צ'רלי חן נ. מדינת ישראל

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6223/00 בפני: כבוד השופט י' טירקל כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור המערער: צ'רלי חן נגד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו מיום 20.7.00 בת.פ. 1016/00 שניתן על ידי כבוד השופט א' משעלי - אב"ד, וכבוד השופטים ש' טימן ומ' סוקולוב תאריך הישיבה: ט' באדר התשס"ב (21.2.2002) בשם המערער: עו"ד אסתר בר-ציון בשם המשיבה: עו"ד אריה פטר פסק-דין השופטת מ' נאור: 1. המערער הורשע על פי הודאתו, לאחר הסדר טיעון, בשלל עבירות חמורות. החמורה בהן היא נסיון לשידול לרצח. המערער היה חייב למתלונן מאות אלפי שקלים ולטענת ההגנה סחט המתלונן את המערער, חטף אותו לזמן קצר וגרם להתמוטטותו הכלכלית. המערער ניסה תחילה, יחד עם אחרים, להפליל את המתלונן. החבורה הטמינה קוקאין ברכבו של המתלונן והמערער מסר על כך מידע למשטרה. כך נעצרו המתלונן ואשתו ל48- שעות. המערער שרף את רכבו של המתלונן, ושוב גרם המערער למעצרו של המתלונן ל12- שעות. הוא טען במשטרה שהמתלונן שרף את רכבו-שלו כדי לקבל דמי ביטוח. כשכל מעשיו אלה של המערער נגד המתלונן לא צלחו, עבר המערער לחמורה מבין העבירות - נסיון לשדל אחרים לרצוח את המתלונן תמורת מכונית ו30,000- ש"ח. המערער גם מסר לאחד המעורבים סכום של 7,000 ש"ח כדי שירכוש אקדח לביצוע הרצח, והראה למעורב אחר את מקום עבודתו של המתלונן. בנוסף קבל המערער עשרות צ'קים גנובים ועשרות צ'קים שיש חשד סביר שהם גנובים. לא מנינו את כל המעשים בגינם הורשע המערער אלא את חלקם בלבד. 2. המערער הודה במסגרת הסדר טיעון. סוכם כי המאשימה תטען לעונש מאסר של 7 שנים והמערער יוכל לטעון "טיעון פתוח". בית המשפט המחוזי (כב' השופטים א' משעלי, ש' טימן ומ' סוקולוב), הטיל על המערער את העונש המקסימלי במסגרת ההסדר - 7 שנות מאסר בפועל וכן מאסר על תנאי. בית המשפט ציין כי הוא מסתפק בהטלת העונש המקסימלי במסגרת ההסדר ואין הוא מחמיר עם המערער מעבר למוצע על ידי המדינה, וזאת כדי לכבד הסדרי טיעון. בכך רמז בית המשפט כי העונש של 7 שנות מאסר איננו ממצה את העונש שראוי היה להטיל על המערער בגין מעשיו. זו גם דעתנו על העונש שהוטל על המערער. משהוטל על המערער עונש שהוא במסגרת הסדר הטיעון, אף אם מדובר ברף הגבוה של ההסדר - אין למערער על מה להלין. 3. העונשים שהוטלו על מעורבים אחרים בפרשה זו, עליהם עמדה באת-כוח המערער עו"ד בר-ציון בפירוט, אינם יכולים להוות קנה מידה לעונשו הראוי של המערער. המערער היה הרוח החיה מאחורי כל המעשים החמורים. גם המעשים שעשה (לפי הטענה) המתלונן, אינם יכולים להצדיקם. בנוסף על כל אלה - ניצל המערער לרעה אמון שנתנה בו המשטרה כמודיע משטרתי. 4. נתנו דעתנו לכל טענותיה של עו"ד בר-ציון, ולכל האמור בתסקיר, אך מעשיו של המערער כה מפליגים הם בחומרתם, שכל שיקול אחר מתגמד לעומתם. המערער נחלץ מפרשה עגומה זו בעונש מתון ביחס לחומרת מעשיו, ואין לנו יסוד להתערב בעונש שהוטל עליו. 5. בשולי הדברים נעיר כי לא היה זה נכון להשתמש בתסקיר המעצר לצורך גזר הדין (סעיף 21א לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים)). בפנינו הוגש תסקיר כדין על פי הוראתינו. 6. הערעור נדחה. ניתן היום, ט' באדר התשס"ב (21.2.2002). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________ העתק מתאים למקור 00062230.C04 /צש נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח. שמריהו כהן - מזכיר ראשי בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444 בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected] לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il