פלוני נ. פלוני

פסק-דין בתיק ע"א 6225/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6225/08 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערער: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. פלונית 2. פלוני ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (כב' השופט בן ציון גרינברגר) מיום 29.6.2008, שלא לפסול עצמו מלדון בתמ"ש 2853/04 בשם המערער: עו"ד דין עדני פסק-דין ערעור על החלטתו של בית המשפט לענייני משפחה בירושלים (השופט בן ציון גרינברגר), מיום 29.6.2008, שלא לפסול עצמו מלדון בעניינו של המערער בתמ"ש 2853/04. 1. המשיבה 1 הגישה תביעה נגד בעלה, המערער, ונגד צד שלישי, ביחס לדרישות רכושיות שלה כלפיהם. בתיק התקיימו מספר דיונים וניתנו מספר החלטות בכתב. הדיון מיום 18.6.2008 נקבע לצורך חקירת בעלי הדין על תצהיריהם. המערער מתגורר בדרום אמריקה באורח קבע ועדותו אמורה היתה להישמע באמצעות שיחת וידאו דרך האינטרנט אשר תואמה מראש. בהתחלת הדיון ביקש בא-כח המשיבה 1, עו"ד שכטר, להעיד עדה חיצונית לפני חקירת המשיבה 1. עדה זו הגיעה מחוץ לעיר בפעם השלישית, ולכן התבקש להתחשב בה ולשמוע אותה קודם כדי לשחרר אותה לדרכה. בא-כח המערער, עו"ד עדני, התנגד לבקשה בטענה כי המשיבה 1 חייבת להעיד ראשונה. בית המשפט הציע כי המשיבה 1 תצא מן האולם למשך חקירתה של העדה, לבל תהיה מושפעת מהעדות ובא-כח המשיבה 1 הסכים לכך. בשלב זה התפרץ בא-כח המערער וטען בלהט כי אינו מסכים לכך וכי הדבר מנוגד לחוק ולתקנות. בא-כח המערער הוסיף כי מאחר והתיק אינו מתנהל כדין, עתה יש לנהוג בדיוק על פי התקנות, ובמשורה. 2. בית המשפט מחה על התבטאות זו של בא-כח המערער, מאחר וסבר כי יש בה משום זלזול ופגיעה בוטה בכבודו של בית המשפט. דבריו של בית המשפט באו לידי ביטוי בפרוטוקול הדיון. כן ביקש בית המשפט כי בא-כח המערער יפנה אותו להוראת החוק או התקנות אשר לדעתו הפר בית המשפט בהצעתו. בעת שהעיר כאמור, העביר בית המשפט משולחנו לשולחן בא-כח המערער את ספר תקנות סדר הדין האזרחי, וביקש ממנו למצוא את התקנה שלטענתו הפר. בעקבות החלפת דברים אלה ביקש בא-כח המערער כי בית המשפט יפסול עצמו מלדון בתביעה, בטענה כי בית המשפט הרים עליו קול וזרק עליו ספר, וכי כתוצאה מכך הוא מפחד להתייצב באולמו. עוד הוסיף בא-כח המערער כי מאז תחילת ההליכים בתיק התקבלו החלטות לא מובנות ולא תקינות נגד מרשו ולדעתו, אין לו כל אפשרות לקבל יחס הוגן לפני מותב זה שכן "המשחק מכור". בית המשפט הציע כי יתנצל בפני בא-כח המערער וכי בא-כח המערער יתנצל בפני בית המשפט, אולם הצעתו נדחתה שכן בא-כח המערער טען שבית המשפט מסכן את שלומו. 3. בית המשפט דחה את טענות בא-כח המערער מכל וכל ודחה את בקשת הפסלות בהחלטה מיום 29.6.2008. בית המשפט קבע כי אכן הגיב בתוקף נגד ההערות המזלזלות של בא-כח המערער בבית המשפט. בית המשפט העיר כי אין זו הפעם הראשונה שבא-כח המערער וחברו, עו"ד שדמי, המייצג את הצד השלישי, מטיפים בצורה בוטה ופוגעת נגד בית המשפט, ומעירים הערות נגד החלטותיו ונגד אופן ניהול הדיונים על ידו. בית המשפט קבע כי בפתח הדיון נשוא הערעור היה זה עו"ד שדמי שיצר את האווירה העכורה שהלכה והתגברה במשך הדיון, כשהעיר לבית המשפט כי הדיונים בתיק מתנהלים כמו "בחלם", ואף על הערה זו, שהיתה האחרונה בסדרה של הערות מפיו בדיונים קודמים, מחה בית המשפט ודרש שיחזור בו ממנה. בית המשפט קבע עוד כי הוא רשאי ואף חובתו להעיר לעורך דין אשר משתמש בשפה שאינה הולמת דיון מקצועי בבית המשפט. בית המשפט דחה בשאט נפש את הטענה לפיה זרק ספר על בא-כח המערער וכי סיכן בכך את שלומו. בית המשפט הבהיר כי העביר לבא-כח המערער את הספר מהדלפק לאחר שאמר לו שיעשה כן. בית המשפט הוסיף כי טענה כאילו בא-כח המערער אוים פיזית היא ניצול ציני של מעשה תמים לצורך העצמת בקשת הפסלות. בית המשפט קבע עוד כי מדובר בבקשה שאינה כנה ושאינה מבוססת על מעשה או מחדל כלשהו מצידו המצדיק פסילתו, ולו לכאורה. 4. אשר להחלטות שהתקבלו נגד המערער שהיו אף הן בבסיס בקשת הפסלות. בית המשפט קבע כי אכן החליט מספר החלטות כאמור, ואולם אין הן מבססות בקשת פסלות. בית המשפט הוסיף כי מספר החלטות חשובות בתיק נתן דווקא לטובת המערער, כמו מתן היתר להגיש כתב הגנה באיחור. בית המשפט התייחס לשתי החלטות ספציפיות, האחת, ביחס לעורך דין שייצג את הצד השלישי, אשר ייצג בעבר את המשיבה 1. בית המשפט קבע כי ברגע שנודעו לו עובדות אלה הביא לידי כך שאותו עו"ד התפטר מייצוגו. השניה, בבקשתו של המערער למחיקה על הסף אשר ניתנה, לפי הטענה, באיחור של חצי שנה. בית המשפט הזכיר כי התברר שמחדל מזכירותי מנע העברת ההחלטה שניתנה במועד, מייד לאחר הגשת הבקשה. לסיכום, קבע בית המשפט כי אין מקום לפסילתו וגם אם התבטא בחריפות נגד התנהגותו של בא-כח המערער, עשה כן רק לאור חובתו לשמור על התנהגות הולמת ועל התבטאויות הולמות מצד עורכי דין המופיעים בבית המשפט. מכאן הערעור שלפניי. 5. בא-כח המערער טוען בערעורו כי מדובר באירוע נדיר אשר יש בו כדי להשליך אל מעבר לגבולות תיק זה. הוא חוזר על טענתו לפיה השופט התנהג באופן אלים וחמור כלפיו. בא-כח המערער מתאר את הרקע העובדתי להגשת בקשת הפסלות לפיו בשנת 2004 הגישה המשיבה 1 תביעת מזונות וכן תביעה רכושית נגד המערער אשר נדונו על ידי אותו מותב וניתנו בהן פסקי דין. בתביעות אלה היתה המשיבה 1 מיוצגת על ידי עו"ד אחר. בשנת 2007 הגישה המשיבה 1 את התביעה נשוא הדיון, נגד המערער ונגד צד שלישי. המערער משיג על צירופו של הצד השלישי ללא בקשה והחלטה בעניין, באופן המנוגד לתקנות. כן מתאר הוא את השגתו על ניגוד העניינים שנוצר בעת שאותו עו"ד שייצג בעבר את המשיבה 1, עבר לייצג הצד השלישי, אשר הביאה להחלפת הייצוג. בא-כח המערער מצביע על שורת החלטות הנוגעות לתביעה עצמה ולאופן ניהולה, אשר נתן בית המשפט, לטענתו, לטובת המשיבה 1. 6. אשר לדיון מיום 18.6.2008 טוען בא-כח המערער כי בית המשפט הרים את קולו על עו"ד שדמי בצורה מוגברת, כי פניו זעפו וכי הטיח את חותמת בית המשפט בשולחן השופט ושבר את החותמת. אירוע זה נרשם בפרוטוקול הדיון אך בית המשפט התעלם ממנו, לדעתו. ביחס לאירוע זריקת הספר טוען בא-כח המערער כי מיד לאחר שסיים לטעון ביחס לסדר העדויות, קם השופט מכיסאו, עמד על רגליו, נטל ספר, הרים אותו וזרק לעבר שולחנו בזעם ובחוזקה תוך שהוא צועק בעצמה רבה - תבדוק את התקנות ותראה לי אחרי ההפסקה - ופסע לעבר היציאה מן האולם ללשכתו. אירוע זה לא נרשם בפרוטוקול ואף לא כי הצדדים יצאו להפסקה בהוראת בית המשפט. רק כששבו מההפסקה העיר בית המשפט הערה לפרוטוקול בעניין. לטענת בא-כח המערער, חרף בקשתו הפרוטוקול לא תוקן ולכן אינו משקף את שאירע בפועל. בא-כח המערער מוסיף כי הרמות הקול של בית המשפט הן מעבר למקובל ומידי דיון יש אוירה אלימה באולם. לדעתו, ההחלטה נשוא הערעור, אשר ניתנה רק 11 ימים לאחר מועד הדיון, מהווה כשלעצמה עילה לפסלות המותב. בא-כח המערער מוסיף כי לא התפרץ, אלא הגיב לבקשה לשינוי סדר העדויות. עוד טוען הוא כי בניגוד לתיאור בהחלטה בדבר מסירת הספר, הרי שבפועל קם השופט על רגליו, הרים את הספר וזרק אותו על שולחנו בזעם. בא-כח המערער טוען כי אם אכן היו הדברים כפי שתיאר אותם בית המשפט, לא היה מקום שיתנצל. לדעתו, לאור כל האמור לעיל, לא ניתן, מוסרית ומשפטית, להמשיך את הדיון בפני אותו מותב, שכן ללא ספק מדובר במשחק מכור, החזרת הדיון תפגע לדעתו בעקרונות הצדק, ההגינות והשוויון ולכן מבקש הוא לקבע את הערעור. 7. לאחר שקראתי את הבקשה על נספחיה וכן את החלטת בית המשפט, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. בא-כח המערער משיג על התבטאויותיו והתנהלותו של בית המשפט; הלכה היא כי התבטאות שופט בעל פה או בהחלטה, אפילו אינה מוצלחת, כשלעצמה, אינה מהווה עילה לפסילת שופט. שופט ייפסל רק כאשר יוכח כי יש בהתבטאותו כלפי בעל דין משום גיבוש עמדה סופית היוצרת חשש ממשי למשוא פנים, באופן המייתר את המשך המשפט בפניו (ע"א 5381/07 יונית פוזאילוב נ' אביגדור חלפון (לא פורסם, 26.11.2007 והאסמכתאות שם; יגאל מרזל דיני פסלות שופט 195-197 (2006)). מאחר והאחריות לנהל את המשפט מוטלת על בית המשפט, ניתנת לשופט במסגרת זו, הזכות לבקר את התנהגות בעל דין או פרקליטו וכן להעיר הערות ביקורתיות הקשורות בניהולו התקין והיעיל של המשפט שלפניו. הזכות לביקורת כלפי בעל דין או פרקליטו היא חלק מהותי מן היכולת לנהל את המשפט ולנווטו. הערת ביקורת איננה סימן למשוא פנים בהכרעה לגוף העניין שנמסר לידיו של שופט מקצועי. לפיכך, הבחינה תהא, בכל מקרה לגופו, אם יש בהתבטאות משום עמדה סופית היוצרת חשש ממשי למשוא פנים (ע"א 1484/08 פלונית נ' פלוני (לא פורסם, 17.6.2008); ע"א 596/07 פלוני נ' השופט פאול שטרק (לא פורסם, 22.4.2007); ע"א 2668/96 וינברג-דורון ושות' נ' הרב רבינוביץ (לא פורסם, 28.4.1996); יגאל מרזל, עמודים 255-256). אכן, על בית המשפט לנהוג באיפוק ובריסון, וגם בהשמיעו הערות ביקורתיות עליו להביא בחשבון כיצד עלולה הביקורת להתפרש בעיני הנוגע בדבר. עם זאת, אין באמירה ביקורתית כשלעצמה, ואפילו נאמרה בחריפות, כדי לפסול את השופט הדן בתיק מלדון בו. אכן, לא כל אימת ששופט מעיר לבעל דין, צריך השופט לפסול את עצמו (ע"א 5086/07 נורית ענבר פולק נ' מני בן מאור (לא פורסם, 7.2.2008)). 8. בהתאם להלכות האמורות, וגם אם אקבל את תיאור העובדות שביסוד הבקשה - ואיני קובעת כי אכן כך קרה - רשאי היה בית המשפט להעיר לבא-כח המערער על התנהלותו, ולמתוח ביקורת על מה שנראה בעיניו כזלזול וכפגיעה בוטה בכבודו של בית המשפט. אכן, הן בית המשפט והן בא-כח המערער ציינו כי האווירה באולם לא הייתה נינוחה ומכובדת. ואולם, קשה להתעלם מחלקו של בא-כח המערער באווירה המתוחה שנוצרה. הלכה היא כי אפילו במקרים בהם יש לעורך דין הערה מוצדקת כלפי בית המשפט, והיא נראית לו ראויה להישמע למען ההגנה על האינטרס של לקוחו, חובה היא לומר את הדברים בלשון מנומסת ולא פוגעת, ובעיקר שלא על פי רמזים של צדייה או משוא פנים, כאשר אלה אינם קיימים (ע"א 1615/08 תמיר כהן נ' רס.אא.יזמות והשקעות בע"מ (לא פורסם, 24.7.2008 והאסמכתאות שם). זאת ועוד, דבריו של בית המשפט לא כוונו לגוף התביעה אלא לדברים שאמר בא-כח המערער. מדובר בהערות ביקורתיות כלפי בא-כח המערער, שאינן חריפות במידה כזו המקימות חשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט ובהכרעות הדרושות בו. כאלה הן גם הערות בית המשפט בהחלטתו בבקשת הפסלות. לא שוכנעתי כי הביקורת שהשמיע בית המשפט כלפי התנהלותו של בא-כח המערער, גם אם נשמעה בחריפות, מנעה ותמנע ממנו להעריך את טיעוני המערער בתיק לגופם. בא-כח המערער לא העלה ולו טיעון אחד ממשי לחשש ממשי למשוא פנים בניהול המשפט. לפיכך, הגעתי לכלל מסקנה כי ההתבטאויות אינן חריפות במידה כזו המקימה חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך, ואינן מגיעות לעוצמה של התנהגות בלתי ראויה, אשר יש בה כדי להביא לפסילת שופט (ע"א 8844/06 הרב ביאלוסטוצקי נ' בנק ירושלים בע"מ (לא פורסם, 26.11.2007)). לאור האמור לעיל הערעור נדחה ללא צו להוצאות. ניתן היום, כ"ט בתשרי התשס"ט (28.10.2008). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08062250_N03.doc דז מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il