B.G.ASSISTANCE LTD נ. חרובי מרדכי

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 619/99 בפני: כבוד הנשיא א' ברק המערערת: B.G. Assistance Ltd. נגד המשיב: חרובי מרדכי ערעור פסלות שופט על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה מיום 13.1.99, בת.א. 990/95 (בש"א 823/99), שניתנה על ידי כבוד סגן הנשיא ע' רנד בשם המערערת: עו"ד אריאל רבינוביץ פסק-דין 1. ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בחיפה (כב' השופט ע' רנד) מיום 13.1.99, בה פסל עצמו מלישב בדין בעניינה של המערערת. 2. המערערת הגישה לבית משפט השלום תובענה כנגד המשיב. לאחר חקירת עדי התביעה, ביקש המשיב את פסילתו של כב' השופט מלישב בדין. טענתו היתה, כי בית המשפט פגע בו בהערותיו כלפיו במהלך ישיבה קודמת ועל כן התעורר חששו באשר לאובייקטיביות השיפוט במקרה זה. בית המשפט, בהחלטתו מיום 13.1.99, קיבל הבקשה. בית המשפט ציין בהחלטתו, את עובדת היות המשיב מייצג עצמו בתיק זה. על רקע זה, כך צויין, העיר בית המשפט מספר פעמים למשיב אודות דרך ניהול התביעה. עוד צויין, כי משהמשיך המשיב בדרכו, פקעה סבלנותו של בית המשפט מדי פעם כאשר כב' השופט מביע בהערותיו את מורת רוחו מאופן ניהול המשפט על ידי המשיב. בית המשפט הוסיף וציין, כי: "כשלעצמי ובהיותי שופט מקצועי, נראה לי כי בעצם הבעת דעה גבי אופי השאלות שהוצגו לעד על ידי הנתבע, כמו גם בהשמעת הערות גבי טענותיו של הנתבע שאין להן בסיס משפטי, אין כדי ללמד על נטייתי לטובת צד או נגדו. אולם משהעלה הנתבע טענות לפיהן הערותי פגעו בו, אישית, אף כי לא לשם כך נועדו אותן הערות, וכדי למנוע צל של ספק, או חשש, שמא הערות אלה מצביעות על מגמה מסויימת ככל שנוגע להכרעת הדין, הריני פוסל עצמי מלהמשיך ולדון בתיק זה". 3. בפני ערעורה של המערערת על החלטה זו. לטענתה, לא קם במקרה שבפני כל חשש ממשי למשוא פנים המצדיק פסילה מלישב בדין. תחושתו האישית של המתדיין, בעניין זה, אינה תחליף לקיומו של חשש ממשי אובייקטיבי למשוא פנים ובהיעדרו, לא היה מקום לפסילתו של השופט מלישב בדין. 4. דין הערעור להתקבל. מן החומר שבפני (לרבות פרוטוקול הדיון), לא ברי מהן ההערות שהעיר בית המשפט למשיב. המשיב עצמו, בחר שלא להגיב לערעור זה, למרות זכותו לעשות כן (ראו: תקנה 471ג(ד) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד1984-). מן האמור בהחלטתו של כב' השופט ברי, כי אף הוא לא סבר כי קיימת עילת פסלות לגופה. אכן, כפי שנפסק בעבר לא פעם (ראו: ע"א 5572/98 עו"ד בן יעקב נ' לופטיג (טרם פורסם); ע"א 3224/98 המרכז הרפואי בני ציון נ' נאה עיטה (טרם פורסם); ע"א 3250/97 אמקול נ' צוקית בע"מ (טרם פורסם); ע"א 4160/96 אורי שחר נ' מושונוב (טרם פורסם)), הזכות לשבת בדין היא גם החובה לעשות כך, ובהיעדר חשש ממשי למשוא פנים, אין כל מקום לפסילה עצמית מלישב בדין, אך בשל תחושתו הסובייקטיבית של צד זה או אחר להליך. מטעם זה, דין הערעור להתקבל. התיק ימשיך להישמע, על כן, בפני כב' השופט ע' רנד. הערעור התקבל. ניתן היום, ד' באייר התשנ"ט (20.4.99). ה נ ש י א העתק מתאים למקור שמריהו כהן - מזכיר ראשי 99006190.A01/דז/