חייאיב נ' מדינת ישראל - משטרת ישראל ואח'

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6175/23 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט ע' גרוסקופף כבוד השופט א' שטיין העותר: אמנון חייאיב נ ג ד המשיבים: 1. מדינת ישראל - משטרת ישראל 2. מדינת ישראל - המשרד לבטחון פנים עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אהוד גבאי פסק-דין השופט ע' גרוסקופף: העותר הגיש תביעה נגד המשיבים בגין נזקים שנגרמו לו כתוצאה מתקיפתו על ידי שוטר (ת"א 10970-08-15). התביעה התקבלה באופן חלקי בבית משפט השלום בתל אביב-יפו (השופטת מי-טל אל-עד קרביס), בפסק דין שניתן ביום 31.8.2021. נקבע כי המשיבים אחראים בגין הנזק הבלתי ממוני אשר נגרם לעותר כתוצאה מהתקיפה, ונפסק לזכותו פיצוי בסכום של 33,500 ש"ח. כל הצדדים ערערו על פסק הדין לבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (ע"א 32944-11-21 אשר נדון בפני סגנית הנשיא יהודית שבח והשופטות שלומית יעקובוביץ ויעל אילני). ביום 9.3.2023 דחה בית המשפט המחוזי את ערעור המשיבים, ואילו ערעור המבקש התקבל באופן חלקי כך שסכום הפיצוי הוגדל ל-85,000 ש"ח. העותר הגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט זה בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים (רע"א 3785/23). הבקשה נדחתה על ידי השופטת יעל וילנר בהחלטתה מיום 7.6.2023, משנמצא כי היא אינה עומדת באמות המידה שנקבעו בפסיקה למתן רשות ערעור ב"גלגול שלישי" ובהתאם לתקנה 148א לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018. העתירה מפרטת קביעות עובדתיות ומשפטיות של בית משפט השלום ובית המשפט המחוזי שלעמדת העותר נפלו בהן טעויות, וכן היא מתארת בהרחבה את הנזקים שנגרמו לעותר כתוצאה מהתקיפה שחווה. העותר מבקש התערבותנו בקביעות האמורות, ובסכום הפיצויים שנפסק לו (שלשיטתו יש להעמידו על 2,751,737 ש"ח). דין העתירה להידחות על הסף ללא צורך בתשובה. בית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק אינו יושב כערכאת ערעור על החלטות שניתנו על ידי בית משפט זה בכובעו כבית משפט לערעורים (בג"ץ 936/12 שיטרית נ' בית משפט העליון (6.2.2012); בג"ץ 6312/18 בן ארי נ' העליון כבוד השופט העליון ג'ורג' קרא, פסקה 3 (3.9.2018)). נקודת הסיום של התדיינות שיפוטית אינה כאשר כל הצדדים מיצו את רצונם להתדיין, אלא כאשר כללי סדר הדין קובעים כי ההליך המשפטי מוצה. משניתנה ההחלטה על דחיית בקשת רשות הערעור, הסתיים ההליך המשפטי ביחס לתביעה שהגיש העותר, ופסק הדין שנתן בית המשפט המחוזי הפך סופי ומוחלט. עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק אינה מסלול שיורי העומד לרשות הצדדים על מנת להשיג נגד קביעות כאלה או אחרות שניתנו במסגרת ההליך המשפטי בעניינם. אין היא בגדר חריג לכלל הסופיות, אלא במקרים יוצאים מהכלל (כדוגמת טענה לחריגה מסמכות), שעניינו של העותר אינו בא בגדרם. על כן, העתירה נדחית. לפנים משורת הדין, ונוכח הנסיבות המתוארות בעתירה, לא יעשה צו להוצאות. ניתן היום, ד' באלול התשפ"ג (‏21.8.2023). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 23061750_Y01.docx אב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il