פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק בג"ץ 6208/04
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק
בג"ץ 6208/04
בפני:
כבוד השופט מ' חשין
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופטת א' חיות
העותר:
סאלח אבו עמרה
נ ג ד
המשיב:
נציב שרות בתי הסוהר
עתירה למתן צו על-תנאי
תאריך הישיבה:
ט"ז באלול תשס"ד
(02.09.04)
בשם העותר:
עו"ד משה דנוך
בשם המשיב:
עו"ד אביגיל בורוביץ
פסק-דין
השופט מ' חשין:
העותר התגייס לשירות בתי-הסוהר בשנת 1989, וביום 13.5.04 החליט נציב בתי-הסוהר לפטרו מן השירות. על פיטורין אלה קובל העותר לפנינו וטענתו היא כי שלא בדין ושלא בצדק שוחרר מן השירות. בקשתו היא כי נורה ונציב בתי-הסוהר יחזיר אותו לשירות.
עיינו בעתירה ובנספחיה הרבים; עיינו בתגובתו של המשיב; והוספנו ושמענו השלמות טיעון על-פה מפי בא-כוח העותר. אחרי כל אלה לא נמצא לנו כי עלה בידי העותר להצביע על עילה המזכה אותו במבוקשו.
מוסכם על הכל כי סמכותו של נציב בתי-הסוהר עומדת לו - כהוראת סעיף 80(ג)(2) לפקודת בתי-הסוהר [נוסח חדש], תשל"ב-1971 - לשחרר סוהר מתפקידו או לפטרו, אם הוכח להנחת דעתו כי אותו סוהר אינו מתאים לתפקידו. השאלה הנשאלת אינה אלא אם אומנם היה לו לנציב בתי-הסוהר טעם מספיק וראוי להגיע לכלל מסקנה כי העותר אכן אינו מתאים לתפקידו. עיון בשנות שירותו של העותר בשירות בתי-הסוהר ילמדנו על מעשים ועל מחדלים אשר הוכיחו כי העותר אכן אינו מתאים לתפקידו. המעשה האחרון אשר הכריע את הכף היה בראשית חודש אוגוסט 2003. העותר שימש זקיף בראש מגדל שמירה בבית-סוהר פלוני, ובמהלך השמירה זרק שקית מים מראש המגדל אל-עבר רכב סיור שעבר בסמוך למגדל ואשר היו בו שני סוהרים. השקית פגעה בשימשת הרכב, ומעוצמת המכה התנפצה השימשה. לאחר האירוע ניסה העותר להניא את שני הסוהרים מדווח אמת על-אשר קרה. העותר הורשע בדין משמעתי ונדון לנזיפה חמורה, ל-8 ימי קנס ול-21 ימי קנס על-תנאי. לאחר הרשעה זו, ובהצטברותה אל אירועים של מעשים ומחדלים בשירותו של העותר עד אותה עת, הוחלט לפטר את העותר מן השירות. וכך אומנם נעשה.
בא-כוחו המלומד של העותר טען לפנינו כי מעשה הפיטורין מהווה תגובה בלתי מידתית להתנהגותו ולמעשיו של העותר וכי מטעם זה יש וראוי כי נורה להחזירו לשירות. אלא ששיקול הדעת בנושא הפיטורין ניתן לנציב בתי-הסוהר ולא לנו, ומשלא מצאנו פגם או סירכה בשיקול דעתו של הנציב שוב אין מקום כי ניעתר לעותר ונורה את הנציב כבקשתו. נזכור-נא, אל נשכח, כי שירות בתי-הסוהר מהווה מערכת היררכית שהמשמעת ודרכי ההתנהגות בה חייבים להיות ללא דופי, ולא נוכל לבוא בטענות אל נציב אשר סובר כי העותר אינו ראוי עוד להוסיף ולשרת בשירות. עורך-דין דנוך הוסיף וטען כי טעמי הפיטורין היו, למעשה, טעמי משמעת, וכי אין זה ראוי כי טעמי משמעת אלה יתורגמו לאי-התאמה לתפקיד, כתנאי הקבוע בסעיף 80(ג)(2) לפקודת בתי הסוהר לגבי פיטוריו של סוהר מתפקידו. גם לטענה זו איננו מסכימים. הגבול בין עבירת משמעת לבין אי-התאמה לתפקיד אינו גבול חד וחלק, וכל עוד לא נגרע מזכויותיו של העותר באשר להליכי משמעת, ניתן "לתרגם" מעשה הפוגע במשמעת לאי-התאמה לתפקיד.
סוף דבר: לא נמצאה לנו עילת-פגם במעשה הפיטורין של העותר משירות בתי-הסוהר, ואנו מחליטים לדחות את העתירה.
היום, ט"ז באלול תשס"ד (2.9.2004).
ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת
_________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 04062080_G02.doc
מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il