אירנה אפלינסקי נ. מדינת ישראל

החלטה בתיק ע"פ 619/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 619/11 בפני: כבוד הנשיאה ד' ביניש המערערת: אירנה אפלינסקי נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (הנשיאה ש' דותן) מיום 17.1.2011 שלא לפסול עצמו מלדון בת"פ 6533-08 בשם המערערת: עו"ד וליד זחאלקה פסק-דין לפניי ערעור על החלטתו של בית משפט השלום בירושלים (הנשיאה ש' דותן), מיום 17.01.2011, שלא לפסול עצמו מלדון בת"פ 6533-08. 1. כנגד המערערת הוגש ביום 27.4.2008 כתב אישום לבית משפט השלום בירושלים המייחס לה עבירת החזקה ושימוש בסם מסוכן שלא לצריכה עצמית לפי סעיפים 7(א) ו-7(ג) רישא לפקודת הסמים המסוכנים [נוסח חדש], התשל"ג-1973 (להלן: פקודת הסמים המסוכנים). לאחר שתי ישיבות בהן לא נערכה הקראה עקב אי התייצבות המערערת (ביום 16.2.2009 וביום 17.6.2009) הותלה הדיון בהליך עד שזו תמצא. 2. ביום 17.1.2011 חודשו ההליכים בתיק. בפתח הדיון שהתקיים בפני השופטת דותן, ביקש בא-כוח המערערת מבית המשפט לפסול את עצמו מלדון בהליך. זאת, מכיוון שבית המשפט דן בעבר בעניינה של המערערת בהליכים שהתנהלו נגדה בשנת 2004, וכן שב ודן בעניינה במסגרת הליך פלילי נוסף שבו ניתן גזר דין רק באחרונה תוך קביעת ממצאים קשים כלפי המערערת (ת"פ 1119/03 ו-ת"פ 2350/06, בהתאמה). בנסיבות אלה, טען בא-כוח המערערת כי היכרותו של בית המשפט את המערערת עלולה להשפיע על יכולתו לדון בעניינה באובייקטיביות הנדרשת. 3. בהחלטתו, שניתנה במעמד הצדדים, דחה בית המשפט קמא את הבקשה. בית המשפט ציין כי אכן דן בעניינה של המערערת במסגרת שני הליכים פליליים אחרים שהתנהלו נגדה ואשר הדיון בהם התמשך לאורך תקופה ארוכה עקב התנהלותה. יחד עם זאת, קבע בית המשפט כי טענות המערערת אינן מגלות חשש ממשי למשוא פנים בניהול ההליך, ומשכך לא קמה עילה לפסילתו. בית המשפט הוסיף וציין כי לא בכל מקרה שבו מכיר המותב את הנאשם כתוצאה מישיבתו בדין בהליכים אחרים שהתנהלו נגדו, תקום עילה לפסילתו, וכך, למשל, נפסק ביחס לשופט היושב כדן יחיד בערי שדה. 4. על החלטה זו הוגש הערעור שלפניי, במסגרתו שב בא-כוח המערערת וטוען, בכתב הערעור ובדיון בעל-פה, כי היכרותה של השופטת את המערערת והיחשפותה לעברה הפלילי כתוצאה מישיבתה בדין בשני ההליכים הפליליים הקודמים שהתנהלו נגדה, מצדיקה את פסילתה מלדון בהליך הנוכחי. בא-כוח המערערת מוסיף וטוען כי גזר הדין בהליך האחרון ניתן לפני זמן קצר ובמסגרתו קבעה השופטת ממצאים קשים ביחס למהימנותה של המערערת, אשר משתמעת מהם התרשמות אישית שלילית ביותר מאופייה ומהתנהגותה. כן טוען בא-כוח המערערת, כי הנסיבות העובדתיות שברקע לאירועים שהצמיחו את כתבי האישום הינן דומות, וכי במסגרת גזר הדין שניתן בהליך הקודם העירה השופטת כי היותה של המערערת מכורה לסמים אינה מהווה נסיבה בגינה יש להקל בעונשה. מנגד, טוען בא-כוח המאשימה כי לא קמה עילה לפסילת השופטת, בין היתר, מכיוון שההליך הקודם שבו גזרה את דינה של המערערת כלל לא עסק בעבירת סמים. 5. לאחר שעיינתי בחומר המונח לפניי, ושמעתי ביום 3.2.2011 את טיעוני הצדדים, באתי למסקנה כי דין הערעור להתקבל. אכן, לא בנקל יורה בית משפט זה על פסלות שופט. הלכה היא כי אין לפסול שופט הדן בהליך הפלילי אך בשל העובדה כי הרשיע את הנאשם בהליך קודם, שהתנהל גם הוא בפניו (ראו: ע"פ 940/94 סנקר אמיר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 8.3.1994); יגאל מרזל דיני פסלות שופט 262 (2006)). חשיפתו של המותב לעברו הפלילי של הנאשם כתוצאה מישיבתו בדין בהליכים קודמים, גם היא אינה מצמיחה, כשלעצמה, עילה לפסילתו (שם, בעמ' 304-302). כך נפסק אף בנסיבות בהן התקיימו ההליכים בסמיכות זמנים (ע"פ 10552/09 עמי שיינר נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 28.3.2010)), ואף כאשר במסגרת גזר הדין התבטא בית המשפט באופן שלילי ביחס לנאשם (ע"פ 1623/08 אלירן דרי נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 13.5.2008)). הלכות אלו מבוססות על החזקה בדבר מקצועיותו של בית המשפט אשר ידע להתעלם מהפרשה בה דן בעבר וממידע בלתי קביל שהגיע לידיעתו ולפסוק על פי הראיות שיובאו בפניו בתיק זה ועל פיהן בלבד. 6. עם זאת, לעיתים נדירות הצטרפותן של מספר נסיבות, שאין באף אחת מהן כשלעצמה כדי להצדיק את פסילת המותב, עשויה להוביל למסקנה כי יש מקום להעברת הדיון למותב אחר (ראו: ע"פ 286/01 גבריאל לידני נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 4.2.2001)). במקרה דנן הצטרפו מספר נסיבות באופן יוצא דופן וחריג ביותר אשר יש בו כדי להוביל למסקנה כאמור. בענייננו, דנה השופטת דותן זו הפעם השלישית בהליך פלילי המתנהל כנגד המערערת כאשר ברקע לאירועים כולם עומדת התמכרותה של המערערת לסמים והתדרדרותה לפשיעה בתחום עבירות הרכוש כתוצאה מכך. גזר הדין שניתן מפי השופטת לפני מספר חודשים בלבד מכיל קביעות קשות ביותר ביחס לאמינותה ואישיותה של המערערת, מהן עולה כי בית המשפט אינו מייחס עוד כל אמינות או משקל לדבריה לאחר שזו הפרה את ההתחייבות שנטלה על עצמה במהלך ההליך הראשון שהתנהל כנגדה, ושבה לעסוק בפעילות פלילית. בנסיבות מיוחדות וחריגות אלו, על אף שמקצועיותו של בית המשפט איננה מוטלת בספק, אין מקום להעמיד את בית המשפט בפני מבחן (ראו: שם). לכך יש להוסיף את השיקול בדבר היותו של ההליך אך בשלביו הראשוניים, טרם שמיעת הוכחות, ואת העובדה שלא מדובר בעיר שדה – כך שהעברת הדיון למותב אחר איננה צפויה לפגוע בהתנהלותו התקינה. נוכח כל האמור לעיל, הערעור מתקבל, אפוא, והדיון בת"פ 6533-08 יועבר למותב אחר. ניתן היום, ה' באדר א' התשע"א (9.2.2011). ה נ ש י א ה _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11006190_N01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il