב בע"פ 6263/11; להלן: שאדי) במכוניתו של רעד. ששון ניגש אל המכונית ושאל את השניים אם הם מגיעים לעכו. רעד השיב בחיוב ושני המתלוננים נכנסו למכונית. במהלך הנסיעה החליטו רעד ושאדי לשדוד את המתלוננים. לצורך ביצוע השוד נסעו לביתו של שאדי בדיר אלאסד על מנת להצטייד בסכין. בהגיעם, נכנס שאדי לביתו, הצטייד בסכין, חזר אל המכונית, והארבעה המשיכו בנסיעה, עד אשר סטה רעד לדרך כורכר ביער סמוך לתובל. המתלוננים שאלו שוב את רעד ואת שאדי לאן הם נוסעים, ורעד השיב בתרמית כי זוהי דרך קיצור מירכא לעכו. רעד עצר את המכונית על דרך הכורכר בתואנת שווא כי יש תקלה במכונית, והארבעה יצאו ממנה. או אז שלף שאדי את הסכין, קרב אותה לצווארו של ששון, והורה לשני המתלוננים להרים ידיים, לא לזוז, לתת את רכושם, שאם לא יעשו כן – יפגע בהם. שאדי נטל בכוח מידו של ששון את תיקו שבו היה ציוד אישי, מסמכים אישיים, ארנק ובו כרטיסי אשראי ו-30 ₪ במזומן. שאדי הורה לששון להסיר שרשרת מצווארו, ששון עשה כן, ומסר לשאדי את השרשרת ואת מכשיר הפלאפון שלו. במקביל תפס רעד את זיו בידו, וכאשר ניסה להסתובב על מנת לראות את מספר המכונית, היכה אותו רעד. רעד משך בחוזקה את תיקו של זיו, שבו היה ציוד אישי, מן הכיס האחורי של מכנסיו של זיו, הוציא רעד את ארנקו שבו היו מסמכים אישיים, כרטיסי אשראי, 150 ₪ ו-150 $. לפי הוראתו של רעד, מסר לו זיו גם את מכשיר הפלאפון שלו. שאדי ורעד הרחיקו את המתלוננים בדחיפות ובאיומי סכין מן המכונית, הורו להם שלא להסתובב, ונמלטו מהמקום בנסיעה כשהם מותירים את המתלוננים בלב היער. בהמשך אותו לילה המירו שאדי ורעד את השרשרת ואת הדולרים ששדדו ב-1,100 ₪ ואת יתר הרכוש הגנוב שרפו. 2. בגין המעשים הללו, שבביצועם הודו רעד ושאדי, במסגרת הסדר טיעון, הורשעו השניים – לפני מותבים שונים בבית המשפט המחוזי בחיפה – בחטיפה ובשוד מזויין. שאדי נדון בת"פ 54575-11-10 (סגן הנשיא א' שיף) למאסר בפועל למשך שנתיים וחצי, מאסר-על-תנאי למשך שנה, קנס בסך של 5,000 ₪, ופיצוי בסך של 3,000 ₪ לכל אחד משני המתלוננים. רעד נדון בת"פ 54558-11-10 (השופט ע' גרשון) למאסר בפועל למשך חמש שנים, מאסר-על-תנאי למשך שנתיים, ופיצוי בסך של 20,000 ₪ לכל אחד משני המתלוננים. 3. בית המשפט המחוזי (סגן הנשיא א' שיף) עמד בגזר דינו על חומרת מעשיו של שאדי, שנעשו על-פי סיכום מוקדם עם רעד, ועל הטראומה שהייתה מנת חלקם של המתלוננים. בית המשפט המחוזי קבע כי חלקו של שאדי לא היה פחוּת מזה של רעד. הם ביצעו את המעשים בצוותא חדא. לקולא שקל בית המשפט המחוזי את עברוֹ הנקי של שאדי, את גילו הצעיר, הודייתו ומצבו הרפואי, בהיותו בעל נכות נפשית, גופנית ותפקודית, והמאסר צפוי להכביד עליו. 4. בית המשפט המחוזי (השופט ע' גרשון) ציין בגזר הדין כי חלקו של רעד אינו נופל במאום מחלקו של שאדי. מדובר במעשים נפשעים שפגעו לא רק במתלוננים אלא גם בציבור כולו, בגרימת פחד וחשש מפני בני בליעל שכאלה. מדובר בעבירות מן החמורות שבספר החוקים. לקולא שקל בית המשפט המחוזי את העבר הנקי; את ההודייה (אם כי באה בשלב מאוחר, שלא כמו שאדי), ואת מחלת ה-HEPATITIS B שממנה סובל רעד (אם כי המחלה רדומה, ומצבו הרפואי של רעד טוב מזה של שאדי). 5. בערעורה טוענת המדינה כי העונש שהוטל על שאדי אינו הולם את חומרת העבירות ולא משקף במידה הראויה את נסיבות ביצוען. מדובר בשילוב של שתי עבירות חמורות – חטיפה ושוד מזויין – בצד כל אחת מהן קבע המחוקק עונש כבד, על מנת להגן על גופם, רכושם ושלומם של הציבור. העונש שנגזר על שאדי סוטה ממדיניות הענישה של בית המשפט העליון, ומתחייב תיקון. מנגד טוען שאדי בתשובה לערעור המדינה וערעור מטעמו, כי להבדיל מרעד, הודה בהזדמנות הראשונה, וכי רעד – ולא הוא – היה הרוח החיה בסיפור המעשה. עוד טוען שאדי על נסיבותיו האישיות הקשות, מצבו הנפשי והבריאותי; תאונת עבודה קשה שעבר ואשר דרדרה עוד את מצבו הרפואי. בהתחשב בנסיבותיו האישיות והרפואיות, ובחרטתו, מן הראוי, טוען שאדי, להקל בעונשו. רעד טוען בערעורו כי עקרון אחידות הענישה מחייב לגזור גזרה שווה מעונשו של שאדי לעונשו-שלו, מכיוון שמעשיהם דומים. במובנים מסויימים, חלקו של שאדי היה חמור עוד יותר, בגלל השימוש שעשה בסכין. בסופו של דבר לא נגרם למתלוננים נזק פיזי. רעד לקח אחריות, הודה, הוא נעדר עבר פלילי, ומן הראוי – לטענתו – להקל בעונשו. 6. החלטנו לקבל את ערעורה של המדינה ולדחות את ערעוריהם של רעד ושל שאדי. אכן, כפי שציינו שופטי בית המשפט המחוזי, מדובר בעבירות מן החמורות ביותר שבספר החוקים – בשילוב של שתיים מהן – עבירות שפגיעתן רעה וסכנתן מרובה. רעד ושאדי פשעו כלפי המתלוננים, כמו גם כלפי הציבור כולו, בפגיעה בתחושת הבטחון של אזרחים תמימים ברחובה של עיר. מצב דברים בלתי נסבל. כל אשר ביקשו המתלוננים היה 'לתפוס' טרמפ, ועד מהרה מצאו את עצמם חטופים ונשדדים. תסקירי שירות המבחן בבית המשפט המחוזי לימדו גם על קשיים אצל רעד ואצל שאדי בקבלת אחריות על המעשים. השניים מטילים את האחריות על זולתם. גמול הולם והרתעה מוכרחת, מחייבים ענישה מכבידה. העונש צריך לבטא הוקעה של המעשים הללו. עונשו של רעד – הולם. לא כך לגבי עונשו של שאדי. עונשו קל מדי. חלקו דומה בעיקרו של דבר לחלקו של רעד. החלטנו אפוא להחמיר בעונשו ולגזור עליו מאסר בפועל למשך 4 שנים במקום שנתיים וחצי. לא ראינו לגזור עליו עונש זהה לחלוטין לזה שנגזר על רעד מכיוון שאין זה מדרכה של ערכאת הערעור למצות את מלוא חומרת הדין, בשל נסיבותיו האישיות ומצבו הרפואי הקשה, ומכיוון שאכן מיהר להודות. 7. התוצאה היא שהערעור בע"פ 6263/11 מתקבל במובן זה ששאדי ירצה עונש של מאסר למשך 4 שנים במקום שנתיים וחצי (בניכוי ימי המעצר). שאר רכיבי גזר הדין יעמדו בעינם. הערעורים בע"פ 6300/11 ובע"פ 6336/11 נדחים. ניתן היום, ט' באייר תשס"ע (1.5.2012). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11062630_O03.doc עב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il