פלוני נ. בית משפטי מחוזי מרכז

פסק-דין בתיק בג"ץ 6190/18 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6190/18 לפני: כבוד השופט ע' פוגלמן כבוד השופטת ע' ברון כבוד השופט ג' קרא העותר: פלוני נ ג ד המשיבים: 1. בית משפט מחוזי מרכז 2. פרקליטות מחוז מרכז (משיבה פורמאלית) עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אושרי בן ישי פסק-דין השופט ג' קרא: עתירה למתן צו על תנאי שיורה למשיב 1 לאפשר לעותר להעתיק תסקירי שירות המבחן שנערכו בעניינו במסגרת הליך פלילי שהתנהל נגדו. 1. נגד העותר הוגש כתב אישום בגין עבירות של תקיפה הגורמת חבלה של ממש ואיומים, והוא הורשע במיוחס לו בבית המשפט השלום לנוער בראשון לציון. על פסק הדין הגיש העותר ערעור לבית המשפט המחוזי מרכז-לוד (המשיב 1, ולהלן: בית המשפט), במסגרתו ביקש בא-כוחו (להלן: הסניגור) לקבל לידיו תסקירי שירות מבחן שנערכו בעניינו של העותר במסגרת ההליך העיקרי ובמסגרת הליך המעצר (להלן: התסקירים). ביום 15.6.2018 הורה בית המשפט (כב' השופט א' טל) כי התסקירים יועמדו לעיון הסניגור במזכירות בית המשפט. בעקבות בקשת הסניגור למתן הבהרה, הבהיר בית המשפט (כב' השופטת ד' מרשק מרום) ביום 15.8.2018 כי הסניגור רשאי לעיין בתסקירים אך לא להעתיקם, וכי החלטתו נובעת מהפרקטיקה הנוהגת המבוססת על האמור בחוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשל"א-1971 (להלן: חוק הנוער). ביום 20.8.2018 דחה בית המשפט בקשה לעיון מחדש בהחלטה זו, והוסיף נוכח טענות הסניגור כי הלה יוכל לעיין בתסקירים בטרם הדיון באולם. 2. מכאן העתירה שלפנינו, בגדרה טוען העותר, בין היתר, כי החלטת בית המשפט היא בלתי סבירה ובלתי מידתית, משום שהיא מגבילה את זכות העיון של העותר ושוללת את זכותו להעתיק קטעים נבחרים מהתסקירים; כי אי העתקת התסקירים, שאורכם עשרות עמודים, פוגעת בזכות העותר להליך הוגן וחושפת את הסניגור לתביעה בגין רשלנות מקצועית; וכי היה מקום לבחור בחלופה מידתית, שאינה שוללת את זכות ההעתקה באופן גורף. העותר מדגיש כי סעיף 23 לחוק הנוער מותיר בידי בית המשפט את שיקול הדעת האם לאפשר לבעלי הדין לקבל את התסקיר, וסבור כי דברי ההסבר לסעיף 23 להצעת חוק הנוער (שפיטה, ענישה ודרכי טיפול), התשכ"ט-1969, ה"ח 825, תומכים בטענותיו. 3. לאחר עיון בעתירה על נספחיה, ומבלי להידרש לתגובת המשיבים, הגענו לכלל מסקנה כי דין העתירה להידחות על הסף. העתירה שלפנינו תוקפת את החלטות בית המשפט בגדרן נקבע כי תינתן לסניגור האפשרות לעיין בתסקירי שירות המבחן שנערכו בעניינו, אך לא להעתיקם. בית משפט זה אינו מכהן כערכאת ערעור על החלטות הערכאות השיפוטיות המוסמכות (ראו, למשל, בג"ץ 2069/18 דרי נ' בית המשפט המחוזי באר שבע, בפסקה 4 (‏13.5.2018); בג"ץ 4234/18 פלוני נ' מגדלי הים התיכון גני תקווה בע"מ, בפסקה 7 (‏30.5.2018)), ואינו מתערב בהחלטות ביניים שניתנו במסגרת הליכים פליליים אלא במקרים חריגים בהם או מתגלה תופעה קיצונית של שרירותיות או חוסר סמכות (בג"ץ 8388/07 פאדל נ' בית המשפט המחוזי, בפסקה 3 (8.10.2007); בג"ץ 4295/18‏ פלוני נ' בית המשפט המחוזי לנוער בירושלים, בפסקה 21 (‏22.7.2018); בג"ץ 936/18 אבוטבול נ' בית המשפט המחוזי מרכז לוד, בפסקה 7 (‏7.2.2018)). 4. המקרה שלפנינו אינו מצדיק סטייה מהכלל האמור. סעיף 23 לחוק הנוער קובע חיסיון של תסקיר שירות המבחן שהוכן בעניינו של קטין המבצע העבירה. הסעיף מורה כי התסקיר לא יימסר לבעלי הדין ובאי-כוחם, אלא אם הורה בית המשפט אחרת. לצד זאת, נקבע כי בא-כוח הנאשם והתובע רשאים לעיין בתסקיר בתיק בית המשפט (ראו גם בג"ץ 2754/94 לוי נ' שרת העבודה והרווחה, פ"ד נ(4) 353, 360 (1996) וע"פ 3472/11 ‏פלוני נ' מדינת ישראל (‏3.9.2012) (להלן: עניין פלוני), פסקה 18 לפסק דינו של השופט צ' זילברטל והערות השופט י' עמית בפסקה 2 לחוות דעתו). הסדר זה שונה מההסדר הקבוע בסעיף 191 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ"ב-1982, ולפיו ברירת המחדל היא כי התסקיר יימסר לתובע ולבא כוחו של הנאשם, אלא אם מצא בית המשפט, מטעמים מיוחדים, שאין לגלותו (ראו גם עניין פלוני, בפסקה 18). זאת, על אף שמלכתחילה, בדברי ההסבר להצעת חוק הנוער אליהם הפנה הסנגור המלומד, הוצע כי על תסקיר המבחן למבוגרים ועל תסקיר המבחן לנוער יחול דין זהה (ראו חיה כגן-זנדברג "על מעמדו של שירות המבחן בהליך הפלילי" משפטים כ"ה 435, 451 (התשנ"ה) והטקסט המובא ליד ה"ש 49). 5. בית המשפט מצא כי בנסיבות המקרה לא קיימות נסיבות יוצאות דופן שמצדיקות את מסירת התסקירים לידי הסניגור. לצד זאת, התיר בית המשפט את העיון בתסקירים בתיק בית המשפט ואף התיר עיון נוסף בהם סמוך לשמיעת הערעור. ההסדר שנקבע מאזן בין חיסיון התסקיר לבין זכותו של העותר להליך הוגן, ולא ניתן לומר אפוא כי ההחלטה שלא לסטות מהכלל הקבוע בחוק הנוער מגלה עילה להתערבות בית משפט זה על פי אמות המידה עליהן עמדנו. הוא הדין ביחס לתסקירי מעצר, ואף יש לציין שהשימוש בתסקיר מעצר מוגבל להליכי המעצר בלבד והוא כלל לא אמור להיות מוגש במסגרת ההליך העיקרי (ראו והשוו לבש"פ 756/15 ‏פלוני נ' מדינת ישראל, בפסקה 28 (‏8.3.2015)). 6. סוף דבר, העתירה נדחית. משלא התבקשה תגובה, אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏י"א בתשרי התשע"ט (‏20.9.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 18061900_Q02.doc סח מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il