פסקי דין בית המשפט העליון

כל כרטיס מציג בקצרה את עיקרי פסק הדין. הנה דוגמה מהפסיקה הראשונה בעמוד — ריחוף/לחיצה על תווית הסבר מדגיש את האזור המתאים בכרטיס.

רע"א 6144/02

שלומי ואנונו נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה ברצח בטענה כי לא הוכחה כוונה תחילה וכי יש להרשיע בעבירת הריגה בלבד.

התקבל חלקית ?
תאריך פרסום 17/01/2005 — תאריך פרסום פסק הדין על ידי בית המשפט.
סוג התיק רע"א — רשות ערעור אזרחי.
מספר התיק 6144/02 — פורמט ישן: מספר סידורי / שנה.
נושא/קטגוריה רצח והריגה — לחיצה על התווית מציגה את כל פסקי הדין באותה קטגוריה.
שם התיק (הצדדים) שם התיק כולל את שמות הצדדים. הקיצור "נ׳" שביניהם = "נגד".
תמצית הטענה / עתירה / ערעור ערעור על הרשעה ברצח בטענה כי לא הוכחה כוונה תחילה וכי יש להרשיע בעבירת הריגה בלבד.
החלטת בית המשפט התקבל חלקית — חלק מהסעדים שהתבקש התקבל וחלק נדחה.

הסבר זה לא ייפתח אוטומטית בביקורים הבאים. תמיד אפשר לפתוח אותו שוב מהפס בראש הרשימה.

רע"א 6144/02

שלומי ואנונו נ. מדינת ישראל

ערעור על הרשעה ברצח בטענה כי לא הוכחה כוונה תחילה וכי יש להרשיע בעבירת הריגה בלבד.

התקבל חלקית ?

סיכום פסק הדין

המערער הורשע בבית המשפט המחוזי ברצח ונגזר עליו מאסר עולם. בערעורו לבית המשפט העליון, טען המערער כי לא הוכחה כוונה תחילה להמית את הקורבן, שכן מדובר היה בקרב סכינים הדדי שבו הקורבן אף פגע בו ראשון. בית המשפט העליון בחן את הראיות וקבע כי אכן לא הוכחה כוונה תחילה, אלא רשלנות, פזיזות וקלות דעת. לפיכך, בית המשפט זיכה את המערער מעבירת הרצח והרשיע אותו בעבירת הריגה, והחזיר את התיק לבית המשפט המחוזי לצורך גזירת דינו מחדש.

סוג הליך רשות ערעור אזרחי (רע"א)
הרכב השופטים מ' חשין, א' גרוניס, ס' ג'ובראן
בדעת רוב 3/3

ניתוח פסק הדין

תובעים

  • שלומי ואנונו

נתבעים

  • מדינת ישראל

טענות הצדדים

טיעוני התביעה
  • הוכחה כוונה תחילה להמית את הקורבן כנדרש בעבירת רצח.
טיעוני ההגנה
  • לא הוכחו כל יסודות עבירת הרצח.
  • לא הוכחה כוונה תחילה להמית את הקורבן.
  • יש להרשיע בעבירת הריגה במקום רצח.
מחלוקות עובדתיות
  • האם התקיימה כוונה תחילה להמית את הקורבן במהלך קרב סכינים.

ראיות משפטיות

ראיות מרכזיות שהתקבלו
  • תיאור קרב הסכינים בין המערער לקורבן.
  • העובדה שהקורבן פגע ראשון במערער והחזיק בראשו במהלך הקרב.

הפניות לתיקים אחרים

פרטי התיק המקורי
מספר התיק בערכאה הקודמת
ת"פ 1002/01
בית המשפט שנתן את ההחלטה המקורית
בית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו

תגיות נושא

  • רצח
  • הריגה
  • כוונה תחילה
  • קרב סכינים

שלב ההליך

ערעור

סכום הוצאות משפט

0

הוראות וסעדים אופרטיביים

  • זיכוי מעבירת רצח
  • הרשעה בעבירת הריגה
  • החזרת התיק לבית המשפט המחוזי לגזירת דין

סכום הפיצוי

0
שאל עם ChatGPT

פסק הדין המלא

פסק-דין בתיק ע"פ 6144/02 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6144/02 בפני: כבוד השופט מ' חשין כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופט ס' ג'ובראן המערער: שלומי ואנונו נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על הכרעת הדין וגזר-הדין שניתנו בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו ביום 3.6.02 בת"פ 1002/01 על-ידי כבוד השופטים ד' בר-אופיר, נ' לידסקי, ה' אחיטוב הרטומן תאריך הישיבה: ז' בשבט תשס"ה (17.01.05) בשם המערער: עו"ד אביגדור פלדמן בשם המשיבה: עו"ד חובב ארצי פסק-דין המערער הורשע בבית-המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו בעבירת רצח, עבירה כהגדרתה בסעיף 300(א)(2) לחוק העונשין, תשל"ז-1977 (להלן: החוק). משהורשע כך בדינו נגזר עונשו של המערער, כדבר החוק למאסר עולם חובה. הערעור שלפנינו ערעור הוא על הכרעת הדין, וטענת בא-כוחו המלומד של המערער, עורך-דין אביגדור פלדמן, היא זו, שלא הוכחו כל יסודות העבירה, ומכאן כי לא בדין הורשע המערער בעבירה זו של רצח. בראשית טען עורך-דין פלדמן לפנינו, כי נתקיימה בו במערער טענת ההגנה של הגנה עצמית וכי יש לזכותו מאשמה מכל וכול. ואולם בהמשך הטיעון ויתר עורך-דין פלדמן על טענת ההגנה העצמית - על צידנו שלנו נאמר כי בצדק ויתר על טענה זו - ומכאן שאיננו נדרשים לבחון טענה זו לגופה. עיקר טיעונו של עורך-דין פלדמן היה זה, שלא הוכחה בנסיבות העניין כוונה תחילה של המערער להמית את הקורבן, וכי מטעם זה דין הוא שהמערער יזוכה מאשמת רצח ותחת זאת יורשע בעבירת הריגה. אכן, עורך-דין פלדמן הוסיף וטען גם טענה של קינטור, אך בנסיבות העניין לא נמצא לנו כי הוכחה טענה זו ועל-כן לא נידרש לה. השאלה היא אפוא אם הוכחה כוונתו של המערער, כוונה תחילה, כוונת מכוון, להביא למותו של הקורבן, אם לאו. בית-משפט קמא נמצא לו כי הוכחה אותה כוונה תחילה, ועורך-דין ארצי בשם המדינה ניסה לשכנענו כי אכן הוכחה אותה כוונה תחילה להרשעתו של אדם בעבירת רצח. קראנו וחזרנו וקראנו את פסק-דינו של בית-משפט קמא; קראנו את טיעוניהם בכתב של בעלי-הדין; והוספנו ושמענו את טיעוניהם על-פה, זה בכה וזה בכה. אחרי כל אלה נתקשינו לגלות בראיות - הוא הדין בפסק-דינו של בית-משפט קמא - אותה כוונה תחילה שבלעדיה אין מעשה קטילה של אדם הופך להיותו רצח. קריאת החומר שלעניין לימדה אותנו, כי המערער והקורבן נדברו ביניהם להיפגש לקרב-סכינים, ומשנפגשו אכן החלו בקרב-סכינים. היה זה הקורבן אשר פגע ראשון במערער, ורק לאחר מכן נעץ המערער את סכינו שלוש פעמים בגופו של הקורבן. אחת מאותן שלוש פעמים היתה הפגיעה הקטלנית אשר חתכה בליבו של הקורבן והביאה למותו. במהלך כל אותו קרב-סכינים היו המערער והקורבן קרובים אף צמודים זה לזה, ולפי התיאור של הקרב היה זה הקורבן אשר החזיק בחוזקה בראשו של המערער כלפי מטה בהוסיפו לחתוך בו, ואו-אז נעץ המערער את סכינו בכיוון מלמטה כלפי מעלה בגופו של הקורבן. כאמור, היה זה קרב-סכינים מתוכנן לאחר שהמערער והקורבן דיברו ביניהם להיפגש כדי לחתוך איש ברעהו, אך לא נמצא לנו, לא ברקע הדברים קודם אותו קרב ולא בקרב עצמו, כי נתגבשה בליבו של המערער כוונה תחילה להמית את הקורבן כנדרש בעבירת רצח. רשלנות היתה כאן; פזיזות היתה כאן; קלות דעת ואדישות היו כאן; כוונה תחילה לקטילה לא היתה. משנמצא לנו כך, המסקנה הנדרשת מסקנה אחת היא: יש לזכות את המערער מעבירת הרצח ולהרשיעו בעבירת הריגה, עבירה כהגדרתה בסעיף 298 לחוק. וכך אנו מחליטים. התיק יוחזר לבית-המשפט המחוזי, לשמיעת טיעוניהם של בעלי-הדין ולגזירת דינו של המערער כאשר ייראה לו לבית-המשפט. המערער ימשיך לשהות במעצר, בכפיפות להוראות הדין החרות עד לגזירת דינו. היום, ז' בשבט תשס"ה (17.1.2005). ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 02061440_G09.doc מרכז מידע, טל' 02-6750444 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il אש