פסק הדין המלא
פסק-דין בתיק עע"ם 6188/10
בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים
עע"ם 6188/10
בפני:
כבוד השופט א' גרוניס
כבוד השופט ח' מלצר
כבוד השופט י' עמית
המערערים:
1. פיליפ פורטס
2. אוקסנה קורזון
נ ג ד
המשיבה:
רשות האוכלוסין ההגירה ומעברי הגבול ממונה ביקורת הגבולות
ערעור על פסק הדין של בית המשפט לעניינים מינהליים מחוז מרכז מיום 9.8.2010, בעת"מ 377589-07-10, שניתן על ידי כבוד השופטת ז' בוסתן
תאריך הישיבה:
י"ב בתשרי התשע"א
(20.9.2010)
בשם המערערים:
עו"ד אנסטסיה שבצ'וק
בשם המשיב:
עו"ד רועי-אביחי שויקה
פסק-דין
השופט א' גרוניס:
1. בפסק דין מיום 9.8.2010 החליט בית המשפט לעניינים מינהליים מרכז (כבוד השופטת ז' בוסתן) לדחות את עתירתם של המערערים לביטול צו הרחקה שהוצא לגבי המערערת 2 (להלן – המערערת). בכל הנוגע לצו משמורת שהוצא על המערערת, ואשר אף עליו הלינו המערערים בעתירתם, נקבע כי הוא יבוטל בכפוף להפקדה של 25,000 ₪ והתחייבות של המערער 1 (להלן – המערער) בסכום של 50,000 ₪. כמו כן נקבע כי על המערערת להתגורר בביתו של המערער, כי עליה להתייצב במשטרת ההגירה פעמיים בשבוע וכי עליה להציג כרטיס טיסה למועד שאינו מאוחר משבעה ימים מיום שחרורה. בערעור שהוגש משיגים המערערים על התנאים שנקבעו לגבי שחרורה של המערערת ממשמורת. אין בערעור השגה על צו ההרחקה.
2. העובדות המרכזיות הנוגעות לעניין הן אלה: המערערת, שהינה אזרחית ותושבת של אוקראינה, נכנסה ארצה ביום 27.12.09 על פי אשרת תייר שתוקפה עד ליום 27.3.2010. למערערת ילד בן 11, הנמצא באוקראינה. לפי הנטען בעתירה שהוגשה לבית משפט קמא התגוררו המערערים יחד כידועים בציבור לאחר הגעתה של המערערת לארץ והכל בעקבות קשר שנוצר ביניהם דרך האינטרנט. המערערת נעצרה ביום 16.5.2010, בעקבות פנייה של המערער. עם מעצרה של המערערת הוצאו נגדה צו הרחקה וצו משמורת. ביום 25.5.2010 הגישה העותרת עתירה נגד הצווים שהוצאו (להלן – העתירה הראשונה). בעתירה הראשונה טענה היא, כי דרכונה הוחתם בשגרירות ישראל באוקראינה באשרה לשנה. בעתירה לא הועלתה טענה באשר לקשר זוגי בין המערערים. הדבר עלה אך בדיון בבית המשפט. בית המשפט נתבקש לתקן את העתירה בעניין, אף לאור הטענה כי המערערת נמצאת בהריון מן המערער. לאחר שבקשת התיקון נדחתה ביקשה המערערת למחוק את העתירה ולאפשר לה הגשת עתירה חדשה תוך שבעה ימים. ואכן העתירה הראשונה נמחקה ביום 21.6.2010. עתירה נוספת, היא העתירה אליה מתייחס הערעור, הוגשה ביום 22.7.2010 (היינו לא תוך שבעה ימים).
3. בפסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים צויין, כי המערערים לא פנו כלל למשרד הפנים על מנת להסדיר את מעמדה של המערערת והגישו את העתירה השנייה רק כאשר המשיב ביקש להרחיק את המערערת מן הארץ, על פי צו ההרחקה שהוצא בעניינה. עם זאת, נוכח הריונה של המערערת מצא בית המשפט שיש מקום להורות על שחרורה מן המשמורת עד להרחקתה ובלבד שיתמלאו התנאים הנזכרים, שמטרתם להבטיח כי המערערת אומנם תורחק מן הארץ לאחר שחרורה מן המשמורת.
4. פסק דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים ניתן ביום 9.8.2010. הערעור דנא הוגש ביום 23.8.2010. בד בבד עם הערעור הוגשה בקשה לסעד זמני לפיו לא תורחק המערערת עד להכרעה בערעור. הבקשה נדחתה ביום 14.9.2010 (על ידי השופט א' רובינשטיין). עם זאת, נקבע בהחלטה כי הערעור יישמע תוך שבוע ימים וכך אכן קרה. המערערת לא הורחקה עדיין מן הארץ והיא נמצאת במשמורת.
5. דינו של הערעור להידחות. כבר בהחלטתו של בית משפט זה בבקשה לסעד זמני הועלתה תמיהה העולה מן הערעור. כאמור, בערעור תוקפים המערערים את התנאים שקבע בית משפט קמא לביטולו של צו המשמורת. אין הם תוקפים בערעור את צו ההרחקה. על כן, וכפי שצויין בהחלטה מיום 14.9.2010, גם אם תשוחרר המערערת מן המשמורת, הרי ימומש צו ההרחקה התלוי נגדה. חרף הדברים שנאמרו בהחלטה הנזכרת לא ראו המערערים לנכון לתקן את הודעת הערעור. משמע, בפנינו ערעור על החלטה באשר לתנאים לעניין שחרור ממשמורת, הא ותו לא. גם אם יתקבל הערעור, לא יהא בכך כדי להושיע את המערערת, שהרי תלוי נגדה צו הרחקה שאין השגה לגביו.
6. זאת ועוד, נסיבות העניין כולו מעלות תהיות לא מעטות. כך, אין זה ברור מדוע במשך החודשים המעטים של הקשר הזוגי הנטען לא נעשתה כלל פנייה למשיב על מנת שתינתן למערערת האשרה המתאימה. זאת ועוד, המערער הוא זה שפנה לרשויות בשלב מסויים על מנת להביא להרחקתה של המערערת. גם בעת שימוע שנערך במשרדי המשיב ביום 31.8.2010 אמר המערער כי הוא רק מעוניין שהמערערת לא תשב בכלא. עוד אמר המערער בשימוע כי הוא מעוניין לדעת של מי הילד, כשהכוונה הייתה לילד שיוולד בעקבות הריונה של המערערת.
7. נוכח התמיהות שצויינו, איננו רואים מנוס מדחיית הערעור. כמובן שלמערערים שמורה הזכות לפנות למשרד הפנים בניסיון לשכנע כי מתקיים קשר זוגי כן ביניהם. בדיקת העניין תוכל להתבצע בשגרירות ישראל באוקראינה לאחר הרחקתה של המערערת. כמובן, שבעת השהות במשמורת עד להרחקה ובמהלך ההרחקה יש להתחשב במצבה הרפואי המיוחד של המערערת.
הערעור נדחה. לא ייעשה צו להוצאות.
ניתן היום, י"ג בתשרי התשע"א (21.9.10).
ש ו פ ט
ש ו פ ט
ש ו פ ט
________________________
העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 10061880_S08.docנ.ב./גק
מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il