אחמד כבהא נ. מדינת ישראל - משרד החינוך

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 61643-12-25 לפני: כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופט יחיאל כשר כבוד השופטת רות רונן העותר: אחמד כבהא נגד המשיבים: 1. מדינת ישראל – משרד החינוך 2. בית הדין הארצי לעבודה עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותר: בעצמו פסק דין העותר, שאינו מיוצג, מבקש כי נוציא מלפנינו צו המורה למשרד החינוך-מחוז חיפה "להחזיר אותי לעבודתי במיידי", כמורה למוסיקה. זאת, נוכח טענתו כי "כח אדם גרם לי להתפטר מתפקידי כמורה". עיון בעתירה, על נספחיה, אשר כוללים את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, מעלה כי העותר הועסק כמורה, במחוז חיפה, החל משנת 2010, ועד ליום 15.10.2018, אז הוגשה הודעת התפטרותו. בקשה למתן צו מניעה למניעת פיטוריו אלו הוגשה על ידי העותר, לבית הדין האזורי לעבודה, בחלוף כשש שנים, בספטמבר 2024. בית הדין האזורי קיים דיון בבקשה למתן צו מניעה זמני והורה על דחייתה, ובהמשך, לאחר שלא הוגש כתב תביעה בתיק העיקרי, סולק ההליך מחמת חוסר מעש בפסק דין מיום 15.10.2024. כשנה לאחר מכן, ביום 26.10.2025, הגיש העותר בקשת רשות ערעור על ההחלטה המורה על דחיית הבקשה למתן צו מניעה זמני – החלטה מיום 22.9.2024 – ולא על פסק הדין מיום 15.10.2024. כעולה מנספחי העתירה, רשמת בית הדין הארצי, שבכוונתה היה לדחות את בקשת רשות הערעור מן הרישום, ביקשה ליתן לעותר הזדמנות להתייחס לקשיים העולים מבקשתו (שיהוי ניכר בהגשת הבקשה, ללא כל נימוק או התייחסות; ערעור הנוגע להחלטה ה"נבלעת" בפסק הדין, חלף ערעור על פסק הדין). התייחסות העותר לא נתנה מענה לקשיים שהועלו בהחלטת הרשמת, וזו הורתה על דחיית בקשת רשות הערעור מהרישום. בהחלטת הרשמת הוסברו האפשרויות העומדות בפני העותר המבקש להשיג על פיטוריו משנת 2018, והומלץ לעותר, לשקול קבלת ייעוץ משפטי, ככל שיחליט לבחור לפתוח בהליך חדש. העותר הגיש ערעור על החלטת הרשמת לבית הדין הארצי לעבודה. בית הדין הארצי לעבודה הורה על דחיית הערעור בהחלטה מפורטת ומנומקת מיום 11.12.2025. ביום 22.12.2025 הוגשה העתירה דנן, בגדרה, כאמור, מבקש העותר להשיג על פיטוריו משנת 2018. לאחר שעיינתי בעתירה ונספחיה, סבורני כי דין העתירה להידחות על הסף אף מבלי לבקש תגובה. בית משפט זה אינו יושב כערכאת ערעור על פסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה. התערבות בית משפט זה בפסקי הדין של בית הדין הארצי לעבודה תיעשה במקרים חריגים בלבד, אשר נפלה בהם טעות משפטית מהותית או כאשר שיקולי הצדק מחייבים את התערבותו של בית משפט זה (ראו, מני רבים: בג"ץ 3799/18 לנקרי נ' בית הדין הארצי לעבודה (4.6.2018)). בגדרה של העתירה דנן – גם אם הדברים לא נאמרו "ברחל בתך הקטנה" – מבקש העותר לערער על החלטות בית הדין האזורי ובית הדין הארצי, שדנו בעניין פיטוריו מעבודתו כמורה במשרד החינוך. בהחלטות שניתנו בעניינו הוצגו בפני העותר הקשיים העולים מתביעתו, ניתנה לו הזדמנות להציג את טענותיו ולהתייחס לקשיים; ולא בכדי גם הוצע לו, לא אחת, לשקול קבלת ייעוץ משפטי. ההחלטות שניתנו בעניינו של העותר נטועות כולן בעניינו הפרטני, ואין כל עילה להתערב בהן, מה גם שעל-פניו בסיס הטענות שהועלו על ידי העותר נראה רעוע. טענות העותר, אין מקומן להתברר בבית משפט זה בשבתו כבית משפט גבוה לצדק, והעובדה כי בשל מחדליו לא נדונו טענותיו לגופן, אין בה כדי לשנות דבר. לנוכח כל האמור, אנו דוחים את העתירה. משלא התבקשה תגובה, לא נעשה צו להוצאות. ניתן היום, ג' שבט תשפ"ו (21 ינואר 2026). אלכס שטיין שופט יחיאל כשר שופט רות רונן שופטת