אריאל פורמנובסקי נ. אודליה איבגי

3 1 בבית המשפט העליון ע"א 6231/21 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: אריאל פורמנובסקי נ ג ד המשיבים: 1. אודליה איבגי 2. עדי צימרמן 3. יהודית איתואל 4. מירי בן שלום-דור 5. ישי מולגן 6. איריס אשל 7. גיא עפארי 8. יעל גבאי 9. ד"ר עופר רימון 10. עמותה אישה לאישה ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים מיום 24.8.2021 בתא"מ 22983-07-19 שניתנה על ידי כבוד השופטת ד' פיינשטיין בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטת בית משפט השלום בירושלים (השופטת ד' פיינשטיין) מיום 24.8.2021 בתא"מ 22983-07-19 (להלן: ההליך) שלא לפסול את עצמו מלדון בעניינו של המערער. המערער הגיש תביעה נגד אם-בנו (להלן: הָאֵם) בטענה כי "חטפה" את בנם המשותף למעון לנשים מוכות במטרה לסכל פסק דין שהורה על משמורת משותפת על בנם, וכן נגד שורה של גורמים, ובהם גורמי רווחה, אשר לטענתו סייעו לאֵם בסיכול פסק הדין שניתן לטובתו. בדיון שהתקיים ביום 5.1.2021 הורה בית המשפט קמא על מחיקת הָאֵם מהתביעה, נוכח סמכותו הייחודית של בית המשפט לענייני משפחה בנוגע לסכסוכים הנוגעים לבנם המשותף שלה ושל המערער. בהמשך הדיון דרש המערער לקבל מן המשיבים השונים מסמכים הנוגעים לתביעתו, ובית המשפט הורה על קיום הליך גילוי מסמכים. ביום 2.3.2021 נתן בית המשפט החלטה בה דחה בקשה מטעם המערער לגילוי מסמכים המצויים לטענתו אצל חלק מן המשיבים, בנימוק שמדובר במסמכים לא רלוונטיים שהם בבחינת "דייג אסור" וחלקם אף "פוגעים בפרטיות של אשתו לשעבר [של המערער]". ביום 17.3.2021 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב בה טען, בין היתר, נגד החלטת המותב למחוק את הָאֵם מהתביעה, ומחה על כך שהמותב הגדיר אותה כ"אשתו לשעבר" חרף כך שלא היו נשואים או ידועים בציבור. לטענתו, הדבר מדגים "קבעון מחשבתי" ו"נעילת דעת" של המותב נגדו. כמו כן השיג המערער על החלטת המותב שלא להורות על גילוי מסמכים שביקש, וטען כי גם החלטתו זו מראה על כך שדעתו של המותב "נעולה" נגדו. ביום 18.4.2021 דחה בית המשפט קמא את בקשת הפסלות, וקבע כי ההחלטות שבעטיין טוען המערער לפסלותו הינן החלטות דיוניות שהמערער רשאי לערער עליהן, אך שאינן מקימות עילת פסלות. בית המשפט הבהיר כי דעתו אינה "נעולה" וציין כי אף הציע למערער, המייצג את עצמו, להסתייע בעורך דין אשר יסייע לו להציג את תביעתו "באופן סדור וברור" אך המערער סירב לכך. ביום 19.8.2021 נדרש בית המשפט בשנית לשאלת גילוי המסמכים שביקש המערער וקבע כי "גילוי המסמכים יפגע פגיעה קשה בפרטיות של צדדים שלישיים ולכן כפי שכבר קבעתי הבקשה נדחית". ביום 24.8.2021 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב וטען כי המותב התייחס לאֵם בתור "צד שלישי" אף שכלל לא היה רשאי להורות על מחיקתה מההליך. כמו כן טען המערער כי המותב מונע ממנו מסמכים הדרושים להליך וכי החלטותיו מראות על "קבעון מחשבתי" המחייב את פסילתו. המותב דחה את בקשת הפסלות בו ביום וקבע כי טענותיו של המערער מופנות כלפי החלטות דיוניות שניתנו, וכי טענות אלה אינן מקימות עילת פסלות אלא יש להגיש עליהן ערעור בהתאם לדין. בית המשפט הבהיר כי דעתו לא "ננעלה" וכי הוא פתוח לשמוע את עמדת המערער. מכאן הערעור שלפניי, בו חוזר המערער על טענותיו ומוסיף כי שגה בית המשפט קמא בכך שהפנה אותו להליכי ערעור על החלטותיו, שכן גם אם יש למערער זכות ערעור הדבר אינו גורע מ"החובה לשפוט ללא משוא פנים בניטרליות ובהוגנות". לטענתו, תוכן ההחלטות שצוינו לעיל מחייב את פסילת המותב. עיינתי בערעור על נספחיו ובאתי לידי מסקנה כי דינו להידחות. בצדק קבע המותב כי הערעור מכוון כלפי החלטות דיוניות שניתנו על-ידו וכי אלה אינן מקימות עילת פסלות. אכן, כבר נפסק לא אחת כי המקום לבירור טענות מצד בעל דין על החלטות דיוניות שניתנו בעניינו הוא בהליכי הערעור הקבועים בדין ולא בהליך פסלות שופט (ראו: ע"א 53/21 פלוני נ' פלוני, פסקה 9 (19.1.2021)). יתר על כן: בענייננו, עולה כי חלק מההחלטות שעומדות בבסיס טענות המערער ניתנו לפני חודשים רבים, והמערער אף הגיש בעבר בקשה לפסילת המותב על בסיסן, שנדחתה. בנסיבות אלה, ודאי שאין מקום לשוב ולהעלות טענות ביחס להחלטות אלה וגם מטעם זה דין הערעור להידחות. הערעור נדחה. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו בחשון התשפ"ב (‏1.11.2021). ה נ ש י א ה _________________________ 21062310_V04.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1