עיריית אום אל פחם נ. שריף אלבויראת

פסק-דין בתיק עע"ם 6148/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מינהליים עע"ם 6148/13 - א' לפני: כבוד הנשיא א' גרוניס כבוד השופט צ' זילברטל כבוד השופט א' שהם המערערת: עיריית אום אל פחם נ ג ד המשיבים: 1. שריף אלבויראת 2. רביע אלבויראת 3. סולימאן אלבויראת 4. פראס אלבויראת ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לענינים מינהליים בחיפה מיום 18.7.2013 בתיק עת"מ 45801-09-12, שניתן על ידי כבוד השופטת י' וילנר הודעת בעלי הדין מיום 15.9.2013 על הסכם פשרה בשם המערערת: עו"ד מוסטפא קבלאוי בשם המשיבים: עו"ד זאהי טאהא פסק-דין 1. לפנינו ערעור על פסק-דינו של בית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה (מיום 18.7.2013, מפי כבוד השופטת י' וילנר, עת"מ 45801-09-12), בו הורה בית משפט קמא למערערת, עיריית אום אל פחם (להלן – העירייה), לסלול דרך גישה לבתיהם של המשיבים (להלן – העתירה הראשונה, ו-פסק-הדין בעתירה הראשונה). לאחר מתן פסק-הדין בעתירה הראשונה, הגישו ביום 27.8.2013 בעלי זכויות במקרקעין שעליהם אמורה להיסלל דרך הגישה (ואשר לא היו בעלי דין בעתירה הראשונה), עתירה מינהלית לבית המשפט לעניינים מינהליים בחיפה, ובה עתרו לכך שהעירייה תימנע מסלילת הדרך במקרקעיהם (עת"מ 40330-08-13, ולהלן – העתירה השניה). במסגרת הדיון בעתירה השניה, שאליה צורפו כמשיבים גם העותרים בעתירה הראשונה, הגיעו כל בעלי הדין לכדי הסכמה (שקיבלה תוקף של פסק-דין ביום 2.9.2013, בפני כבוד השופט א' קיסרי), לפיה על פסק-הדין בעתירה הראשונה יוגש ערעור, מן הטעם שהיה צורך לצרף כמשיבים לעתירה הראשונה את בעלי הזכויות במקרקעין שעליהם אמורה להיסלל דרך הגישה. כן הוסכם על דעת כל בעלי הדין, כי הערעור יתקבל, פסק-הדין בעתירה הראשונה יבוטל, והדיון בעתירה הראשונה ישוב לבית משפט קמא שישמע אף את טענות בעלי הזכויות במקרקעין שעליהם אמורה להיסלל הדרך. 2. מכאן הערעור שבפנינו, וכן בקשת בעלי הדין מיום 15.9.2013 (להלן – הבקשה), בה נתבקשנו ליתן תוקף להסכמה שהושגה ביניהם. על-אף שאנו נעתרים להסדר אליו הגיעו בעלי הדין, יוער כי ניתן היה לנקוט בדרך קצרה ומתאימה יותר להביא לביטולו של פסק-הדין בעתירה הראשונה, בלא צורך בהגשת הערעור דנא. זאת, על-ידי הגשת תובענה לביטול פסק-הדין. כידוע, "תרופתו של אדם אשר נפגע על ידי פסק דין שניתן במשפט בין שני בעלי דין אחרים היא הגשת תובענה לביטול פסק הדין, במידה שהוא פוגע בו" (יואל זוסמן סדרי הדין האזרחי 734 (מהדורה שביעית, 1995), וראו עוד שם, בעמ' 806-805; כן ראו, רע"א 5852/11 שנהר נ' בנק לאומי לישראל (18.4.2012)). משכך, בעלי הזכויות במקרקעין שנפגעו, לטענתם, מפסק-הדין בעתירה הראשונה יכלו לעתור לביטולו גם בלא הגשת הערעור דנא, וודאי שכך שעה שהדבר מוסכם על כל בעלי הדין. 3. מכל מקום, נוכח נימוקי הבקשה וכתב הערעור, ובהסכמת בעלי הדין, הננו מורים על ביטול פסק-הדין בעתירה הראשונה (מיום 18.7.2013, בעת"מ 45801-09-12). ההליך יושב לבית משפט קמא לשם דיון בו לאחר צירוף בעלי הזכויות המנויים בסעיף 2 לבקשה כמשיבים לעתירה, והכל כאמור בהסדר הפשרה. אין צו להוצאות בערעור. ניתן היום, ב' בחשון התשע"ד (6.10.2013). ה נ ש י א ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13061480_S01.doc דז מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il