שי כדיר נ. ענת מנשה ראובן

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6253/19 רע"א 303/20 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופטת ד' ברק-ארז כבוד השופט ג' קרא המערער בע"א 6253/19 והמשיב ברע"א 303/20: שי כדיר נ ג ד המשיבה בע"א 6253/19 והמבקשת ברע"א 303/20: ענת מנשה ראובן ערעור ובקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו בתיק ה"פ 020798-05-18 שניתן ביום 21.08.2019 על ידי כבוד השופט י' אטדגי תאריך הישיבה: ט' באדר התש"ף (05.03.2020) בשם המערער בע"א 6253/19 והמשיב ברע"א 303/20: עו"ד אמירם אילון בשם המשיבה בע"א 6253/19 והמבקשת ברע"א 303/20: עו"ד הראל נוימן פסק-דין 1. בית המשפט המחוזי קבע כי יש לראות את המשיבה בע"א 6523/19 (להלן: המשיבה) כמי שהפרה את הסכם רכישת הדירה הפרה יסודית, ומשכך, הורה על ביטול ההסכם ועל השבה לפי סעיף 9 לחוק החוזים (תרופות), התשל"א-1971. אין לפנינו ערעור של מי מהצדדים על מסקנה זו של בית המשפט המחוזי. 2. להבטחת ההשבה, הורה בית המשפט למערער בע"א 6523/19 (להלן: המערער) להפקיד את סכום ההשבה בקופת בית המשפט, במזומן או בערבות בנקאית. המערער הפקיד ערבות בנקאית בסך 1,950,000 ש"ח, אך מכאן ואילך החלה תסבוכת שהולידה הליכים נוספים וטענות הדדיות בין הצדדים. כך, המשיבה טענה כנגד תוקפה, טיבה וסכומה של הערבות הבנקאית, וטענה כי יש להעביר אליה את סכום ההשבה ולא להפקידו בתיק בית המשפט. מנגד, טען המערער כי כל עוד המשיבה אינה מפנה את הדירה הוא לא היה אמור כלל להפקיד את סכום ההשבה, ומכל מקום, הוא אינו חב כלל בהשבה, ולמצער סכום ההשבה צריך להיות נמוך יותר. זאת, מטעמים שונים כמו תביעה לדמי שכירות ראויים וסכומים ששילם, לטענתו, לצד שלישי, נושה ממנו נטלה המשיבה, או חברה שבבעלותה, הלוואה שכנגדה שעבדה את זכויותיה בדירה. 3. על מנת להתיר את התסבוכת אליה נקלעו הצדדים, ולאחר שעיינו בחומר שבפנינו ושמענו את טיעוני הצדדים, אנו מורים כלהלן: א. לא מצאנו ממש בבקשה לרשות ערעור שהגישה המשיבה (רע"א 303/20) לגבי הערבות הבנקאית. המדובר בערבות בנקאית אוטונומית, ואין נפקה מינה לכך שהערבות הוצאה לבקשת הנושה-הצד השלישי. אשר על כן, אנו דוחים את בקשת רשות הערעור. ב. אנו מורים על החזרת התיק לבית המשפט המחוזי, אל כבוד השופט י' אטדגי, על מנת שיתן, בהקדם האפשרי, פסק דין משלים לגבי סכום ההשבה, אופן ההשבה ומועד פינוי הדירה. הצדדים יהיו רשאים להביא ראיותיהם בנדון ולהשמיע טיעוניהם, וכל צד שומר טענותיו לעניין זה. כבוד השופט אטדגי רשאי לפעול כחכמתו, ולהחליט, בין היתר, אם נכון וראוי לצרף גם את הנושה-הצד השלישי לדיון. זאת, בכפוף להסכמת הצד השלישי והמשיבה - שכיום מתדיינים ביניהם בהליכי הוצאה לפועל - הרשאים להסמיך אותו לפסוק גם לגבי גובה החוב של המשיבה כלפי הצד השלישי. ג. לאור האמור לעיל, אין מקום לניהול הליכים מקבילים. ההליך בה"פ (שלום ת"א) 19619-10-19 נמחק על פי פסק דינו של השופט ג' הימן מיום 6.1.2020. אנו מורים למערער למחוק גם את התביעה התלויה ועומדת בבית משפט השלום, ואשר במסגרתה התקבל לזכותו פסק דין מיום 6.6.2019 על סך של 1,315,000 ₪ בהיעדר הגנה כנגד המשיבה, פסק דין שבוטל בהמשך לבקשת המשיבה. 4. אין צו להוצאות. פיקדון יוחזר למפקידיו. ניתן היום, ‏ט' באדר התש"ף (‏5.3.2020). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 19062530_E08.docx עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il