יהודה קרשין נ. יעקב זילברמן

2 1 בבית המשפט העליון ע"א 6212/22 לפני: כבוד הנשיאה א' חיות המערער: יהודה קרשין נ ג ד המשיבים: 1. יעקב זילברמן 2. סנדינה זילברמן 3. רעיה צור 4. מאיר דיסלר 5. פרח דיסלר 6. מאיר כהן 7. תמר דן ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו מיום 5.9.2022 בת"א 57744-03-20 שניתנה על ידי כבוד השופט א' כהן בשם המערער: בעצמו פסק-דין ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופט א' כהן) מיום 5.9.2022 בת"א 5744-03-20, שבו נדחתה בקשת המערער לפסילת המותב מלדון בהליך. המערער והמשיבים מחזיקים בדירות בבית משותף בתל אביב. עניינו של ההליך נושא הערעור דנן בתביעת המערער לצו עשה שיחייב את המשיבים לבצע פעולות שונות שיאפשרו לו, לטענתו, לנצל את זכויות הבנייה ששייכות לו על גג הבית המשותף. המשיבים, מצדם, הגישו תביעה שכנגד ובה ביקשו להורות למערער להרוס בנייה בלתי-חוקית שביצע, לטענתם, בבית המשותף. בתחילת הדרך נוהל ההליך על ידי השופטת פ' נויברט, והוא הועבר למותב הנוכחי בחודש מאי 2022. ביום 21.5.2022 נתן המותב החלטה שבה ציין כי ברצונו לבחון אם להותיר על כנו את דיון ההוכחות שנקבע ליום 29.9.2022, או "להמירו בישיבת קדם משפט, שבה אתוודע בעצמי לקיים בתיק". לפיכך ביקש המותב מבא-כוח המשיבים להגיש התייחסות תמציתית בנוגע למצב ההליך ולהליכים רלוונטיים נוספים שמתנהלים בין הצדדים – והסביר כי החלטתו מופנית רק לבא-כוח המשיבים "מאחר [שהמשיבים] בלבד מיוצגים ע"י עו"ד בשלב זה וגם מאחר [שהמשיבים] הגישו לאחרונה בקשה שעדיין תלויה ועומדת בהמתנה לתשובת [המערער]". ההתייחסות הוגשה ביום 9.6.2022, וביום 11.6.2022 נעתר המותב לבקשת המשיבים לאפשר למומחים מטעמם להיכנס לדירותיו של המערער לצורך הכנת חוות דעת. בהחלטתו ציין המותב, בין היתר: "ביהמ"ש ממליץ בחום [למערער] להעמיד לעצמו עו"ד מייצג חדש (תחת זה שייצגו בעבר בתיק), בתיק זה שמצריך מומחיות משפטית ושגם טומן בחובו לכאורה סיכון של חיוב [המערער] בהוצאות משמעותיות." ביום 6.7.2022 הגיש המערער בקשה לפסילת המותב, בה העלה השגות על ההחלטות מיום 21.5.2022 ומיום 11.6.2022 וטען כי המותב הושפע מההתייחסות שהגיש בא-כוח המשיבים בנוגע למצב ההליך. המותב דחה את בקשת הפסלות בהמשך אותו היום, בקבעו כי לא עלה בידי המערער להוכיח חשש ממשי למשוא פנים. באשר להנחיה מיום 21.5.2022 הבהיר המותב כי "אותה בקשה מתחשבת דווקא [במערער], שאינו מיוצג ע"י עו"ד, ונראה כי [המערער] מפרש שלא כהלכה את הדברים"; ובאשר להחלטה בעניין ביקור המומחים ציין המותב: "הסקירה שנתבקשה מטרתה הייתה רק בסיוע ראשוני להבנת הקיים בתיק (בטרם לימוד[ו] על ידי), ואין לה מעמד חוקי/דיוני/מהותי משל עצמה". להשלמת התמונה יצוין כי ביום 13.7.2022 דחה המותב בקשה שהגיש המערער לדחיית התביעה שכנגד על הסף, בציינו, בין היתר: "מובהר [למערער] כי בקשות חסרות ממש בהמשך יכול שיהיו כרוכות בחיוב בהוצאות". המערער הגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו, אשר נדחתה ביום 11.8.2022 (רע"א (מחוזי ת"א) 15652-08-22). בהמשך, בימים 8.7.2022–10.7.2022, נתן המותב מספר החלטות הנוגעות לביצוע ביקור המומחים וליידוע המערער על אודותיו, לרבות קביעת מועד הביקור ותיעוד האופן שבו נמסרה החלטה בנושא לידיעת הצדדים. ביום 19.7.2022 הגיש המערער בקשה להורות לבא-כוח המשיבים להמציא לו את כל המסמכים שהוא מגיש במסגרת ההליך (להלן: בקשת ההמצאה); המותב דחה בקשה זו ביום 25.7.2022 בציינו "איני קובע כי [המשיבים] לא מסרו [למערער] דבר מה", אך הוסיף והדגיש כי ביכולתו של המערער לאסוף מסמכים הקשורים לתיק ממזכירות בית המשפט. ביום 8.8.2022 ביקש המערער פעם נוספת כי המותב יפסול את עצמו, והעלה השגות על ניהול ההליך ועל התנהלות בא-כוח המשיבים, אשר – כך המערער – "הצליח 'לנעול' את כב' ביהמ"ש על דעה קדומה לפיה [המערער] הינו עבריין בניה וגנב של זכויות בניה". באופן ספציפי הלין המערער על ההחלטות הנוגעות לביקור המומחים וטען כי המותב פועל במטרה "לרַצות" את בא-כוח המשיבים, "ממלא את ההוראות של[ו]" ואף "מדווח לו" על פעולות שננקטו בהליך "כאילו הוא מצפה להכרת תודה על כך". עוד טען המערער כי ההחלטה בבקשת ההמצאה – כמו גם החלטה נוספת שנתן המותב בעניין אופן הגשת תצהירי עדות ראשית מטעם המשיבים – מכבידות עליו ופוגעות בזכויותיו. לבסוף נטען כי המותב קיבל את כל הבקשות שהגישו המשיבים ודחה את כל בקשותיו של המערער; כי המותב מחזיק בדעה קדומה ביחס למערער וסבור שיש "להענישו" על כך שאינו מיוצג; וכי למעשה "פסה"ד כבר נכתב יהיו הראיות והעדויות אשר יהיו". למחרת הודיעו המשיבים כי הם מתנגדים לבקשת הפסלות, ובהמשך הגיש המערער תשובה לתגובה שבה עמד על הטענה כי התנהלות המותב – ובפרט הימנעותו מלהורות למשיבים להמציא לו מסמכים רלוונטיים – מעידה על "משוא פנים מובהק". ביום 5.9.2022 דחה המותב את בקשת הפסלות, תוך חיוב המערער בהוצאות בסך 2,500 ש"ח. המותב ציין כי שתי בקשות הפסלות שהגיש המערער מלמדות כי הוא "סבור שכל אימת שבית משפט נותן החלטה שאינה לרוחו, הוא פסול מלדון בעניינו" – ואולם, לא עלה בידו להוכיח עילת פסלות. המותב הוסיף והסביר כי חלק מה"הוראות המיוחדות" שניתנו בהליך נבעו מ"קשיי תקשורת קשים וקונקרטיים בין הצדדים ואף קשיי מסירת מסמכים [למערער] [...] ומן הסתם הדבר קשור גם בבחירתו של [המערער] שלא להיות מיוצג ע"י עו"ד". מכאן הערעור דנן, שבו עומד המערער על טענתו כי המותב "עוין" כלפיו ופועל מתוך דעה קדומה. בפרט משיג המערער על ההחלטה מיום 11.6.2022, שבה התיר המותב למומחים מטעם המשיבים להיכנס לדירותיו, וטען כי היא מעידה שהמותב "גמר אומר" להורות על הריסת אחת מדירותיו. כמו כן נטען כי המותב מתמקד יתר על המידה בתביעה שכנגד, באופן המעיד כי "שוכנע" מטענת בא-כוח המשיבים שהמערער הוא "עבריין בניה". המערער מוסיף כי האמור בהחלטת הפסלות מהווה חיזוק לקיומו של משוא פנים ולכך שהמותב זוקף לחובתו את העובדה שאינו מיוצג. בהקשר אחרון זה מפנה המערער להחלטה מיום 22.6.2022 – שבה התייחס המותב לאפשרות שהמערער יחויב ב"הוצאות משמעותיות" – וטוען כי הדבר עולה כדי "אזהרה" לפיה ככל שלא ימצא ייצוג משפטי הוא "יורשע" בעבירת בנייה ויחויב בהוצאות כבדות. עיינתי בטענות המערער ובאתי לידי מסקנה כי דין הערעור להידחות. המבחן לפסילת שופט מעוגן בסעיף 77א(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד-1984, ולפיו עילת פסלות קמה בהתקיים נסיבות שיוצרות חשש ממשי למשוא פנים מצד המותב. לא שוכנעתי כי חשש שכזה מתעורר בענייננו. תחילה אדגיש כי במסגרת הערעור דנן אין מקום להידרש לטענות אשר נוגעות לאירועים ולהחלטות שקדמו להחלטה בבקשת הפסלות הקודמת (יום 6.7.2022) – שעליה לא הוגש ערעור. כפי שהובהר בפסיקה, אמנם אין הגבלה על מספר הפעמים שבהן רשאי בעל דין להגיש בקשת פסלות, אך הטוען לעילת פסלות נוספת באותו הליך נדרש להצביע על עילה חדשה שצמחה לאחר מתן החלטת הפסלות הקודמת (ראו, למשל: ע"א 9614/17 פלוני נ' פלונית, פסקה 4 (13.12.2017)). כפי שנפסק בהקשר דומה: "מתן אפשרות להגשת בקשת פסלות נוספת וערעור פסלות בגין אותן עילות תהווה הארכה למעשה של פרק הזמן [...] להגשת ערעור פסלות" (ע"פ 528/14 גולן נ' מדינת ישראל, פסקה 5 (26.1.2014)). לגופו של עניין: כפי שפורט לעיל, טענות המערער ממוקדות באופן שבו מנהל המותב את ההליך ובהחלטות דיוניות שונות שנתן. בפסיקה נקבע שהחלטות מעין אלו אינן מקימות, כשלעצמן, עילת פסלות, וזאת גם כשמדובר ברצף או ב"הצטברות" של החלטות דיוניות (ע"א 3163/22 פלונית נ' מורג, פסקה 11 (20.7.2022)). על כן, המקום הראוי להשגותיו של המערער על החלטות אלו אינו בהליכי פסלות, אלא בהליכי ערעור מתאימים (ע"א 2994/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 8 (11.6.2020)). מכל מקום, בשים לב לנסיבות העניין – ובפרט קשיי ההתקשרות עם המערער, שעליהם עמד המותב בהחלטת הפסלות – אינני סבורה כי ההחלטות שעליהן מלין המערער מקימות חשש ממשי למשוא פנים, או כי הן מעידות על נטיית המותב לטובת המשיבים. כך בפרט בנוגע להתייחסות המותב לאפשרות שתיפסקנה הוצאות בתום ההליך (ראו והשוו: ע"א 8564/20 פלוני נ' פלונית, פסקה 9 (21.2.2021)) ובנוגע לסוגיית המצאת המסמכים (השוו: ע"א 4888/22 פלונית נ' פלוני, פסקאות 9-8 ו-14 (24.8.2022); ע"א 8605/21 טלימאת נ' בן דויד, פסקאות 1 ו-5 (16.1.2022)). בשולי הדברים אציין, עם זאת, כי אף שהמותב הבהיר מדוע ביקש מהמשיבים בלבד להגיש תיאור של קורות ההליך – וכאמור, אין בכך כדי להקים עילת פסלות בענייננו – ראוי כי המותב היושב בדין יימנע מהתבטאויות ומהחלטות העשויות להתפרש באופן בעייתי או חד-צדדי, בייחוד על ידי בעל-דין שאינו מיוצג. אשר על כן, הערעור נדחה. משלא נתבקשה תשובה, לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ"ו באלול התשפ"ב (‏22.9.2022). ה נ ש י א ה _________________________ 22062120_V01.docx רי מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1