מיכל דץ נ. צבא הגנה לישראל

9 1 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6150/22 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט א' שטיין כבוד השופט י' כשר העותרת: מיכל דץ נ ג ד המשיב: צבא הגנה לישראל עתירה למתן צו על-תנאי בשם העותרת: עו"ד ליאור דץ; עו"ד יוסי אור-הכהן פסק-דין השופט א' שטיין: עניינה של העתירה שלפנינו בהחלטת המשיב, צבא הגנה לישראל (להלן: הצבא), לפסול את העותרת, מועמדת לשירות ביטחון, ממסלול העתודה האקדמית (להלן: העתודה) – זאת, מהטעם שהעותרת אינה עומדת בדרישת הסף לקבלה לעתודה, ציון 590 בבחינה הפסיכומטרית (להלן: ציון הסף). במסגרת העתירה התבקשנו להורות לצבא להתייצב וליתן טעם כדלקמן: (1) מדוע לא תבוטל ההחלטה לפסול את העותרת ממסלול העתודה; לחלופין, (2) מדוע לא יתאפשר לעותרת לדחות את שירותה הצבאי לצורך לימודי אדריכלות; ולמצער, (3) מדוע לא יתאפשר לעותרת לדחות את שירותה הצבאי למשך שנה על-מנת לאפשר לה לשפר את ציונהּ הפסיכומטרי. אקדים ואומר כי בקשת העותרת לדחות את שירותה הצבאי, כאמור בסעדים (2) ו-(3), נשלחה לצבא רק ביום 21.8.2022; ועד למועד הגשת העתירה, 14.9.2022, טרם ניתן לה מענה. בנסיבות אלה, בקשת העותרת לקבלת סעדים כאמור נדחית על הסף בשל אי-מיצוי הליכים. זאת, בהתחשב בכך שעד למועד גיוסה הצפוי של העותרת, 11.12.2022, נשאר פרק-זמן לא מבוטל למיצוי ההליכים מול הצבא. ואלה העובדות הדרושות לענייננו, כפי שנטענו על-ידי העותרת. העותרת קיבלה, בדומה למועמדים אחרים לשירות ביטחון העומדים ברף המינימלי שקבע הצבא, את "חוברת ההרשמה למסלול העתודה האקדמית", ובחרה לנסות ולהתקבל ללימודי אדריכלות במסגרת העתודה. בחוברת זו נאמר בצורה מפורשת כי תנאי סף לקבלה לעתודה הינו עמידה בציון הסף (בנוסף לדרישות נוספות). כן נאמר בחוברת כי ניתן להתקבל לעתודה גם במסלול חלופי, והוא באמצעות קבלה לערוץ הצטיינות באוניברסיטה על בסיס ציוני בגרות גבוהים במיוחד או על בסיס לימודים אקדמיים קודמים (להלן: מסלול ההצטיינות). העותרת בחרה לנסות ולהתקבל לעתודה בדרך הרגילה, באמצעות עמידה בציון הסף בבחינה הפסיכומטרית. ביום 29.4.2022 ניגשה העותרת למבחן הפסיכומטרי וקיבלה ציון הנמוך מציון הסף. על-אף שהעותרת אינה עומדת בציון הסף, נרשמה העותרת ללימודי אדריכלות במרכז האקדמי ויצו חיפה – אשר לטענת העותרת הינו אחד משלושה מוסדות אקדמיים שאושרו על-ידי הצבא ללימודי אדריכלות במסלול העתודה – וביום 14.6.2022 קיבלה הודעה על קבלתה ללימודים. נטען שהמועצה להשכלה גבוהה קיבלה החלטה לפיה ויצו ואוניברסיטת חיפה יתאחדו ושהחלטה זו צפויה להיות מיושמת בשנת הלימודים הבאה. העותרת לא הציגה כל אסמכתא לתמיכה בטענתה זו, ועל-כן לא אתייחס לכך. החל מיום 7.7.2022 נערכה התכתבות באפליקציית ווטסאפ בין העותרת למדור העתודה האקדמית בנוגע לקבלתה של העותרת לעתודה (להלן: המדור) – מהעתירה עולה שזוהי דרך ההתקשרות הרשמית עם המדור. אעיר שהעותרת בחרה לצרף את ההתכתבות בינה לבין המדור באופן חלקי בלבד. בחלק שצורף על-ידי העותרת ניתן לראות שהעותרת הודיעה למדור על קבלתה לוויצו וביקשה לקבל הנחיות להמשך קידום ההליך. אעיר, שעל-פניו מדובר בפניה תמוהה שכן העותרת הייתה מודעת לכך שהיא אינה עומדת בציון הסף. ואכן, בתגובה לפנייתה שאל המדור את העותרת "מה הפסיכומטרי שלך?". המשך ההתכתבות לא צורף על-ידי העותרת, אולם לטענתה המשך התכתובת היה כדלקמן: "המדור: הפסיכומטרי לא עומד ברף של העתודה. את מעוניינת להתמיין ללא פסיכומטרי [נראה שהכוונה היא למסלול ההצטיינות – א.ש.]? העותרת: מה זה אומר אם האוניברסיטה [הכוונה לוויצו – א.ש.] קיבלה אותי? המדור: אבדוק את הנושא. עם זאת הרף שלנו הוא 590, צרי איתנו קשר בראשון לקבלת תשובה. [מכאן ואילך המשך ההתכתבות מיום 11.7.2022 – א.ש.] המדור: היי אני אעדכן [נראה שלהתכתבות זו קדמה פנייה מצד העותרת שלא צורפה לעתירה – א.ש.], איזו אוניברסיטה קיבלה אותך עם הציון הנתון? העותרת: מכללת ויצו שבשנה הקרובה תתחבר לאוניברסיטת חיפה. המדור: אעדכן". ביני לביני, ביום 10.7.2022, קיבלה העותרת הודעת ווטסאפ מהמדור בה נאמר: "מל"שבית יקרה, בהמשך לפנייתך בנושא הצטרפות למסלול העתודה האקדמית, לא מאושר תואר חמש שנתי במסלול עתודה אקדמית. בהצלחה." אעיר שעל-פניו נראה שמדובר בהודעה שנשלחה בטעות, שכן לימודי אדריכלות, הנמשכים חמש שנים, נכללים בתכנית העתודה. העותרת ביקשה לטעון טענות שונות בנוגע לטעות זאת, אולם בסופו של יום לא זו היתה סיבת הדחייה שנמסרה לעותרת; ומשכך איני רואה מקום להידרש להודעה זאת מעבר לדבריי אלה. ביום 11.7.2022, אותו יום בו נאמר לעותרת שקבלתה נבחנת, קיבלה העותרת הודעת SMS מהמדור בה נאמר לה כי "במסגרת המיונים למסלול העתודה האקדמית הצבאית, הינך מוזמנת ליום מבחנים בקינן שפי (להלן: מבחני האישיות)". אקדים ואומר כי לטענת העותרת המשמעות "המעשית והמשפטית" של הודעה זו היא שהתכנסה "ועדה מיוחדת" לדון בעניינה, ואותה ועדה קבעה שניתן לקבל את העותרת לעתודה, על-אף שהיא אינה עומדת בתנאי הסף שנקבעו. למען הסר ספק, אבהיר שאין בנמצא החלטה ממשית של אותה ועדה, אלא מדובר בהסקת מסקנות מצידה של העותרת – השערה ותו לא – אשר התבססה על זימונה למבחני האישיות. ביום 21.7.2022 השתתפה העותרת במפגש של מבחני האישיות, וביצעה את המבחן הראשון מבין השלושה. ביום 22.7.2022 יצר המדור קשר טלפוני עם העותרת. בשיחה זו נאמר לעותרת, לטענתה, שמכיוון שאינה עומדת בציון הסף לימודיה אינם מאושרים. ביום 25.7.2022 פנתה העותרת לשר הביטחון, לרמטכ"ל ולנציב קבילות החיילים – אשר לא צורפו כמשיבים לעתירה – וביקשה שהצבא יחזור בו מעמדתו ויאשר לה ללמוד אדריכלות בוויצו במסגרת העתודה. עוד באותו יום נענתה העותרת על-ידי רס"ן יעל אבידן, רמ"ד איתור ופיתוח מקורות העתודה, אשר השיבה לה, לענייננו, כדלקמן: "תהליך המיון למסלול העתודה מתחיל בנובמבר של כיתה י"ב בעת ההרשמה למיון באתר מתגייסים, וכולל מבדקים אישיותיים, ציון פסיכומטרי 590 ומעלה וקבלה מן המניין למוסדות הלימוד האקדמיים. כלל דרישות הקבלה מוצגות בחומרי הפרסום והשיווק של מסלול העתודה לרבות חוברת המידע למועמדים, אתר העתודה, וכן המידע הוצג במסגרת כנסי המידע שהתקיימו במהלך השנה. לאחרונה סוכמה מדיניות משלימה אשר מאפשרת מיון ללא פסיכומטרי עבור מועמדים אשר מתקבלים לאוניברסיטאות בלבד בערוצי הצטיינות – משמע על בסיס ציוני בגרות גבוהים במיוחד או על בסיס לימודים אקדמיים קודמים. גם מדיניות זו מפורסמת לכלל המועמדים לעתודה בכלל חומרי העתודה. אני מאחלת לך הצלחה בהמשך תהליך המיון למסלול העתודה." (ההדגשה הוספה – א.ש.) אעיר שהעותרת טענה כי מהסיפא של מכתבה של רס"ן אבידן, בו נאמר "אני מאחלת לך הצלחה בהמשך תהליך המיון למסלול העתודה" ניתן להבין שגם לאחר תשובה זו העותרת "עודנה רשומה במסלול העתודה ועברה את שלב המיון שבו נבדקים תנאי הסף ובהם הציון הפסיכומטרי, אחרת לא הייתה מאחלת רס"ן אבידן לעותרת הצלחה בהמשך המיון במסלול העתודה". ביום 25.7.2022 פנתה העותרת בשנית אל המדור באמצעות דואר אלקטרוני, וטענה שתשובתה של רס"ן אבידן נעדרת התייחסות לטענותיה. אעיר שפנייה זו צורפה לעתירה, אולם באופן שאינו מאפשר את קריאתה. באותו היום הועלתה הודעה לתיק האישי של העותרת באתר "מיט"ב" בה נאמר כדלקמן: "ועדת הקבלה לעתודה אקדמית דחתה את בקשתך ללמוד במסגרת העתודה. ההחלטה התקבלה לאור אי עמידה ברף הקבלה הנדרש למסלול." (ההדגשה הוספה – א.ש.) על-אף שנאמר לעותרת בצורה מפורשת שהוחלט לדחות את בקשתה להתגייס לעתודה – וזאת הן בשיחת טלפון, הן במכתב רשמי, והן בהודעה שהועלתה לתיקה האישי – המשיכה העותרת להשתתף במבחני האישיות. לטענת העותרת, משמעות העובדה שמכון שפי קינן אִפשר את השתתפותה במבחני האישיות היא ש"התקבלה עמדתה של העותרת להמשך השתתפותה במסלול העתודה חרף טענות הצבא הקודמות". כלומר, עצם ההשתתפות במבחן האישיות במכון פרטי מעיד, כביכול, על חזרתו של הצבא מהחלטותיו הקודמות, שכאמור נמסרו לעותרת באופן מפורש ורשמי. ביום 3.8.2022 נשלח לאביה של העותרת – אשר פעל כבא-כוחה לפני רשויות הצבא ומוסיף לפעול בתפקיד זה גם לפנינו – מכתבה של רנ"ג מרים צבאג, עוזרת מפקד מיט"ב. במכתב זה נאמר כי "בתום הליך המיון הראשוני הוסרה מועמדותה [של העותרת – א.ש.] למסלול [העתודה – א.ש.], וזאת מאחר שהציגה ציון פסיכומטרי נמוך מזה הנדרש על פי הקריטריונים לקבלה למסלול. על כן, לא נפל פגם בהסרת בתך ממסלול העתודה של צה"ל" (ההדגשה הוספה – א.ש.). לטענת העותרת, מכתבה של רנ"ג צבאג עמד "בסתירה עם העובדות, שכן בשלב שבו ניתנה התשובה מועמדותה של העותרת לא הוסרה, אלא להיפך: התקבל ערר העותרת כאמור, וועדת הקבלה החליטה לאפשר לעותרת לעבור לשלב המיון המתקדם והסופי, ובהתאם לכך היא ביצעה את המבחנים במכון "שפי". כמו כן, תשובה זו גם עומדת בסתירה לתשובת רס"ן אבידן מספר ימים קודם לכן, שבה איחלה לעותרת הצלחה בהמשך תהליך המיון למסלול עתודה". ביום 21.8.2022 פנתה העותרת באמצעות אביה-בא-כוחה לראש אכ"א. לטענת העותרת, ביום 1.9.2022 שוחחה עמה טלפנית נציגת נציב קבילות החיילים אשר מסרה לעותרת שבקשותיה נבדקו והצבא עומד על דעתו כי היא אינה עומדת בתנאי הסף לקבלה למסלול העתודה. מכאן העתירה שלפנינו, במסגרתה העלתה העותרת שלל טענות המצדיקות, לטעמה, את התערבותנו בהחלטת הצבא לדחות את בקשתה ללמוד אדריכלות בוויצו חיפה במסגרת העתודה. לאחר עיון בעתירה הגענו למסקנה שדין העתירה להידחות על הסף, גם ללא קבלת תגובת המשיב, וזאת בשל היעדר עילה להתערבותנו. בבג"ץ 11642/05 משרקי נ' משרד הביטחון (9.8.2006) נדון, כבענייננו-שלנו, עניינו של מועמד לשירות ביטחון שמועמדותו לעתודה האקדמית נדחתה מכיוון שלא עמד בדרישת הסף של הציון הפסיכומטרי. עתירתו של העותר נדחתה תוך קביעת העקרונות הבאים: "הרשות המוסמכת במערכת הצבאית היא האחראית לתכנון המקצועי של כח האדם ולהקצאתו היעילה לצורך הבטחת מערך איכותי שיעמוד במשימות הקשות והמורכבות שהצבא מתמודד עימן בעיתות שלום כבעיתות מלחמה. במסגרת זו, קובע הצבא את אמות המידה הנדרשות לשילובם של מועמדים לתכניות הכשרה שונות האמורות לסייע בפיתוח יכולותיהם של המשרתים בצבא, ובהעלאת רמתם המקצועית והאנושית של ממלאי התפקידים במסגרתו. החלטות הצבא לגבי מהותה של תכנית העתודה האקדמית והתנאים להשתלבות בה הן, אפוא, בתחום שיקול הדעת הנתון לרשות המוסמכת בצבא, והן נגזרות מצרכי הצבא, כפי שהם עולים מעת לעת. ברי, כי אין מקום להתערבות שיפוטית בשיקול דעת זה אלא אם סטתה הרשות סטייה קיצונית ממיתחם הסבירות, או שגתה ביישום הקריטריונים שהיא עצמה קבעה, ועל בית המשפט לנקוט מידת ריסון רבה בהתערבות כזו (בג"צ 734/83 שיין נ' שר הבטחון, פ"ד לח(3) 393, 399; בג"צ 6840/01 פלצמן נ' הרמטכ"ל (טרם פורסם) פסקה 15). וכך נאמר שם: "מידת הריסון הננקטת דרך שיגרה בביקורת שיפוטית על מעשי המינהל, חלה, וביתר שאת, בענין מדיניות הצבא ביחס לשירות של חייליו. הצבא מהווה מסגרת שירות מיוחדת עליה מוטלת משימה כבדה ביותר של הגנה על בטחון המדינה. חיילי הצבא הם המשאב האנושי העיקרי והחיוני עליו בנויה המערכת הצבאית, ואין גורם חשוב ממנו לקביעת רמתו ואיכותו של הצבא. כך הוא באשר לכשירותו המבצעית של הצבא, וכך הוא באשר לרמתו הערכית מוסרית. משכך, הביקורת השיפוטית על מדיניות הצבא באיוש תפקידים צבאיים ... מתאפיינת במידת ריסון מיוחדת, ... אף ששיקול דעתן של רשויות הצבא בסוגיות אלה הוא רחב ביותר, אין הוא מוחלט, ככל רשות ציבורית, כך הגורם המוסמך בצבא, הינו נאמן הציבור, ומחובת נאמנות זו נגזרת חובתו להפעיל את שיקול דעתו בסבירות, בתום לב, ללא שרירות, ומתוך התחשבות בכל הנתונים הרלבנטיים". [...] העותר לא עמד בתנאי הסף הנדרש לענין רמת ההצלחה בבחינה הפסיכומטרית לצורך מקצוע החשמל והאלקטרוניקה, וזאת בשתי הפעמים בהן ניגש לבחינות. בנסיבות אלה, צדקה הרשות המוסמכת כאשר סירבה להכיר במועמדותו לעתודה במקצועות אותם בחר. במידעון לעתודה לשנת הלימודים תשס"ה (מש/6א') נאמר במפורש כי הדרישה לציון בבחינה פסיכומטרית הינה תנאי כניסה למסלול, וכי המועמדים יידרשו לעמוד בנתוני סף פסיכומטריים. העותר לא עמד בתנאי מיקדמי זה הנדרש במסלול העתודה למקצועות החשמל והאלקטרוניקה, ולפיכך, נפסל מלהיכלל בתכנית זו [...] חשוב להדגיש כי בנתונים הקיימים, הרשות המוסמכת לא רק היתה רשאית, אלא היתה אף חייבת שלא להכיר במועמדות העותר לתכנית העתודה במקצועות בהם בחר, שאם לא כן, מדיניותה הכוללת, ועקרונות הקבלה שקבעה היו מושמים לאל. ההקפדה על החלה שוויונית של תנאי הקבלה וכיבודם, הם תנאי חיוני לקיומה של מערכת מיון כח אדם הוגנת ותמת-לב, ולהבטחת הרמה האנושית והמקצועית הנדרשת בשירות הצבא על מערכותיו המקצועיות השונות. חריגה מהתנאים אותם קבעה הרשות עלולה לפגוע בעקרונות יסוד של שוויון והעדר הפלייה, ולהזיק לתדמיתה של הרשות הציבורית ולאמון שהציבור רוחש לה." (פסקאות 9-6 לפסק הדין) דברים אלה יפים גם לענייננו-שלנו. אין מחלוקת שהעותרת הייתה מודעת, החל מתחילתו של הליך מיונה, אודות הדרישה לציון הסף. נוכח האמור, לא רק שהצבא "היה רשאי, אלא היה אף חייב שלא להכיר במועמדות", ודי באמור כדי לדחות את העתירה על הסף. למעלה מן הנדרש, אתייחס בתמצית לטענותיה של העותרת, אשר נפרסו שלא לצורך על פני 34 עמודים, אחת לאחת. טענתה הראשונה של העותרת מבוססת על דוקטרינת המניעות. לדברי העותרת, התכנסה ועדה מיוחדת בעניינה והחליטה לקבלה לעתודה האקדמית, על-אף שהיא אינה עומדת בתנאי הסף הנדרש; וכעת הצבא אינו רשאי לחזור בו מהחלטתו הראשונה. כאמור לעיל, טענה זו נסמכת על זימונה של העותרת להשתתף במבחני האישיות, ועל איחולי הצלחה שרס"ן אבידן איחלה לעותרת בהקשר זה. לטענת העותרת, הליך המיון לעתודה האקדמית הוא דו-שלבי: בשלב ראשון נעשה מיון של העומדים בתנאי הסף; בשלב שני, אלו שעומדים בתנאי הסף מקבלים זימון למיונים האישיותיים. נוכח האמור נטען שהעובדה שהעותרת קיבלה זימון למיונים האישיותיים מחייבת את המסקנה שהתכנסה ועדה מיוחדת בעניינה והחליטה על קבלתה לעתודה, על-אף שהיא אינה עומדת בתנאי הסף. בטענה זו אין ממש. ההנחות עליהן מבססת העותרת את טענת המניעות אינן מחויבות המציאות, בלשון המעטה. בעוד ש"החלטת" ה"וועדה מיוחדת" שהעותרת מניחה את קיומה אינה נתמכת בשום ראיה, העותרת אינה חולקת על כך שבהזדמנויות רבות ושונות הודיע לה הצבא בצורה ברורה שהיא לא התקבלה לעתודה האקדמית מאחר שאינה עומדת בציון הסף. בנסיבות אלה, זימונה של העותרת למבחנים האישיותיים – ויוזכר שביום בו קיבלה העותרת זימון למיונים אלה נאמר לה שפנייתה נבדקת; ולאחר השתתפותה במפגש המיון הראשון, הובהר לה שבקשתה נדחתה – אינו מצביע, ולו ברמז, על החלטה לקבלה לעתודה בניגוד לתנאי הסף. לא זו אף זו. אילו התכנסה בעניינה של העותרת ועדה מיוחדת, והחליטה על קבלתה לעתודה האקדמית, על-אף שאינה עומדת בציון הסף, לא היה בכך לסייע לעותרת. כידוע, "כלל יסוד הוא של המשפט המינהלי, כי על החלטות מינהליות-שלטוניות, בשונה מהחלטות שיפוטיות, לא חל עקרון הסופיות, והן ניתנות לשינוי או לביטול בהתקיים נסיבות המצדיקות זאת. ניתן לכנות זאת "עקרון אי-הסופיות" [...] עקרון אי-הסופיות בא לידי ביטוי לא רק בהלכות המשפט המינהלי העוסקות באקטים שלטוניים כללים, כגון מעשי חקיקה ומדיניות כאמור, אלא גם בהלכות שעניינן אקטים שלטוניים אינדיווידואליים" (ראו: ע"א 3604/13 מנהל רשות המסים נ' אייזינגר, פסקאות 17-14 לפסק דינו של השופט מ' מזוז (10.5.2015)). לפיכך, גם בהנחה – שכאמור אינה מהווה חלק מהמציאות – שהצבא חזר בו מהחלטתו הקודמת, הרי שלא נפל בכך כל פגם. כל שכן, משעה שהעותרת לא הצביעה על כל הסתמכות ממשית על "ההחלטה הראשונה" הנטענת. טענתה השנייה של העותרת היא ש"הצבא חייב לקבל את החלטת המוסד האקדמי שהכיר ללימודי האדריכלות [הכוונה שהצבא הכיר בו כמוסד ללימודי אדריכלות במסגרת העתודה – א.ש.], והוא איננו מוסמך לקבוע את תנאי הקבלה, וזאת גם מכיוון שאין לו את הידע המקצועי הנדרש ואת התשתית העובדתית לכך." טענה זו נסמכת על חוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי"ח-1958, אשר מעניק למוסדות להשכלה גבוהה ולמועצה להשכלה גבוהה סמכות בלעדית בענייני קבלה ללימודים. גם בטענה זו אין ממש. החלטת הצבא שלא לקבל למסלול העתודה מועמד שהתקבל ללימודים אקדמאים, אין משמעה התערבות בחופש האקדמי של המוסד. למעשה, ההיפך הוא הנכון. קביעה שקבלה ללימודים אקדמיים כמוה כקבלה למסלול העתודה האקדמית משמעה התערבות בסמכות הצבא לנהל את כוח-האדם שלו כרצונו. ברי הוא, כי כחלק מהפעלת הסמכות האמורה רשאי הצבא לקבוע דרישת סף לציון פסיכומטרי כדי לשמור על רמה אקדמית גבוהה – ואף גבוהה במיוחד – בקרב המשרתים במסלול העתודה. טענתה השלישית של העותרת היא שהחלטת הצבא לאפשר את מסלול המצטיינים רק באוניברסיטאות, ולא בוויצו, מהווה אפליה אסורה. ברם, העותרת לא ביססה מבחינה עובדתית את הטענה לפיה היא היתה מתקבלת למסלול המצטיינים או שבוויצו קיים מסלול מעין זה. בנסיבות אלה, העותרת לא ביססה את הטענה שהיא נפגעה באופן כלשהו מאפליה. לזאת אוסיף כי ספק גדול בעיניי אם החלטת הצבא יוצרת אפליה כלשהי. לבסוף, העותרת טוענת שהצבא לא נימק את החלטותיו. טענה זו דינה להידחות. הצבא פירט באופן מלא, במספר הזדמנויות, את הנימוק להחלטה: אי-עמידתה של העותרת בתנאי הסף שנקבעו. אכן, הצבא לא התייחס לטענותיה הרבות והשונות של העותרת, אשר חלקן אוזכרו לעיל, אולם לא נפל בכך כל פגם, שכן החובה המוטלת על נושא תפקיד הינה לנמק את החלטתו-שלו, ולא להשיב לכל הטענות אותן טוען מי שפונה אליו (ראו והשוו: סעיף 2א לחוק לתיקון סדרי המינהל (החלטות והנמקות), התשי"ט-1958). זאת במיוחד נוכח העובדה שעסקינן בטענות רבות, אשר כפי שפורט לעיל אין בהן ממש. לסיכום, העתירה שלפנינו היא עתירת סרק מובהקת שכל-כולה בנויה על טענות שהדמיון והמציאות משמשים בהן בערבוביה. עמידת הצבא על כך שכל המועמדים לקבלה למסלול העתודה יעמדו בתנאי הסף האחידים שנקבעו, לרבות הציון הפסיכומטרי, היא בגדר החלטה מינהלית שלא נפל בה כל פגם. איחולי הצלחה שקיבלה העותרת ביחס למבדקים הקשורים לתנאי-סף אחר אינם בגדר ויתור על דרישת הסף אשר נקבעה לגבי המבחן הפסיכומטרי, והקצינה שאיחלה הצלחה לעותרת ממילא לא היתה מוסמכת לוותר על דרישה כללית זו. העתירה נדחית אפוא. העותרת תישא בהוצאות לטובת אוצר המדינה בסך של 5,000 ש"ח – זאת, בשל היקפה החריג של העתירה והיותה עתירת סרק. ניתן היום, ‏כ"ג באלול התשפ"ב (‏19.9.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ 22061500_F01.docx עב מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il 1