פסק הדין המלא
בבית המשפט העליון
על"ע 6215/02
בפני: כבוד הנשיא א' ברק
כבוד השופטת ד' ביניש
כבוד השופט א' גרוניס
המערער: צבי שיינברום
נגד
המשיבה: לשכת עורכי הדין בישראל
ערעור על החלטת הוועד המרכזי של לשכת
עורכי הדין שלא ליתן רשיון למערער לעסוק
בעריכת דין
תאריך הישיבה: ד' באלול התשס"ב (12.08.2002)
בשם המערער: עו"ד יעקב לוי
בשם המשיבה: עו"ד משה עליאש
פסק-דין
הנשיא א' ברק:
1. המערער סיים את התמחותו, ועבר בהצלחה את המבחנים. הוועד המרכזי של לשכת עורכי הדין סירב להעניק למערער, לעת הזו, רשיון לשמש כעורך דין בישראל. ביסוד החלטתו של הוועד עומדת העובדה כי כנגד המערער הוגש כתב אישום, המאשים אותו בתקיפה בנסיבות מחמירות (עבירה לפי סעיף 379 בצירוף סעיף 382(ב)(2) לחוק העונשין, התשל"ז1977-). על פי עובדות כתב האישום היכה המערער את כל אחד משני ילדיו (בני ה14- וה16-) בשני אירועים שונים. עמדת הוועד הינה, כי יש להמתין להכרעת הדין בעניינו של המערער. אם יזוכה - יקבל הרשיון. אם יורשע - ייבדקו נסיבות העניין ותתקבל ההחלטה אם יש למנוע את קבלתו של המערער כחבר הלשכה אם לאו. כנגד החלטה זו של הוועד הוגש הערעור שלפנינו (על פי הוראת סעיף 45 לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ"א1961-; להלן - החוק).
2. סעיף 44 לחוק קובע:
"סירוב הלשכה לקבל חבר
44. הלשכה רשאית, לאחר שנתנה למועמד הזדמנות לטעון טענותיו לפניה, שלא לקבלו כחבר הלשכה, על אף כשירותו -
(1) אם המועמד הורשע בעבירה פלילית, שיש בה, בנסיבות העניין, משום קלון, והלשכה סבורה שלאור הרשעה זו אין הוא ראוי לשמש עורך דין;
(2) אם נתגלו עובדות אחרות - בין על ידי פסק דין של בית דין משמעתי או על ידי התנגדות שהוגשה לפי סעיף 43, ובין בדרך אחרת - והלשכה סבורה שלאור עובדות אלה אין המועמד ראוי לשמש עורך דין;
(3) אם המועמד עוסק באחד העיסוקים האסורים על עורך דין לפי סעיף 60".
הוראה זו דנה בהחלטה שלא לקבל מועמד כחבר בלשכה. אין היא דנה בהחלטה לעכב את מתן ההחלטה עד לאחר ההרשעה בפלילים. עם זאת, הלכה פסוקה היא כי הוועד מוסמך לכך (ראו על"ע 1/72 כהנוב נ' לשכת עורכי הדין בישראל, פ"ד כו(1) 565). תנאי לכך הוא, כמובן, שקיים סיכוי, שאם יורשע המועמד יתקיימו בו התנאים הקבועים בסעיף 44(1) לחוק. עמדת הוועד בפנינו היתה כי לעניינו של העותר הכל תלוי בנסיבות ההרשעה - אם אמנם המערער יורשע - ובמשתמע מפסק הדין. בנסיבות מסויימות הרשעה בתקיפה בנסיבות מחמירות עשויה להוות עבירה שיש בה קלון. בנסיבות אחרות, ההרשעה עשויה שלא לגרור עימה קלון. אך טבעי הוא כי בעניין זה מבקש הוועד המרכזי להמתין ולראות כיצד יפול דבר (ראו בג"ץ 730/79 עפרוני נ' לשכת עורכי הדין, פ"ד לד(1) 477, 478). גישה זו נראית לנו. עקרונית, עשויה הרשעה בתקיפה בנסיבות מחמירות בהקשר של אלימות במשפחה להוות הרשעה שיש עמה קלון. הכל תלוי בנסיבות. מתקיימים איפוא התנאים המאפשרים לוועד המרכזי לדחות מתן החלטתה בעניין מתן רשיון עורך דין לעת הזו.
הערעור נדחה.
ה נ ש י א
השופטת ד' ביניש:
אני מסכימה.
ש ו פ ט ת
השופט א' גרוניס:
אני מסכים.
ש ו פ ט
הוחלט כאמור בפסק דינו של הנשיא א' ברק.
ניתן היום, י"א באלול התשס"ב (19.8.2002).
ה נ ש י א ש ו פ ט ת ש ו פ ט
_________________
העתק מתאים למקור 02062150.A01 /דז/
נוסח זה כפוף לשינויי עריכה וניסוח.
רשם
בבית המשפט העליון פועל מרכז מידע, טל' 02-6750444
בית המשפט פתוח להערות והצעות: [email protected]
לבתי המשפט אתר באינטרנט: www.court.gov.il