דן כוכבי נ. כונס הנכסים הרשמי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6252/21 לפני: כבוד השופט ג' קרא כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין המערער: דן כוכבי נ ג ד המשיבים: 1. הכונס הרשמי 2. עו"ד אילן חזני 3. ציון כוכבי 4. איתן כוכבי 5. עיריית רחובות ערעור על החלטתו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 9.9.2021 בפש"ר 1125/09 שניתנה על ידי כב' השופטת רחל ערקובי; ובקשה למתן סעד זמני בערעור בשם המערער: בעצמו פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (כב' השופטת רחל ערקובי) בפש"ר 1125/09 מיום 9.9.2021, בגדרה נדחתה בקשה בהולה שהגיש המערער לביטול הכרזתו כפושט רגל. לצידו של הערעור, הוגשה בקשה למתן סעד זמני, במסגרתה מתבקש להתלות את ההכרזה על המערער כפושט רגל עד להכרעה בערעור. תמצית הרקע והשתלשלות העניינים בתמצית ייאמר כי המערער מצוי בהליכי פשיטת רגל מזה 11 שנים. ההליך בעניינו נפתח ביום 21.1.2009, לבקשתו, וזאת לאחר שהצהיר כי היקף חובותיו לנושים עומד על כ-36 מיליון ש"ח. ביום 19.3.2009 ניתן צו כינוס על נכסי המערער, ובהמשך לכך מונה מנהל מיוחד לנכסיו. שנתיים לאחר מכן, ביום 21.6.2011, הוכרז המערער כפושט רגל, לבקשת הכונס הרשמי והמנהל המיוחד, תוך שנדחו בקשות המערער לביטול צו הכינוס שניתן נגדו. עוד יצוין כי עיון בנט-המשפט מעלה כי עסקינן בתיק עב כרס במיוחד, הכולל אלפי הגשות והחלטות. זאת ועוד, עיון במערכת "ניהול תיקים" של בית משפט זה מעלה כי המערער פתח למעלה מ-30 הליכי ערעור העוסקים בהחלטות שניתנו בהליך פשיטת הרגל בעניינו. במוקד הערעור שלפנינו מצויה בקשת המערער מיום 7.9.2021 להורות על ביטול הכרזתו כפושט רגל, מכוח סעיף 55(א) לפקודת פשיטת רגל [נוסח חדש], תש"ם-1980 (להלן: הפקודה), וכפועל יוצא להורות לנאמן להחזיר לקופת הכינוס את כל הכספים שנגבו במהלך הליכי פשיטת הרגל, על מנת שניתן יהיה להעבירם לידי המערער. בבקשתו, עומד המערער על טעויות שנפלו לשיטתו בהחלטות קודמות של בית המשפט קמא וטוען כי מקורו של ההליך, כמו גם של החלטות שניתנו במהלכו, הוא במרמה של בעלי התפקיד שמונו במסגרתו. לפיכך, ביקש המערער לבטל "את ה'חסד של המחוקק' בעילה של אי תשלום התשלום החודשי מאז שנת 2009", שכן המערער "לא ביקש חסד. אלא, בית המשפט הנכבד, כפה עליו, לקבל חסד" כאשר "כיום ברור שה'חסד' הינו כסות למרמה" (סעיף 3 לבקשה). ביום 9.9.2021 דחה בית המשפט קמא (כב' השופטת רחל ערקובי) את הבקשה, בזו הלשון: הבקשה נדחית. הליך זה מנוהל מאז 2009 ולא נראה כי סופו יגיע לאור חוסר שיתוף הפעולה של החייב [המערער]. המנהל המיוחד יואיל להבהיר כיצד הליך זה עתיד להסתיים, בתוך 20 ימים. מכאן הערעור שלפנינו, והבקשה למתן סעד זמני שהוגשה לצידו. בערעור דנן טוען המערער כי בית המשפט קמא שגה בהחלטתו לדחות את הבקשה, מבלי שנתן דעתו לטענות המערער לגופן. לאור זאת, חוזר המערער על נימוקי הבקשה כלשונה, ומוסיף טענות נוספות נגד החלטות קודמות של בית המשפט קמא, ואף נגד החלטות בית משפט זה, תוך שימוש בלשון בוטה ומשתלחת, הכוללת אמירות כגון "בית המשפט הנכבד זייף ביודעין ובזדון את פסק הדין בע.א. 3908-18" (סעיף 6 לכתב הערעור), "בית המשפט הנכבד מקבל שוחד" (סעיף 7 לכתב הערעור), וכי "סירובו של בית המשפט הנכבד לבדוק מרמה מעיד על טובות הנאה אישית שצומחת לשופטים מקיום הליך פשיטת הרגל" (סעיף ג' לכתב הערעור). כן שב ומדגיש המערער כי ביטול ההכרזה יוביל לחשיפת המרמה כלפיו, תוך שנטען כי הוא אינו חייב דבר לאיש, וכי מטרת ההכרזה היא "לשדוד מן המערער 400 מאות מיליון ש"ח" (סעיף א' לכתב הערעור). לצד הערעור, הוגשה כאמור בקשה למתן סעד זמני בגדרה התבקש להתלות את ההכרזה על המערער כפושט רגל עד להכרעה בערעור. דיון והכרעה לאחר שעיינו בערעור, הגענו לכלל מסקנה כי דינו להידחות על הסף, כפי שיפורט להלן. ראשית, ספק אם בענייננו מוקנה למערער זכות ערעור על החלטת בית המשפט קמא מיום 9.9.2021. כידוע, צו המכריז על חייב כפושט רגל, כמו גם צו שמבטל הכרזה כאמור, ניתן לערעור בזכות (סעיף 182(א) לפקודה; רע"א 2971/12 אטיאס נ' עו"ד זפט, פסקה 4 (3.7.2012); שלמה לוין ואשר גרוניס פשיטת רגל 186-184 (מהדורה שנייה, 2000)). ואולם, ניתן לתהות אם החלטה הדוחה בקשה לביטול ההכרזה מהווה אף היא "צו בפשיטת רגל" המקנה ערעור בזכות (אך ראו: רע"א 1499/10 בנק דיסקונט לישראל בע"מ - סניף מגדל העמק נ' בנטוב (18.4.2010, כבוד הרשם גיא שני)). יתרה מכך: עיון בבקשה, כמו גם בבקשות קודמות שהוגשו על ידי המערער, מעלה כי מבחינה מהותית עסקינן בבקשה לעיון חוזר בהחלטות קודמות שניתנו על ידי בית המשפט קמא, ומכאן שמדובר בוודאי ב"החלטה אחרת", אשר ההשגה עליה היא ברשות בלבד (ע"א 4569/91 סבג נ' כונס הנכסים הרשמי, פ"ד מו(3) 811 (1992); ע"א 7829/04 הבנק הבינלאומי הראשון לישראל בע"מ נ' פאן אל-א סחר בינלאומי פ.א. בע"מ (בפירוק), פסקה 9 (13.7.2008)). לפיכך, היה מקום למחוק את הערעור כבר על פי תקנה 147(ב)(1) לתקנות סדר הדין האזרחי, תשע"ט-2018 (להלן: התקסד"א החדשות). שנית, ולגופו של הערעור, המערער שב וטוען כי ההכרזה עליו כפושט רגל נעשתה במרמה. ואולם, בקשת המערער לביטול ההכרזה עליו כפושט רגל בטענות מרמה שונות כבר נדונה ונדחתה בעבר מספר פעמים, תוך שהובהר למערער כי הליך פשיטת הרגל, אפילו שננקט ביוזמת החייב, איננו "תכנית כבקשתך" (ראו: ע"א 2606/10 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (12.7.2011); ע"א 3967/13 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (30.10.2013); ע"א 8011/13 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (25.1.2016); רע"א 3438/17 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (28.8.2017); בג"ץ 6534/17 כוכבי נ' כונס הנכסים הרשמי (5.11.2017)). לכך יש להוסיף כי בפירוט מעשי המרמה הנטענים, בסעיף ט"ז לכתב הערעור, מציין המערער בעצמו כי כבר נקט בהליכים משפטיים בגין אותם אירועים. מכל מקום, המערער לא הצביע בערעורו על כל שינוי נסיבות או עובדות חדשות אשר לא היו ידועות בעבר, ובמצב דברים זה אין כל טעם מבורר לעיון מחדש בהחלטות אלה. משכך, דין הערעור להידחות גם לגופו בהתאם לתקנה 138(א)(1) לתקסד"א החדשות. לבסוף, האופן שבו נוסח כתב הערעור מפר את הוראת תקנה 32 לתקסד"א החדשות המורה כי "כתב טענות ינוסח באופן שאינו מבזה, מביש או משתלח", ועל כן לא היה מקום כלל לקבלו באופן שבו הוגש. סוף דבר: הערעור נדחה. הרבה לפנים משורת הדין, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"ג בתשרי התשפ"ב (‏19.9.2021). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 21062520_Y01.docx למ מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il