אחמד אגבריה נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 6223/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6223/11 לפני: כבוד השופט ס' ג'ובראן כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופטת ד' ברק-ארז המערער: אחמד אגבריה נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 20.07.11 בת"פ 29316-02-10 שניתן על ידי כבוד השופט כ' סעב תאריך הישיבה: כ"ט בסיון התשע"ב (19.6.2012) בשם המערער: עו"ד תמר אולמן בשם המשיבה: עו"ד אייל כהן בשם שרות המבחן למבוגרים: גב' ברכה וייס, עו"ס פסק-דין השופט ס' ג'ובראן: לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בחיפה מיום 20.7.2011 (ת"פ 29316-02-10 כבוד השופט כ' סעב). נגד המערער הוגש כתב אישום מתוקן המייחס לו עבירה של חבלה בכוונה מחמירה, לפי סעיף 329(א)(1) + סעיף 29 לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק); עבירה של פציעה בנסיבות מחמירות, לפי סעיף 334 + 335(א)(1) ו-(2) + סעיף 29 לחוק; וכן עבירה של החזקת סכין שלא כדין, לפי סעיף 186 לחוק. כתב האישום המתוקן הוגש נגד המערער ונגד אביו. לפי המתואר בו, ביום 6.2.2010 התפתחה מריבה בין משפחת המערער לבין משפחת המתלונן בקשר למחלוקת על שטח מרעה ביער מגידו. המערער ואביו איימו על המתלונן ובני משפחתו ואמרו להם כי יפגעו בהם במידה ולא יצאו משטח המרעה. בהמשך, תקף המערער יחד עם אחרים את בן משפחתו של המתלונן באמצעות כלי נשק שונים וביניהם אלות ומקלות. בהמשך לכך, תקף אביו של המערער את המתלונן והמערער דקר אותו באמצעות סכין בפלג גופו העליון. כתוצאה מכך נפצע המתלונן והובהל לקבלת טיפול רפואי. ביום 21.3.2011 הרשיע בית המשפט המחוזי את המערער בעבירות שיוחסו לו בכתב האישום המתוקן, וביום 20.7.2011 הטיל עליו עונש של 40 חודשי מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו, 18 חודשי מאסר על תנאי לתקופה של שלוש שנים וכן פיצוי למתלונן בסך של 30,000 ש"ח. בגזר דינו התייחס בית המשפט אל הסדר הטיעון שנחתם בין הצדדים שבו הוסכם כי בית המשפט יטיל על הנאשם 1, אביו של המערער, עונש של שישה חודשי מאסר לריצוי בדרך של עבודות שירות. לגבי עונשו של המערער הוסכם כי שני הצדדים יטענו באופן חופשי. כן התייחס בית המשפט אל המלצת שירות המבחן ביחס למערער לפיה אין להטיל עליו מאסר בפועל ארוך. בית המשפט נתן דעתו לחומרת העבירות שביצע המערער ולכך שהמתלונן סובל מפגיעה קשה, ממנה, לטעתנו, טרם החלים. עוד קבע בית המשפט כי בעבירות מסוג זה נקבעה מדיניות של ענישה מחמירה ומרתיעה. לצד זאת, התחשב בית המשפט בנסיבותיו האישיות של המערער, תסקיר המבחן שהוגש בעניינו והעובדה שהודה במיוחס לו. מכאן הערעור שלפנינו, שבמסגרתו טוען המערער כי העונש שהוטל עליו הוא עונש חמור אשר לא הולם את כלל נסיבות המקרה. לטענתו, שגה בית המשפט המחוזי בכך שלא נתן משקל מספק לנסיבותיו האישיות, לגילו הצעיר ולכך שהודה במיוחס לו, וכן לכך שכתב האישום שהוגש בעניינו תוקן באופן משמעותי. עוד טוען המערער, בין היתר, כי שגה בית המשפט בכך שלא נתן משקל ראוי להמלצת שירות המבחן שלא להטיל עליו מאסר ממושך וכן לכך שמדובר בתסקיר חיובי. לבסוף, טוען המערער, כי מדובר באירוע חד פעמי וכי הוא הפנים את הלקח ממעשיו. עוד נטען כי הוא נקלע לאירוע כתוצאה מהמחויבות שלו כלפי אביו וכלפי משפחתו. מנגד, טוענת המשיבה כי העונש שהוטל על המערער הוא עונש ראוי בנסיבות העניין, לנוכח חומרת העבירות וחומרת הפגיעה שנגרמה למתלונן. לאחר עיון בגזר דינו של בית המשפט המחוזי, בהודעות הערעור ובנספחיהן, ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים בעל פה, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. הלכה ידועה היא, כי ערכאת הערעור תתערב בעונש שהוטל על ידי הערכאה הדיונית רק במקרים חריגים של סטייה ברורה ממדיניות הענישה הראויה (ראו למשל: ע"פ 9097/05 מדינת ישראל נ' ורשילובסקי (לא פורסם, 3.7.2006); ע"פ 1242/97 גרינברג נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 3.2.1998); ע"פ 3091/08 טרייגר נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 29.1.2009, בפסקה 11)). במקרה הנדון לא מצאנו סטייה שכזו ממדיניות הענישה באופן שיצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור. העבירות שבהן הורשע המערער הן עבירות חמורות, וכבר רבות נכתב בפסיקה על הצורך להילחם באלימות בכלל ובתופעת "תת תרבות הסכין" בפרט. לבית המשפט תפקיד בניסיון למגר את השימוש בסכין כדרך לפתרון סכסוכים, זאת באמצעות מדיניות של ענישה מחמירה ומרתיעה. יחד עם זאת, כפי שציין בית המשפט המחוזי, יש לבחון בכל מקרה ומקרה את נסיבותיו הייחודיות של הנאשם העומד לדין. כך עשה בית המשפט בענייננו כאשר נתן משקל להמלצת שירות המבחן וכן לכלל נסיבותיו האישיות של המערער. האיזון שערך בית המשפט בין כלל השיקולים הנוגדים שצוינו לעיל מקובל עלינו ולא מצאנו מקום להתערב בו. סוף דבר, שוכנענו כי העונש שהוטל על המערער אינו סוטה ממדיניות הענישה הנהוגה באופן המצדיק את התערבותה של ערכאת הערעור, ואנו דוחים אפוא את הערעור. ניתן היום, ה' בתמוז התשע"ב (25.6.2012). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11062230_H01.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il