האגודה לזכויות האזרח בישראל נ. משטרת ישראל

פסק-דין בתיק בג"ץ 6118/17 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט גבוה לצדק בג"ץ 6118/17 בג"ץ 6192/17 בג"ץ 6196/17 לפני: כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופט (בדימ') א' שהם כבוד השופט י' אלרון העותרת בבג"ץ 6118/17: האגודה לזכויות האזרח בישראל העותר בבג"ץ 6192/17: ארגון העיתונאים בישראל – הסתדרות העובדים הכללית החדשה העותרת בבג"ץ 6196/17: התאגדות עיתונאי החוץ בישראל נ ג ד המשיבה בבג"ץ 6118/17: משטרת ישראל המשיבים בבג"ץ 6192/17: 1. השר לביטחון פנים 2. המשרד לביטחון פנים 3. משטרת ישראל 4. היועץ המשפטי לממשלה המשיבה בבג"ץ 6196/17: משטרת ישראל עתירות למתן צו על-תנאי תאריך הישיבה: י"ט בשבט התשע"ח (4.2.2018) בשם העותרת בבג"ץ 6118/17: עו"ד נסרין עליאן; עו"ד רוני פלי בשם העותר בבג"ץ 6192/17: עו"ד ד"ר מורן סבוראי בשם העותרת בבג"ץ 6196/17: עו"ד גלעד שר בשם המשיבים: עו"ד ד"ר יובל רויטמן פסק-דין השופט נ' סולברג: 1. ביום 14.7.2017 נרצחו בפיגוע ירי בהר הבית שני שוטרי משטרת ישראל, רס"ם האיל סתאוי ורס"ם כמיל שנאן. בעקבות הפיגוע הורה הקבינט הביטחוני על נקיטת שורה של צעדים, בכלל זה הצבת אמצעי אבטחה חדשים באזור העיר העתיקה בירושלים. צעדים אלו הובילו למחאה רחבת היקף בקרב חלקים בציבור המוסלמי, שהתפתחה למהומות והפרות סדר אלימות רחבות היקף במזרח ירושלים, ובאזור יהודה ושומרון. במסגרת הפעולות שנקטה משטרת ישראל לשם התמודדות עם האירועים, הוחלט בין היתר על הגבלת כניסתם של אזרחים – לרבות עיתונאים – לשטחים מסוימים באזור העיר העתיקה בירושלים. 2. מכאן שלוש העתירות שלפנינו, בגדרן ביקשו העותרות להורות למשטרת ישראל לחדול מהגבלת הסיקור העיתונאי על המתרחש בעיר העתיקה בירושלים ובסביבותיה, ולפעול לגיבושה של מדיניות סדורה ושקופה בנושא השמירה על חופש העיתונות. 3. ביום 4.2.2018 קיימנו דיון בעתירות, ובסופו הורינו כדלקמן: "קראנו בעתירות ובתגובות בהרחבה, ושמענו בעל-פה בקצרה, על קשיי הסיקור העיתונאי בארועי הפרות סדר ואלימות; על חובות ועל אילוצים. על דעת ב"כ הצדדים הוסכם למצות מהלך שהוחל בו, לקידום נוהל או פקודה להסדרת התנהלות גורמי המשטרה מול גורמי תקשורת בשטח, בשים לב לאיזון המתחייב בין שמירה על חופש הביטוי, ובכללו חופש העיתונאות וזכות הציבור לדעת, לבין חובת משטרת ישראל בשמירה על ביטחון הציבור והסדר הציבורי. ב"כ העותרים יוזמנו על ידי גורמי המקצוע במשטרה ובמשרד המשפטים לקחת חלק בתהליך ולהביע את עמדתם לקראת גיבוש הנוהל האמור. ב"כ המשיבים יגישו הודעת עדכון עד יום 4.5.2018". 4. ביום 16.10.2018, לאחר מספר ארכות שנתבקשו וניתנו, הגישו המשיבים הודעת עדכון ולפיה "גובש נוהל מבצעי להסדרת התנהלות גורמי המשטרה אל מול גורמי תקשורת באירועים מבצעיים" (פסקה 8 להודעה). לשיטת המשיבים, "הנוהל, אשר גובש בשיתוף עם כלל הגורמים הרלבנטיים, נותן מענה מספק לסוגיות שהועלו במסגרת העתירות ומאזן בצורה ראויה בין השיקולים השונים הצריכים לעניין, אשר כוללים את הזכות לחופש הביטוי, ובכללה חופש העיתונאות וזכות הציבור לדעת, ואת חובתה של משטרת ישראל לשמור על ביטחון הציבור ועל הסדר הציבורי" (פסקה 9 להודעה). 5. הנוהל החדש צורף להודעת המשיבים. מפאת חשיבותו, ראוי לעמוד על עיקריו. מטרתו של הנוהל "להסדיר את אופן התנהלות המשטרה אל מול גורמי התקשורת במהלך אירועים מבצעיים המתרחשים במרחב הציבורי" (סעיף 1.א לנוהל). הנוהל מפרט את הוראות החוק העומדות בבסיס סמכויות המשטרה; קובע מיהם הגורמים המוסמכים לקבל החלטה באירועים השונים (תוך הבחנה בין 'אירוע מבצעי מתוכנן' לבין 'אירוע מבצעי בלתי מתוכנן'); ומפרט את העקרונות המנחים בהתנהלות המשטרה מול גורמי תקשורת. 6. על-פי הנוהל, הכלל הוא מתן גישה לגורמי תקשורת המבקשים לסקר זירת אירוע, גם במצבים שבהם נאסרה הכניסה למי שאינם גורמי תקשורת. כמו כן, על מפקד האירוע לפעול, "אם הדבר ניתן, על מנת לייחד מקום בזירת אירוע או בסמוך לה לטובת גורמי תקשורת, ממנו ניתן לסקר את האירוע באופן יעיל (תצפית טובה על האירוע, זוויות צילום טובות וכו') בהתייעצות עם דובר מרחבי/מחוזי/ארצי" (סעיף 6.א לנוהל). לצד זאת, הנוהל מפרט את המצבים החריגים שבהם תוגבל או תימנע כניסתם של גורמי תקשורת לזירת אירוע, בכלל זה מקום שבו "קיים חשש ממשי לפגיעה בחיי אדם או בשלמות גופו", ובנסיבות שבהן סבור מפקד האירוע כי כניסת גורם התקשורת "תשבש מהלכי חקירה", "תביא לפגיעה חמורה בפרטיותו של אדם" או "תהווה הפרה של צו לסגירת השטח על פי כל דין" (סעיף 6.ב לנוהל). קצין בדרגת תת-ניצב רשאי להגביל גישה של גורמי תקשורת לזירת אירוע גם במצבים נוספים, שבהם "קיים חשש ממשי לפגיעה חמורה בשלמות גופו של איש התקשורת אם תתאפשר הגישה", "קיים חשש ממשי כי כניסתו של איש התקשורת תסלים אווירה של אלימות לרמה העלולה לסכן חיי אדם, ולאחר ששוכנע שאין אפשרות אחרת להתמודד עם הנסיבות", או כאשר מתקיימות 'נסיבות מיוחדות' המצדיקות זאת (סעיף 6.ג לנוהל). 7. על-פי הנוהל, גם במצב שבו מתקיים אחד מן החריגים המפורטים, על המשטרה לבחון מתן אפשרות גישה לגורמי תקשורת לזירת אירוע תחת מגבלות, אם על דרך של ליווי משטרתי, אם על דרך של הגבלת זמן או מקום, אם בכפוף לכל "תנאי סביר אחר שיש בו כדי לצמצם את החששות" (סעיף 6.ד לנוהל). ככל שלא ניתן להסתפק בהטלת מגבלה אחת או יותר, רשאי מפקד אירוע למנוע מגורמי תקשורת את הגישה לזירת אירוע, ובלבד ש"ידווח על החלטתו למכלול השליטה [...] מוקדם ככל הניתן על מנת שהאירוע יוזן במערכות המידע המשטרתיות" (סעיף 6.ח לנוהל). מניעת הגישה תוסר "מיד בסמוך לחלוף עילת המניעה" (סעיף 6.ז לנוהל). לבסוף, הנוהל מגדיר את דוברות המשטרה בתור "הכתובת היחידה והבלעדית המקשרת בין גורמי תקשורת ובין משטרת ישראל" (סעיף 6.ט לנוהל), שתפקידה לתווך ולקשר, עובר לאירוע ובמהלכו, בין מפקד האירוע ויתר הגורמים הרלבנטיים במשטרה, לבין גורמי התקשורת. 8. עד כאן עיקרי הוראות הנוהל. מוקדם עדיין לדעת מה תהא תרומתו והשפעתו בפועל, בשטח, אם וכאשר. על כל פנים, זהו נוהל חשוב, טוב שבא לעולם. יש לקוות שכלל הנוגעים בדבר – עיתונאים ושוטרים כאחד – ישכילו לפעול על-פיו מתוך הידברות, ומתוך הכרה בחשיבות הערכים והאינטרסים המונחים על הכף – חופש העיתונאות מזה, וחובתה של משטרת ישראל לשמור על הביטחון והסדר הציבורי מזה. 9. בכך התמצה הדיון בעתירות, והן נמחקות אפוא בזאת. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ניתן היום, כ"ג בחשון התשע"ט (‏1.11.2018). ש ו פ ט ש ו פ ט (בדימ') ש ו פ ט _________________________ 17061180_O11.doc שצ מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, supreme.court.gov.il