רופאים לזכויות אדם נ. משרד הבריאות

3 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6238/23 לפני: כבוד השופט עופר גרוסקופף כבוד השופטת גילה כנפי-שטייניץ כבוד השופט יחיאל כשר העותרות: 1. רופאים לזכויות אדם, ע"ר 2. מועצת הנגב נגד המשיבים: 1. משרד הבריאות 2. שירותי בריאות כללית 3. מכבי שירותי בריאות 4. קופת חולים לאומית 5. קופת חולים מאוחדת עתירה למתן צו על תנאי; בקשה למחיקת העתירה ופסיקת הוצאות בשם העותרות: עו"ד תמיר בלנק בשם המשיב 1: עו"ד תהילה רוט; עו"ד אסתי אוחנה בשם המשיבה 2: עו"ד יצחק אנידג'ר בשם המשיבה 3: עו"ד ד"ר אסף רנצלר בשם המשיבה 4: עו"ד אורן מאור; עו"ד נועה קובלנץ שביט בשם המשיבה 5: עו"ד ד"ר גלעד לין פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: עניינה של העתירה שלפנינו בבקשת העותרות – עמותת רופאים לזכויות אדם ומועצת הנגב (להלן: העותרות) – להורות למשרד הבריאות לפתוח מכון דיאליזה לילדים באזור באר שבע לא יאוחר מסוף שנת 2023, וזאת בהתאם להתחייבותו כפי שפורסמה בהודעה לתקשורת מיום 12.9.2022. לאחר שהתבקשו תגובות מקדמיות לעתירה, מסר משרד הבריאות, במסגרת בקשות הארכה שהגיש, כי בינו לבין קופת החולים "כללית" מתנהלים מגעים מתקדמים באשר לאפשרות להקים יחידת דיאליזה לילדים בבית חולים שבבעלות האחרונה אשר ישרת את המבוטחים של כלל קופות החולים. בהמשך, הוגשו תגובות מקדמיות מטעם משרד הבריאות וקופת החולים "כללית", במסגרתן נמסר כי הצדדים הגיעו למתווה מוסכם להקמת מכון דיאליזה לילדים במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה, אשר יכלול לפחות 3 עמדות דיאליזה שיפעלו באופן רציף, וזאת לכל המאוחר עד לסוף שנת 2024. לפיכך, טענו השניים כי העתירה התייתרה ויש להורות על מחיקתה. לשלמות התמונה יצוין כי קופות החולים "מכבי", "לאומית" ו-"מאוחדת" מסרו כי בהינתן שהסעד המבוקש בעתירה אינו מופנה כלפיהן ישירות, הן מבקשות שלא להשתתף בדיונים בהליך. נוכח האמור, העותרות התבקשו להודיע האם הן עומדות על עתירתן, וביום 18.2.2024 הללו השיבו כי הן מבקשות שהעתירה תיוותר תלויה ועומדת, תוך שייקבע כי משרד הבריאות יעדכן "בדבר פתיחת המכון לא יאוחר משישה חודשים מהיום". בעקבות זאת, התבקשו משרד הבריאות, ובהמשך גם קופת החולים "כללית", להגיש הודעת עדכון באשר לקידום הקמתו של מכון הדיאליזה. לאחר הגשת מספר הודעות עדכון בנושא, בגדרן נמסר כי חל עיכוב בהקמת המכון תוך שפורטו הפעולות שננקטו לצורך קידום העניין, ביום 13.2.2025 הודיעה קופת החולים "כללית" כי כלל הפעולות הנדרשות לשם הפעלתו של מכון הדיאליזה במרכז הרפואי האוניברסיטאי סורוקה הושלמו וכי האחרון ערוך ומוכן לאספקת הטיפולים. לאור האמור, ביום 27.2.2025 הגישו העותרות בקשה למחיקת העתירה לצד פסיקת הוצאות לטובתן. העותרות פירטו את הפעולות שבוצעו על ידן לקידום הסוגיה עובר להגשת העתירה, וכן עמדו על תרומתה של העתירה לפתרון הסוגיה ולזירוז הטיפול בה. משרד הבריאות סבר כי אין לחייבו בהוצאות, מאחר שהפעולות הראשונות לקראת הקמתו של מכון הדיאליזה החלו עוד קודם להגשת העתירה. אומנם חלו עיכובים בקידום הנושא, אך אלו נובעים מההיערכות הכוללת הנדרשת להקמתו של המכון, כמו גם מהשפעות מלחמת "חרבות ברזל" שנכפתה על כלל יושבי הארץ. למצער, נטען כי ככל שבית המשפט יראה לנכון לפסוק הוצאות, אלו יהיו על הצד הנמוך, בשים לב לכך שהעניין בא על פתרונו ללא צורך בקיום דיון בעתירה. קופת החולים "כללית" סברה אף היא כי אין לחייבה בהוצאות, אך זאת מטעמים שונים קמעה. ראשית, נטען כי העתירה והסעד שהתבקש במסגרתה כלל לא הופנו כלפיה, אלא למשרד הבריאות. בהמשך לכך נטען כי העובדה שקופת חולים "כללית" נענתה לבקשת משרד הבריאות להקמת מכון דיאליזה בבית החולים שבבעלותה אינה מצדיקה להטיל עליה הוצאות. לבסוף, טוענת קופת חולים "כללית", כי בהתחשב שהעתירה באה על סיפוקה מבלי שנערך דיון לגופו של עניין, הרי שאין מקום לפסוק הוצאות לטובת העותרות. קופות החולים "מכבי", "לאומית" ו-"מאוחדת" ציינו, למען הזהירות, כי אין לחייב אותן בהוצאות משהעתירה לא הופנתה כלפיהן ולא הייתה להן כל נגיעה בעניין. נוכח האמור, העתירה נמחקת. לאחר ששקלנו את טענות הצדדים, סברנו כי לחייב את משרד הבריאות לשאת בהוצאות העותרות בסך 7,500 ש"ח. כך, בהינתן שהיה צידוק להגשת העתירה ולאור תוצאתה מחד גיסא; ובשים לב לשלב המקדמי בו מצוי ההליך ולנסיבות החיצוניות שהובילו לעיכובים בקידום הסוגיה מאידך גיסא. משלא נדרש דיון בעתירה לגופה, תוחזר האגרה לעותרות לפי הקבוע בתקנות. ניתן היום, ‏י"ט באדר התשפ"ה (‏19.3.2025). עופר גרוסקופף שופט גילה כנפי-שטייניץ שופטת יחיאל כשר שופט