יעקב עטיה נ. המוסד לביטוח לאומי

פסק-דין בתיק בג"ץ 6133/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6133/08 בפני: כבוד השופט א' גרוניס כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט י' דנציגר העותר: יעקב עטיה נ ג ד המשיב: המוסד לביטוח לאומי עתירה למתן צו על תנאי בשם העותר: בעצמו פסק-דין השופט י' דנציגר: בפנינו עתירה המופנית כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה (להלן: בית הדין הארצי) בעב"ל 211/07 שניתן ביום 22.5.2008. 1. העותר, יליד שנת 1960, הינו יצרן יהלומים במקצועו, ועסק בסחר יהלומים. בהתאם למפורט בפסק דינו של בית הדין הארצי, בתחילת שנת 2003 נחשד העותר בגניבת יהלומים בשווי 400,000 דולר ארה"ב, ובעקבות זאת העותר נכנס למתח נפשי שהתבטא בכאבים בחזה, עצבנות יתר וירידה בתפקוד. לאחר חקירות ארוכות וקשות שנמשכו ארבעה ימים, הוסר החשד מהעותר לאחר שהיהלומים נמצאו ואדם אחר הואשם במעשה. בעקבות האירוע אובחנו אצל העותר דיכאון וחרדה והמוסד לביטוח לאומי הכיר בהחמרה הנפשית שנגרמה לו כפגיעה בעבודה. העותר, טוען כי בעקבות האירוע נקבעה לו נכות צמיתה בשיעור 30%. 2. עוד מפורט בפסק דינו של בית הדין הארצי, כי במהלך שנת 2003 התלונן העותר על כאבים בחזה והוא אושפז עקב כך מספר פעמים בבית חולים. על רקע זה, פנה העותר למוסד לביטוח לאומי בבקשה להכיר גם במחלת הלב ממנה הוא סובל כפגיעה בעבודה, אולם תביעתו נדחתה על ידי פקיד התביעות. מאידך, העותר טוען, כי תחילה הכיר המוסד לביטוח לאומי בהתקף הלב שעבר כפגיעת עבודה, אולם מאוחר יותר בוטלה קביעה זו, לדברי העותר ככל הנראה עקב "לחץ כבד מבורסת היהלומים". 3. העותר הגיש תביעה לבין הדין האזורי לעבודה בתל-אביב-יפו (להלן: בית הדין האזורי). לתביעה צורפה חוות דעתו של מומחה אשר הביע דעתו כי ישנו קשר סיבתי בין האירוע שחווה העותר לבין מחלת הלב שלו. על פי המפורט בפסק הדין של בית הדין הארצי, הצדדים הסכימו כי שאלת הקשר הסיבתי תיקבע על ידי מומחה רפואי מטעם בית הדין. 4. המומחה מטעם בית הדין האזורי קבע בחוות דעתו, בין היתר, כי לא קיים קשר סיבתי בין הכאבים בחזה לבין האירוע. בהתבסס על חוות דעת זו, נדחתה תביעתו של העותר על ידי בית הדין האזורי. העותר הגיש ערעור לבית הדין הארצי. 5. במהלך הדיון בערעור, הציג העותר מסמך חדש של פקידת התביעות במוסד לביטוח לאומי, מיום 20.5.2007, אשר נכתב לאחר שניתן פסק הדין של בית הדין האזורי, לפיו, לכאורה, הוכר גם התקף הלב של העותר כפגיעה בעבודה (מסמך זה צורף כנספח ד' לעתירה). לאחר בירור שנערך על ידי המוסד לביטוח לאומי באשר לפישרו של מסמך זה, לבקשתו של בית הדין הארצי, הוברר כי מדובר באישור שגוי, שנמסר לעותר בטעות על ידי פקידה שלא טיפלה בתביעתו המקורית. על כן, קבע בית הדין הארצי, כי לא ניתן להסתמך על מסמך זה. בית הדין הארצי קבע כי פסק דינו של בית הדין האזורי מבוסס היטב בממצאיו ובמסקנותיו ולא נמצא טעם משפטי להתערבות בו. 6. בעתירה שלפנינו מבקש העותר "להכיר בו כנכה לבבי עקב תאונת עבודה". בנוסף, למרות שעל פי כותרתה מופנית עתירת העותר כנגד פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה, מבקש העותר כי נורה לבורסת היהלומים הישראלית להשיב לשאלון - וזאת במסגרת תביעה אזרחית המתנהלת בפני בית משפט השלום בתל-אביב-יפו. עוד טוען העותר כי המוסד לביטוח לאומי אינו מיישם את פסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה מיום 8.9.2005 בעניין חישוב בסיס הגמלה המשולמת לעותר, ומבקש כי נוציא מלפנינו צו אשר יורה למוסד לביטוח לאומי לפעול על פי פסק הדין. 7. על אף מצוקתו הקשה של העותר, אשר באה לידי ביטוי במסגרת העתירה, אין מנוס מדחייתה של העתירה על הסף. הלכה היא כי בית המשפט הגבוה לצדק אינו משמש ערכאת ערעור על הכרעותיו של בית הדין הארצי לעבודה, והוא יתערב בהחלטותיו של בית הדין הארצי רק מקום שבו נתגלתה בהן טעות משפטית מהותית אשר הצדק מחייב את תיקונה [ראו: בג"צ 525/84 חטיב נ' בית הדין הארצי לעבודה, ירושלים, פ"ד מ(1) 673, 693 (1986); בג"צ 2930/08 שיידין נ' המוסד לביטוח לאומי סניף חדרה (לא פורסם, 27.4.2008)]. פסק דינו של בית הדין הארצי מפורט ומנומק כדבעי, ולא נראה כי יש בו טעות כלשהי, וודאי לא טעות משפטית מהותית. הטענות שמעלה העותר בעתירה דנן כנגד פסק הדין מיום 22.5.2008, הינן טענות ערעוריות מובהקות, ואינן מראות עילה להתערבותו של בית משפט זה [השוו: בג"צ 8991/07 בן נעים נ' בית הדין הארצי לעבודה (לא פורסם, 16.3.2008); בג"ץ 2184/08 צרפתי נ' בית הדין הארצי לעבודה בירושלים (לא פורסם, 10.3.2008)]. 8. אשר לשאלון במסגרת התביעה בבית משפט השלום בתל-אביב-יפו, ככל שניתן להבין מן העתירה ומנספחיה, תביעה זו מתנהלת ודיון קדם משפט בה קבוע לחודש ספטמבר 2008. מכאן שטענות העותר נמצאות כיום בסמכותה של ערכאה אחרת. משקיים בידי העותר סעד חלופי, אין מקום להתערבותו של בית משפט זה. 9. בכל הנוגע לפסק דינו של בית הדין הארצי מיום 8.9.2005, אשר העותר מבקש כי נורה למוסד לביטוח לאומי ליישמו; מעבר לכך שקשה להבין מן העתירה מהו הרקע העובדתי ומה הטעמים לבקשת סעד מבית משפט זה, דינה של העתירה ככל שעניינה סעד זה להידחות מחמת השיהוי הכבד בו היא לוקה. למעלה מן הצורך יוער, כי ככל שפסק דינו של בית הדין הארצי לעבודה אינו מיושם, בידי העותר סעדים שונים בדין לשם אכיפת פסק הדין. כפי שכבר הוצע לעותר במסגרת עתירה קודמת שהגיש לבית משפט זה [בג"צ 8958/05 עטיה נ' המוסד לביטוח לאומי (לא פורסם, 19.1.2006)], טוב יעשה העותר אם יפנה לקבלת ייעוץ משפטי לצורך מימוש זכויותיו הנטענות. 10. נוכח האמור לעיל, העתירה נדחית על הסף. ניתן היום, ט' באב תשס"ח (10.8.08). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08061330_W03.doc חכ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il