דיב שקיראת נ. מדינת ישראל

פסק-דין בתיק ע"פ 6125/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים פליליים ע"פ 6125/08 בפני: כבוד השופט א' א' לוי כבוד השופטת מ' נאור כבוד השופט י' דנציגר המערער: דיב שקיראת נ ג ד המשיבה: מדינת ישראל ערעור על גזר דינו של בית המשפט המחוזי בירושלים, בת.פ. 3089/07, שניתן ביום 27.5.08, על ידי כב' השופטת נ' בן-אור. תאריך הישיבה: ב' באדר התשס"ט (26.2.09) בשם המערער: עו"ד מוחמד אבו-גוש בשם המשיבה: בשם שירות המבחן: עו"ד ליאנה בלומנפלד-מגד גב' אדוה פרויד פסק-דין השופט א' א' לוי: בארבעה אישומים שיוחסו למערער נטען כי הוא ביצע עבירות בנשק. להלן תמציתן של העובדות: א. לקראת סוף שנת 2006 ביקש המערער מאחד – דורגאם אבו-סכראן, להשיג לו אקדח, ומשזה נמצא ונמכר לו שילם המערער בתמורה סכום של 11,000 ש"ח. ב. כחודש ימים לאחר האירוע הראשון הוצע למערער אקדח נוסף וגם אותו רכש, הפעם תמורת סכום של 5,000 ש"ח. ג. לבקשת המערער השיג לו דורגאם גם תחמושת לנשק, והמערער שילם בתמורה 15 ש"ח עבור כל כדור. ד. בסוף שנת 2006 רכשו המערער ודורגאם מקלע מסוג "קארלו", אותו מכרו לאחר תמורת 11,500 ש"ח. המערער הודה בעובדות האמורות, ובעקבות כך הורשע בעבירות של רכישת נשק, הובלתו וביצוע "עסקה אחרת" בנשק, עבירות לפי סעיפים 144(א), 144(ב), ו-144(ב2) לחוק העונשין. בגדרו של הסכם טיעון עתרה המשיבה לגזור למערער 5 שנות מאסר, בעוד שההגנה היתה רשאית לטעון לעונש כהבנתה. הכרעת הדין ניתנה ביום י"א באדר א' התשס"א (17.2.08), ומששבו הצדדים לאולמו של בית המשפט לאחר כשלושה חודשים, ביקש בא-כוח המשיבה לתקן את הגדרת העבירה שבאישום הרביעי ל"ניסיון" בלבד, הואיל וכך היא הוגדרה בעניינו של נאשם אחר בפרשה – ענאן חלאילה. בתום כל אלה, ולאחר שהצדדים טענו לעונש, נדון המערער לחמש שנות מאסר ו-12 חודשים מאסר על-תנאי. להשלמת התמונה נוסיף, כי הפרשה בגינה הועמד המערער לדין הנה רחבה יותר, ועל המעורבים בספחיה השונים נגזרו עונשים אלה: מחמוד סרחי – 3 שנות מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי וקנס בסך 2,500 ש"ח; אוסמה זחאיכה – 12 חודשי מאסר, 18 חודשים מאסר על-תנאי וקנס בסך 2,000 ש"ח; ענאן חלאילה – 40 חודשי מאסר, 12 חודשים מאסר על-תנאי, והופעל מאסר מותנה בן 8 חודשים, מחציתו כמצטבר; דורגאם אבו-סכראן נדון ל-5 שנות מאסר ו-12 חודשים מאסר על-תנאי. המערער משיג בפנינו כנגד העונש שהושת עליו, אולם גם לאחר שעיינו בנימוקי הערעור שבכתב והאזנו לטיעונים על-פה, לא מצאנו כי בידינו להקל עמו. מעיניו של בית המשפט המחוזי לא נעלם התיקון שנעשה באישום הרביעי (ראו גזר-הדין בעמ' 16), כפי שלא נעלמו מעיניו העונשים שהושתו על מעורבים אחרים בפרשיות השונות (ראו עמ' 18). בית המשפט אף היה ער לכך שלדורגאם יוחסה גם עבירה של סחר בנשק (ראו עמ' 18), אולם הוא גם טרח ונימק כי לעניין זה יש לראות את המערער ודורגאם כשני צדדים של העסקאות בהן הם נטלו חלק, כאשר האחד (דורגאם) סיפק את הנשק, והאחר (המערער) הנו המזמין ומי שרכש את הנשק בכסף מלא. הנה כי כן, מדובר בשניים שהחליפו ידיים בנשק שהושג שלא-כדין, ואין צורך לומר עד כמה מרחיקת לכת היא הסכנה הנשקפת מתופעה זו, בין אם הנשק הגיע בסופו של יום לידיים עברייניות, ובין אם הגיע לידיים עוינות, כפי שארע באחד המקרים בו היה מעורב ענאן חלאילה. באשר לטענה לפיה הקדים בית המשפט המחוזי וגיבש את עמדתו באשר לעונשו של המערער בעת שגזר את דינו של דורגאם אבו סכראן בחודש אדר א' התשס"ח (מרץ 2008), שם נקבע כי מעמדם של שניים אלה זהה, כל שנוכל לומר הוא שני אלה: ראשית, גזר הדין בעניינו של המערער ניתן בחודש אייר התשס"ח (מאי 2008), ואם סבר המערער כי קמה עילת פסלות כנגד השופטת שדנה בעניינו, היה עליו לטעון אותה מיד ולא להחליט לפעול בהתאם לתוצאתו של גזר הדין. שנית, כאמור, בעלי הדין גיבשו הסכם טיעון, מכוחו עתרה המשיבה לגזור למערער 5 שנות מאסר. הסכמתו של המערער להסכם זה יש לפרשה גם כאישור לכך שהעונש במתחם המוסכם בין הצדדים, הנו עונש הנמצא במתחם הסבירות. כך או כך, מכוח סמכותנו לפי סעיף 213 לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח חדש], התשמ"ב-1982, שבנו ובחנו את העונש אותו גזר בית המשפט המחוזי מול העבירות בהן הורשע המערער, ולא גילינו בו חומרה כלשהי. נוכח כל אלה, הערעור נדחה. ניתן היום, ב' אדר, תשס"ט (26.02.2009). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08061250_O01.docהג מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il