פלוני נ. פלוני

4 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6180/19 לפני: כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט י' אלרון כבוד השופט א' שטיין העותרת: פלונית נ ג ד המשיבים: 1. פלוני 2. בית הדין הרבני האזורי בת"א 3. בית הדין הרבני הגדול בירושלים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותרת: עו"ד מיכאל טאוסיג בשם המשיב 1: עו"ד עדי שדה פסק-דין השופט י' אלרון: עתירה לביטול החלטות בית הדין הרבני האזורי בתל אביב-יפו (להלן: בית הדין האזורי) מיום 9.2.2017 ומיום 8.5.2018, וכן לביטול החלטת בית הדין הרבני הגדול בירושלים מיום 7.4.2019 (להלן: בית הדין הגדול), בגדרן נקבע כי העותרת לא תוכל לעיין בחוות דעת מומחה מטעם בית הדין האזורי אשר כללה פרטים כלכליים הנוגעים לחברות שבבעלות המשיב 1 (להלן: המשיב); וכי אם ברצונה לחקור את המומחה בפני בית הדין האזורי עליה להפקיד סכום של 50,000 ש"ח. כעולה מהעתירה, ביום 25.11.2014 הגיש המשיב לבית הדין הרבני האזורי תביעה לשלום בית ולחלופין תביעה לגירושין, וכרך בה בין היתר את ענייני חלוקת הרכוש. במהלך חודש פברואר 2017 התגרשו הצדדים, בעוד סוגיות שונות בעניין חלוקת רכושם טרם הוכרעו. במסגרת הדיונים באשר לחלוקת הרכוש, קבע בית הדין האזורי בהחלטתו מיום 9.2.2017, כי תוגש חוות דעת רואה חשבון מומחה מטעם בית הדין, אשר תבחן סוגיות מסוימות שהתעוררו ביחס למספר חברות בבעלות המשיב, ואשר תיוותר חסויה בפני הצדדים. משהוגשה חוות הדעת, הגיש בא-כוח העותרת השגות על האמור בה, לצד בקשות לזימון המומחה לצורך חקירתו בפני בית הדין האזורי, ולהסרת החיסיון שהוטל על חוות הדעת בהחלטת בית הדין האזורי מיום 9.2.2017. בהחלטתו מיום 8.5.2018, דחה בית הדין האזורי את הבקשה להסרת החיסיון, תוך שהבהיר כי "בא-כוח הנתבעת [העותרת – י' א'] יוכל לשוב ולעיין בחוות הדעת בתיאום עם מזכיר ההרכב, ככל הנדרש". עוד נקבע, כי "טענותיהם של הצדדים כנגד חוות דעת רואה החשבון נשמעו בבית הדין, ובית הדין אינו רואה צורך להזמין את המומחה לדיון" בפניו; וכי אם בא-כוח העותרת עודנו סבור כי חקירתו נחוצה, על העותרת "להפקיד 50,000 ש"ח בקופת בית הדין לצורך הבטחת תשלום הוצאות משפט אשר אפשר שתחויב בהן, לקופת המדינה ולצד שכנגד". ערעור העותרת לבית הדין הרבני הגדול על החלטה זו נדחה בהחלטתו מיום 7.4.2019. במסגרת זאת, צוין כי: "לא נטענה טענה בדבר עבודתו המקצועית של האקטואר [רואה החשבון – י' א'] (שהוצע על-ידי האישה [העותרת – י' א']), ולכן הבנתו של בית הדין [הרבני הגדול – י' א'] שעיון האישה בגוף הדו"ח, לא תעלה ולא תוריד לגופם של דברים, ולכן בשומו על כף המאזניים הבקשות השונות, בקשה האישה מחד לעיין בגוף הדו"ח ובקשת האיש [המשיב – י' א'] למנוע עיונה, כדי למנוע נזקים שהאישה עלולה לגרום לו לאור מערכת היחסים והתנהלותה בתיק זה, הינה החלטה הנתונה במובהק לשיקול דעתה ערכאה קמא". זאת, בין היתר לנוכח התרשמות בית הדין הרבני הגדול כי "סכסוך גירושין זה הינו קשה וחריף ובמסגרתו נעשו צעדים ופעולות שאינם ממקובלים ואינם מצויים גם בסכסוכים קשים אחרים". עוד נקבע כי ההחלטה להורות על הפקדת סכום של 50,000 ש"ח לצורך חקירת המומחה "אינה החלטה לא סבירה בנסיבות העניין". העותרת לא השלימה עם החלטות אלו, והגישה ביום 19.9.2019 את העתירה שלפנינו. לטענת העותרת, החלטות בית הדין האזורי ובית הדין הרבני הגדול פוגעות בזכותה למשפט הוגן ובזכות הגישה לערכאות מאחר שהן מקשות עליה לנהל את ההליך בעניינה. דין העתירה להידחות על הסף בהעדר עילה. כידוע, בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות בתי הדין הרבניים ולא יתערב בהחלטותיהם אלא במקרים חריגים שבהם ניכרת חריגה מסמכות, פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי, סטייה מהוראות החוק או אם נדרש סעד מן הצדק מקום שהעניין אינו בסמכותו של בית משפט או בית דין אחר. זאת, בפרט כאשר מדובר בהחלטות דיוניות ובהחלטות ביניים של בתי הדין הרבניים, כבענייננו (בג"ץ 544/19 פלוני נ' בית הדין הרבני הגדול (23.1.2019); בג"ץ 3842/19 ‏ ‏ פלונית נ' בית הדין הרבני הגדול (22.8.2019)). משכך, בנסיבות העניין לא מצאנו מקום להתערב בשלב זה בהחלטות בתי הדין הרבניים עליהן מוסבת העתירה. העתירה נדחית אפוא. משלא נתבקשה תגובת המשיבים אין צו להוצאות. ניתן היום, ‏כ' בחשון התש"ף (‏18.11.2019). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 19061800_J02.docx עע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, http://supreme.court.gov.il 1