חמיס(עציר) נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש ואח'

2 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 61345-01-25 לפני: כבוד השופטת יעל וילנר כבוד השופט אלכס שטיין כבוד השופטת רות רונן העותר: טארק מוחמד חמיס נגד המשיבים: 1. מפקד כוחות צה"ל באיו"ש 2. התובע הצבאי 3. שירות הביטחון הכללי 4. שירות בתי הסוהר 5. בית סוהר נפחא עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: עו"ד אשרף אבו סנינה בשם המשיבים: עו"ד מיה ציפין פסק-דין השופטת רות רונן: העתירה שלפנינו היא "עתירה למתן צו הביאס קורפוס, צו שחרור וצו על תנאי". בעתירה – אשר הוגשה ביום 23.1.2025 – נטען כי ביום 4.10.2024 הוצא כנגד העותר צו מעצר מנהלי אשר הוארך מעת לעת, וזאת עד ליום 10.1.2025. על אף שהצו פקע, העותר לא שוחרר ואף לא התקיימה כל ביקורת שיפוטית ביחס לצו חדש שהוצא בעניינו. נוכח האמור, טען העותר בעתירה כי הוא נתון למעצר בלתי חוקי, וביקש צו הביאס קורפוס. העותר הוסיף כי גם אם הוארך מעצרו בצו חדש, לשיטתו צו זה בטל מעיקרו משום שהצו לא הובא לפני ביקורת שיפוטית תוך 12 ימים ממועד הינתנו, וזאת בניגוד לסעיף 287(א) לצו בדבר הוראות בטחון [נוסח משולב] (יהודה והשומרון) (מס' 1651), התש"ע-2009. לפיכך ביקש העותר להורות על שחרורו ממעצר מנהלי. ביום 24.1.2025 הגישו המשיבים תגובה מקדמית מטעמם לפיה כבר ביום 9.1.2025 הוצא צו מעצר מנהלי המאריך את מעצרו של העותר עד ליום 15.4.2025; אולם, בשל תקלה העותר לא הובא לפני בית המשפט הצבאי ולא נערכה ביקורת שיפוטית בעניין הצו כנדרש בתחיקת הביטחון. עוד טענו המשיבים כי לאחר שנודע להם על אודות הטעות, ובשל המסוכנות הנשקפת מהעותר, הוצא בעניינו צו מעצר מנהלי חדש ביום 23.1.2025, וזאת עד ליום 1.4.2025 (להלן: הצו החדש). כמו כן צוין כי גורמי התביעה הצבאית מסרו שנעשה מאמץ להביא את העותר לפני בית המשפט הצבאי במועד המוקדם האפשרי. לאור האמור בתגובה המקדמית, התבקש העותר להודיע האם הוא עומד על עתירתו. ביום 26.1.2025 הבהיר העותר כי הוא עומד על העתירה משום שלטענתו לא ניתן לתקן טעות בטעות. לשיטתו, מאחר והוא היה נתון במעצר בלתי חוקי – יש לבטל את הצו החדש ולהורות על שחרורו. לאחר עיון בטענות הצדדים, אנו סבורים כי דין העתירה להימחק. בכל הנוגע לדרישת העותר למתן צו הביאס קורפוס – הרי שזו התייתרה, לאור הצו החדש שהוצא בעניינו. באשר לטענות העותר בעניין חוקיותו של הצו החדש –משהוצא צו מעצר מנהלי, האכסניה המתאימה להעלות את טענות העותר היא בבית המשפט הצבאי. בית המשפט הצבאי יפעל בהקשר זה לפי שיקול דעתו תוך איזון בין עוצמת הפגם שנפל מהמעצר הלא חוקי לבין הסכנה הנשקפת לביטחון הציבור משחרורו של העותר (בג"ץ 5622/24 חראז נ' מפקד כוחות צה"ל באיו"ש, פסקה 5 (14.7.2024)). מאליו מובן כי ככל שיעלה בכך הצורך – לעותר שמורות כלל טענותיו גם בהליך הערעורי ובמידת הנדרש גם בעתירה לבג"ץ. נוכח כלל האמור, דין העתירה להימחק. לאור הטעות שנעשתה בעניינו של העותר שכתוצאה ממנה הוגשה העתירה – המשיבים יישאו בהוצאותיו בסך 1,000 ש"ח. ניתן היום, כ"ז טבת תשפ"ה (27 ינואר 2025). יעל וילנר שופטת אלכס שטיין שופט רות רונן שופטת