פלוני נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 6149/11 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6149/11 לפני: כבוד השופט י' דנציגר כבוד השופט נ' הנדל כבוד השופט א' שהם המערער: פלוני נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי מרכז מיום 9.06.2011 בתפ"ח 104-12-10 שניתן על ידי כבוד השופט מ' פינקלשטיין, ל' ברודי, ר' אמיר תאריך הישיבה: י"ג בחשון תשע"ג (29.10.12) בשם המערער: עו"ד א' קינן בשם המשיבה: עו"ד נ' פינקלשטיין בשם שירות המבחן: גב' ברכה וייס פסק-דין השופט י' דנציגר: לפנינו ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי מרכז (השופטים מ' פינקלשטיין, ל' ברודי ו-ר' אמיר) בתפ"ח 104-12-10 מיום 9.6.2011. המערער הורשע על פי הודאתו בעבירות המיוחסות לו בכתב אישום מתוקן בביצוע מספר רב של עבירות מין בקטין. בגין עבירות אלו הושתו על המערער העונשים הבאים: מאסר בפועל למשך 15 שנים; הפעלת מאסר מותנה בן 18 חודשים, שהוטל עליו על ידי בית המשפט המחוזי בבאר-שבע בתפ"ח 1107/05, במצטבר לעונש המאסר הנ"ל, והכל בניכוי תקופת מעצרו; מאסר על תנאי למשך 18 חודשים, והתנאי הוא שהמערער לא יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירת מין מסוג פשע; מאסר על תנאי למשך 10 חודשים, והתנאי הוא שהמערער לא יעבור בתוך שלוש שנים מיום שחרורו ממאסר עבירת מין מסוג עוון ופיצוי למתלונן בסך 50,000 ש"ח. העובדות לפי כתב האישום המתוקן בשנית 1. ז' הינה אמם של שתי בנות ושל בן, יליד שנת 2000 (להלן: המתלונן). מאז שנת 2007 ועד חודש מאי 2010 לערך היה המערער בן זוגה של ז' והתגורר עמה ועם ילדיה בעיר מסוימת במרכז הארץ, תחילה בדירה אחת ולאחר מכן בדירה שניה. 2. בין השנים 2010-2007 במועדים שאינם ידועים למשיבה במדויק, במספר מקרים, בתקופת המגורים בדירה הראשונה ובדירה השניה, ביצע המערער במתלונן מעשי סדום - הוא נהג למצוץ את איבר מינו של המתלונן ולהחדיר את איבר מינו לפי הטבעת של המתלונן עד שהגיע לסיפוק מיני. במקרה אחד אף שפך המערער את זרעו בפי הטבעת של המתלונן. כן נהג המערער לבצע מעשים מגונים במתלונן, עת נהג להשכיב את המתלונן על גבו ולשכב מעליו, חיכך את איבר מינו באיבר מינו של המתלונן או בין רגליו, וכן התחכך בגופו של המתלונן עד שהגיע לסיפוק מיני. בחלק מהמקרים, לאחר שהתחכך במתלונן, נשכב המערער על גבו סמוך למתלונן ואונן עד שהגיע לסיפוק מיני. בחלק מן ההזדמנויות נהג המערער לפלוט את זרעו על גופו של המתלונן או בסמוך אליו. במקרה אחר, נכנס המערער לחדר השינה של המתלונן בדירה, הורה למתלונן להתפשט ולשכב לידו על המיטה בחדר. המתלונן עשה כדברי המערער ונשכב לצד המערער כששניהם לבושים בתחתונים בלבד. המערער נטל את ידו של המתלונן והניחה על איבר מינו שלו. לאחר מכן הוריד את תחתוניו של המתלונן, הוריד את תחתוניו שלו והחל להתחכך בגופו של המתלונן, חרף העובדה שזה ביקש ממנו לחדול ממעשיו, עד שהגיע לסיפוק מיני. במועד אחר, החדיר המערער את איבר מינו לפי הטבעת של המתלונן, וכשזה אמר לו שמעשיו מכאיבים לו, נשכב המערער על הגב ואונן עד שהגיע לסיפוק מיני. במועד אחר, ניסה המערער לנשק את המתלונן על פיו, ועל אף סירובו של המתלונן דחף המערער את לשונו לפיו של המתלונן. בהמשך החל להתחכך בגופו של המתלונן, תוך שהוא מחכך את איבר מינו בין רגלי המתלונן, וכל זאת כאשר המתלונן מנסה להתחמק ממגע עימו. נוכח האמור לעיל הואשם המערער בביצוע מעשה סדום על ידי אחראי בקטין בן משפחה (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיפים 350, 351(א) ו-347(ב), בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: החוק) ובמעשה מגונה על ידי אחראי בקטין בן משפחה (ריבוי עבירות), עבירה לפי סעיפים 351(ג)(1) ו-348(א), בנסיבות סעיף 345(א)(3) לחוק. הסדר הטיעון והכרעת הדין 3. ביום 8.2.2011 הודיעו הצדדים לבית המשפט המחוזי כי הגיעו להסדר טיעון במסגרתו יתוקן כתב האישום בשנית, המערער יודה במיוחס לו על פיו, יורשע ויישלח להערכת מסוכנות. בנוסף יופנה המערער לקבלת תסקיר שירות מבחן וכן יוכן תסקיר נפגע עבירה לגבי הקטין. עוד הובהר כי אין הסדר לעניין העונש, אך צוין כי באי כוח הצדדים יוכלו להידבר ביניהם לאחר קבלת התסקירים והערכת המסוכנות. בית המשפט המחוזי הרשיע את המערער על פי הודאתו בעבירות דנן והורה על עריכת התסקירים והערכת המסוכנות. תסקיר שירות המבחן בעניינו של המערער 4. מתסקיר שירות המבחן עולה כי המערער - כבן 40, גרוש, ללא ילדים - שלל רקע פסיכיאטרי קודם וכן שלל שימוש בסמים ו/או באלכוהול. לדבריו עבר לפני מספר שנים ניתוח לתרומת כליה בעטיו נוטל תרופות כיום וכי בשנת 2008 חלה בסרטן, אך כיום מצבו הבריאותי תקין. לפי שירות המבחן מדובר באדם בעל קווים אישיותיים ילדותיים ובלתי בשלים, בעל דימוי וערך עצמי נמוכים, שחווה התעללות רגשית מהוריו. עוד צוין כי המערער הציג חזות חיובית ומתפקדת העומדת בפער למול כתב האישום. שירות המבחן התרשם כי מדובר באדם מניפולטיבי, הנוטה לפעול באופן תועלתני לצורך מימוש צרכיו, ממוקד בתחושות הקורבנות שלו ובסיפוק צרכיו ומתקשה לגלות אמפטיה כלפי האחר, וכי ביחסיו עם אחרים ובעיקר עם קטינים רואה בהם כאובייקט למימוש צרכיו המיניים, זאת למרות שהמערער שלל דחפים מיניים, פנטזיות מיניות או שימוש בחומר פורנוגרפי. בהתייחסו לעבירות מושא כתב האישום, הודה המערער בביצוען וטען כי לא היה מודע באותה עת למעשיו ולחומרתם. כן הביע חרטה על מעשיו ועל הפגיעה במתלונן. לפי שירות המבחן המערער עדיין נעדר תובנה באשר לבעייתיות בדפוסי חשיבתו בתחום המין. הגם שהחל לגלות מודעות ראשונית להשלכות מעשיו ולפגיעה במתלונן. המערער הביע נכונות להשתלב במסגרת טיפולית מחוץ לכתלי הכלא. שירות המבחן סבר שאין מקום להתערבות טיפולית מחוץ לכתלי הכלא והמליץ להשית על המערער עונש מאסר שירוצה בפועל במהלכו ישולב, במסגרת שב"ס, במסגרת טיפולית ייעודית לעברייני מין. הערכת המסוכנות 5. המרכז להערכת מסוכנות הגיע לכלל מסקנה כי המערער ביצע את עבירות המין בקטין המתלונן על רקע קיומה של סטייה מינית מסוג פדופיליה עם משיכה מינית לבנים. צויין כי בעברו הרשעה קודמת בביצוע עבירת מין בקטין נוסף, וכי את העבירות מושא כתב האישום שלפנינו ביצע תוך שתלוי ועומד נגדו עונש מאסר על תנאי. עוד צויין כי המערער מתכחש לחלק הארי שבכתב האישום ומכחיש כל כוונה מינית במעשיו. אין בידיו הסבר כלשהו למעשים בהם הוא מודה וניכר כי הוא חושש מתיוגו כסוטה מין. הודגש כי המערער אינו רואה את המסוכנות הנשקפת ממנו ואינו מביע אשמה או בושה סביב ביצוע המעשים. עוד צויין כי הרושם הוא כי מדובר באדם מניפולטיבי, לא אמין, המבקש להציג עצמו באור חיובי בלבד ואת המתלונן כמי שבודה דברים מליבו. הערכת המסוכנות מצביעה על רמת מסוכנות בינונית עד גבוהה לטווח הארוך לרצידיביזם מיני. תסקיר נפגע העבירה 6. מתסקיר נפגע העבירה עולה כי המתלונן גדל ברקע משפחתי קשה, אביו נטש את משפחתו ואמו נקלעה למצוקה כלכלית. בהתאם לתסקיר, המתלונן סבל מקשיים וחסך במיומנויות חברתיות, הגם שתפקודו במסגרות החינוכיות והתפקודיות היה תקין יחסית. צויין כי המערער נהג במתלונן במשך כשלוש שנים באלימות פיסית, מינית ורגשית, וכי למתלונן נגרמה עקב כך פגיעה קשה ומתמשכת, לרבות עצבנות, תחושת פחד, חוסר שקט, קושי לישון, ירידה בלימודים, דיכוי היכולת לביטוי עצמי ואבדן האמון בעולם המבוגרים. עוד הודגש כי קיים חשש שהמתלונן עלול להיפגע בצורה קשה על ידי אחרים גם בעתיד (בין אם על ידי בעלי סמכות אחרים ובין אם על ידי ילדים אחרים) וכן כי יתכן שחלק מהנזקים שנגרמו לו הם בלתי הפיכים. המתלונן אובחן כסובל מסימפטומים האופייניים לפוסט טראומה. צויין כי המתלונן שהחל בתהליך טיפולי ייזקק לתמיכה טיפולית במהלך שנים. טיעוני הצדדים לעונש וגזר הדין 7. המאשימה עתרה להטיל על המערער מאסר ממושך לריצוי בפועל, תוך הפעלת המאסר על תנאי התלוי ועומד נגדו במצטבר, וכן להטיל עליו מאסר על תנאי ולחייבו בפיצוי המתלונן. בטיעוניה הדגישה המשיבה את חומרת העבירות שבוצעו במשך כשלוש שנים בילד רך בשנים שראה במערער אב. כן הופנה בית המשפט לאמור בהערכת המסוכנות ובתסקיר שירות המבחן. בא כוח המערער לא חלק על חומרת המעשים, אך ביקש לתת משקל של ממש להודאתו של המערער שחסכה את העדת המתלונן ומזמנו של בית המשפט, וכן לעובדה שהוא נטל אחריות למעשיו. כן צויין כי המערער מגלה כיום אמפטיה כלפי המתלונן ומתפקד בצורה חיובית בבית המעצר. עוד הודגשו נסיבותיו האישיות הקשות של המערער. בא כוח המערער ביקש שלא למצות עם מרשו את הדין. בית המשפט המחוזי בחן בקפידה את השיקולים לחומרה ולקולא ואת כלל שיקולי הענישה הרלבנטיים והשית על המערער את העונשים המפורטים מעלה. תסקיר משלים 8. מתסקיר משלים של שירות המבחן מיום 24.10.2012 עולה כי המערער שוהה בכלא באגף נקיים מסמים, עובד באופן עקבי בבית הדפוס של המרכז היצרני של בית הסוהר ומתפקד לשביעות רצון מעסיקיו, וכי הוא משתף פעולה עם גורמי הטיפול וסגל האגף. עוד צויין, כי רק לאחר שיירצה כרבע מעונש המאסר שהושת עליו יוכל להשתלב במסגרת טיפולית, זאת בהתאם למוטיבציה שיגלה והתאמתו לטיפול. נימוקי הערעור 9. לטענת המערער - באמצעות בא כוחו, עו"ד אורי קינן - שגה בית המשפט המחוזי בשקלו שיקולים כלליים של מדיניות ענישה ראויה, תוך שנמנע, כמעט בצורה מוחלטת, ממתן משקל לנסיבותיו האישיות הקשות של המערער ולסיכויי השיקום. עוד טוען המערער כי בית המשפט המחוזי החמיר בעונשו מעבר למידה וחרג מרף הענישה המקובל בעבירות מעין אלה, תוך שהוא מפנה לשבעה פסקי דין של בתי המשפט המחוזיים בהם הושתו על הנאשמים שהורשעו בביצוען של עבירות דומות, עונשי מאסר בפועל של 8 עד 14 שנים בלבד. תגובת המשיבה לערעור 10. המשיבה - באמצעות באת כוחה, עו"ד נילי פינקלשטיין - טענה כי אין מקום להתערב בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. לטענת המשיבה, אין להכביר מילים ביחס לחומרת המעשים שבביצועם הורשע המערער ובגינם נענש. המשיבה הדגישה את הנזק הקשה שנגרם למתלונן, כעולה מתסקיר נפגע העבירה. לגישת המשיבה, אמנם יש ליתן משקל מסויים להודאתו של המערער במיוחס לו, כפי שעשה בית המשפט קמא. עם זאת, עונש המאסר שהוטל על המערער אינו חורג מרף הענישה כפי שעולה מפסיקתו של בית משפט זה. דיון והכרעה 11. לאחר שעיינו בנימוקי הערעור ולאחר ששמענו את טיעוני הצדדים בדיון שנערך לפנינו, הגענו למסקנה כי דין הערעור להידחות. 12. הלכה מושרשת היא כי בית משפט זה לא יתערב בעונש שנקבע על ידי הערכאה הדיונית, למעט במקרים חריגים בהם נפלה בגזר הדין טעות מהותית ובולטת או כאשר עונש זה סוטה באופן קיצוני מרף הענישה הנהוג בנסיבות דומות [ראו למשל: ע"פ 420/09 מדינת ישראל נ' פלוני (טרם פורסם, 23.11.2009), בפיסקה 94; ע"פ 6809/09 מלינובסקי נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 31.3.2011), בפיסקה 83]. בנסיבות העניין שלפנינו, נראה כי העונש שקבע בית המשפט המחוזי אכן מגלם את האיזון ההולם בין השיקולים הצריכים לעניין. לצד השיקולים לחומרה בעניינו של המערער, שקל בית המשפט המחוזי לקולא את הודאתו בעובדות כתב האישום וכן את החרטה שהביע, נסיבותיו האישיות, תפקודו החיובי בבית המעצר, ההליך הטיפולי בו החל והעובדה כי המדובר במאסרו הראשון. לאור האמור, לא ניתן לומר כי נפלה טעות מהותית בגזר דינו של בית המשפט המחוזי. כמו כן, הגם שתקופת המאסר שהושתה על המערער ממושכת, לא ניתן לומר כי היא חורגת באופן קיצוני מרף הענישה המקובל באופן שיצדיק את התערבותו של בית משפט זה [ראו והשוו: ע"פ 6352/10; ע"פ 2011/09; ע"פ 6092/10 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 18.7.2012); ע"פ 9657/05 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 9.3.2009)]. 13. המקרה שלפנינו נמנה על המקרים הקשים והכואבים של עבירות מין המבוצעות כלפי קטינים בתוך התא המשפחתי, מקרים אשר למרבה הצער מגיעים לפתחו של בית משפט זה חדשות לבקרים. בית משפט זה עמד לא אחת על הצורך בענישה מחמירה אשר תשקף את הסלידה החברתית העמוקה מפני עבירות מין המבוצעות כנגד קטינים ובתוך המשפחה ואשר תיתן ביטוי ראוי לצורך בהרתעה אישית וציבורית מפני ביצוען כמו גם לשיקולים של גמול והגנה על הציבור [ראו למשל: ע"פ 6352/10 מדינת ישראל נ' פלוני (טרם פורסם, 15.10.2012) (להלן: ע"פ 6352/10); ע"פ 102/09 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 7.4.2011); ע"פ 2011/09 פלוני נ' מדינת ישראל (טרם פורסם, 9.12.2009) (להלן: ע"פ 2011/09)]. במקרה שלפנינו, נראה כי אכן היה מקום ליתן משקל רב לשיקולים אלו. המערער הורשע על פי הודאתו בביצוען של עבירות המצויות ברף הגבוה מבחינת מידת חומרתן ודומה כי לא ניתן לתאר את עוצמת הסבל שהסב המערער במעשיו למתלונן ולמשפחתו. המערער נכנס למשפחת אם המתלונן כשזו היתה מצויה במצוקה ושימש למתלונן ולאחיותיו כדמות אב לכל דבר ועניין. בהיות המתלונן ילד כבן שבע החל המערער לבצע בו מעשי סדום ומעשים מגונים שעל תיאורם הקשה לא נחזור. המערער ביצע מעשים אלו משך שלוש שנים תמימות, במה שהפך עבור המתלונן לשגרת חיים קשה וכואבת. העבירות בוצעו בתוך ביתו של המתלונן, בחיק משפחתו, במקום אשר אמור לספק לו חום והגנה. בכך ניצל המערער באופן ציני ואלים את האמון שניתן בו ואת תלותו של המתלונן בו. מעשים אלו גרמו למתלונן לא רק לפגיעה קשה בגופו אלא גם לצלקות נפשיות עמוקות. המערער תואר כמי שהפך לילד מסוגר, חסר שקט, אשר חי בעולם של פחדים והסובל מקושי לישון ומירידה בלימודים. לפי ההערכה, המתלונן מצוי בסיכון כי ייפול שוב קורבן לדמות סמכותית ועל מנת להתמודד עם הנזקים העצומים שגרם לו המערער יזקק לתמיכה טיפולית משך שנים. לכך יש להוסיף את מידת המסוכנות של המערער המעלה את הצורך בהרחקתו מפני הציבור ומפני קטינים בפרט. כזכור, אין מדובר בהרשעה ראשונה למערער בעבירות מין בקטינים ואף הושת עליו בעבר עונש מאסר מותנה בגין עבירה מסוג זה, דבר שלא מנע ממנו מלבצע את העבירות מושא הערעור דנן. זאת ועוד, המרכז להערכת מסוכנות הגיע למסקנה כי המערער סובל מסטייה מינית מסוג פדופיליה עם משיכה מינית לבנים והעריך את מסוכנותו המינית לטווח הארוך כבינונית עד גבוהה. מתסקיר הערכת המסוכנות של המערער עולה כי מדובר באדם מניפולטיבי אשר מתקשה לגלות אמפתיה ורואה בקטינים ככלי למימוש צרכיו המיניים. המערער אמנם הביע חרטה על מעשיו ועל הפגיעה במתלונן, אך הרושם הנוצר הוא כי המערער נעדר תובנה באשר לבעייתיות שבהתנהגותו ומתקשה לקחת אחריות מלאה על מעשיו. 14. אכן העונש שהושת על המערער אינו קל. עם זאת, בנסיבות העניין, לאור חומרת העבירות שבביצוען הורשע המערער, נוכח הפגיעה הקשה שנגרמה למתלונן ובהתחשב במסוכנותו של המערער, לא מצאנו כי יש יסוד להתערבות בעונש זה. 15. סוף דבר, הערעור נדחה. ניתן היום, ט"ו בחשון תשע"ג (31.10.2012). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 11061490_W07.doc חכ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il