החאן אילת בע"מ נ. עו"ד רם יולוס בתפקידו ככונס נכסים

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6109/22 לפני: כבוד השופט ד' מינץ כבוד השופטת י' וילנר כבוד השופט ח' כבוב המערער: החאן אילת בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. עו"ד רם יולוס בתפקידו ככונס נכסים 2. גני דוד אילת בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' שבח) מיום 23.5.2022 בהפ"ב 22628-11-17 ובהפ"ב 54695-11-17 בשם המערער: עו"ד ליאור קשלס בשם המשיבים: עו"ד רם יולוס; עו"ד צבי שטרסברג פסק-דין השופט ד' מינץ: לפנינו ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו (השופטת י' שבח, סג"נ) מיום 23.5.2022 בהפ"ב 22628-11-17 ובהפ"ב 54695-11-17 בה התקבלה בקשת משיב 1, אשר מונה ככונס נכסים לצורך אכיפת פסק בוררות שניתן בהליך שהתקיים בין המערערת למשיבה 2 (להלן: המשיבה), לבצע פעולות מסוימות במסגרת תפקידו האמור. הרקע העובדתי המפורט לבקשה שלפנינו תואר בהחלטות שיפוטיות שניתנו בהליכים ערעוריים קודמים שהגישו הצדדים לבית משפט זה (רע"א 6734/18 גני דוד אילת בע"מ נ' החאן אילת בע"מ (2.10.2018); רע"א 7055/18 החאן אילת בע"מ נ' גני דוד בע"מ (5.12.2018)). משכך, יפורט הרקע בתמצית בהתייחס לעיקרי הדברים הרלוונטיים לענייננו. בין המערערת למשיבה נתגלעו מחלוקות בנוגע לביצוע הסכם שנכרת ביניהן, במסגרתו רכשה המשיבה מהמערערת זכויות במקרקעין המצויים באילת (להלן: ההסכם ו-המקרקעין, בהתאמה). לאחר שהוגשו מצדן תביעות הדדיות, הועברו המחלוקות לבירור בהליך בוררות. בפסק בוררות מיום 29.10.2017 (להלן: פסק הבוררות) נדחתה תביעת המשיבה ונקבע כי עליה לשלם למערערת סכומים שונים. בשולי פסק הבוררות, הורה הבורר על מינויו של עו"ד אמנון רפאל (להלן: עו"ד רפאל) ככונס נכסים לשם ביצוע תשלומי מס שונים המוטלים על המשיבה בגין ההסכם לרשויות השונות, כאשר נקבע כי עו"ד רפאל יהיה מוסמך לצורך כך לחתום בשם המערערת, מבלי שיהיה בכך כדי להטיל על המערערת תשלום שההסכם אינו מטיל עליה. פסק הבוררות אושר על ידי בית המשפט, תוך הפחתת הסכום שהושת על המשיבה. אולם בכך לא תמה הדרך, שכן גם לאחר שאושר פסק הבוררות הוגשו בקשות שונות בקשר ליישומו של הפסק ובקשר לפעולותיו של כונס הכנסים. המשיבה טענה כי המערערת עושה כל שביכולתה כדי לסכל את יישום הפסק, בעוד שהמערערת טענה כי המשיבה מצדה טרם השלימה את התחייבויותיה הכספיות לרשויות השונות. בשלב מסוים עו"ד רפאל שוחרר מתפקידו ככונס נכסים, ובמקומו מונה משיב 1 ככונס נכסים תחתיו (להלן: כונס הנכסים). לאחר שנכנס כונס הנכסים לתפקידו, הגיש ביום 15.5.2022 דיווח בנוגע לפעילותו בתיק ובו פורטו בין היתר קשיים שבהם נתקל בהתנהלות מול רשות מקרקעי ישראל (להלן: רמ"י) אשר ביקשה הבהרה בקשר לזהות הגורם המוסמך לחתום על בקשות בשם המערערת, על שמה רשומות הזכויות במקרקעין. לפיכך ביקש כונס הנכסים כי בית המשפט יורה כי הוא מוסמך לחתום בשם המערערת על טפסים ובקשות שיוגשו לרמ"י, וכן על כל מסמך אחר הנדרש לעניין. בתגובתה הבהירה המערערת כי היא אינה מתנגדת באופן עקרוני לכך שכונס הנכסים יחתום על מסמכים שונים בשמה לצורך הגשת בקשות לרשויות השונות, אולם שעה שמדובר בבקשה כללית אשר לא צורפו לה המסמכים המבוקשים, התבקש כונס הנכסים להעביר לידיה את המסמכים לקבלת עמדתה, טרם חתימה. בהחלטה מיום 23.5.2022 ציין בית המשפט המחוזי כי היענות לבקשת כונס הנכסים הינה בגדר המובן מאליו, נוכח האמור בפסק הבוררות. בתוך כך נדחתה בקשת המערערת כי יועברו לעיונה המסמכים עליהם נדרשת חתימת כונס הנכסים, וצוין כי הפיקוח על פעולותיו של כונס הנכסים נתון לבית המשפט ולא למערערת. מכאן לערעור דנן, בו נטען כי בית המשפט נתפס לכלל טעות שעה ששלל מהמערערת את זכותה להביע עמדתה ביחס למסמכים עליהם מבקש כונס הנכסים לחתום בשמה. לטענת המערערת, אם לא יתאפשר לה להביע עמדה בקשר לחתימת כונס הנכסים על מסמכים שונים, אזי לא תעמוד לפני בית המשפט התמונה המלאה על מנת שיוכל למלא את סמכות הפיקוח המוטלת עליו. דין הערעור להיות מסולק על הסף לפי תקנה 138(א)(1) ולפי תקנה 147(ב)(2) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות), ולוּ מן הטעם שלא נתונה למערער זכות ערעור על ההחלטה האמורה. על פי סעיף 38 לחוק הבוררות, התשכ"ח-1968 (להלן: חוק הבוררות) "החלטה של בית המשפט לפי חוק זה ניתנת לערעור ברשות". לצדדים להליכי בוררות לא עומדת הזכות לנקוט הליך ערעורי ביחס להחלטות שניתנו לפי החוק האמור, אלא ברשות בלבד. יצויין כי סעיף 38 לחוק הבוררות יוּשם לא רק על החלטות בענייני בוררות המנויות במפורש בחוק הבוררות, אלא גם על החלטות העוסקות בענייני בוררות שונים הקשורים "בקשר ענייני הדוק" לחוק הבוררות (ע"א 4886/00 גרוס נ' קידר, פ"ד נז(5) 933, 941 (2003) (להלן: עניין גרוס); וראו גם: בש"א 3960/11 בן שמן, מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ נ' פישלר, פסקה 8 (11.7.2011) (להלן: עניין בן שמן); ע"א 6617/21 עיני נ' עמותת בית שלמה, פסקה 3 (30.11.2021); סמדר אוטולנגי בוררות – דין ונוהל כרך ב 1227-1223 (מהדורה רביעית מיוחדת, 2005)). ואכן, "כאשר עניינה של התובענה ועניינו של פסק הדין שניתן בה, עומדים בהמשך ישיר לפסק הבוררות שניתן באותו עניין, ומבקשים להביא למימושו, הרי שהתכלית העומדת ביסוד סעיף 38 לחוק, צמצום התערבות בתי המשפט בענייני בוררות, מבקשת לכלול את אותו פסק דין תחתיו ולהחיל עליו את הכלל לפיו הליך ההשגה הראוי עליו, הינו בבקשת רשות ערעור" (עניין בן שמן, פסקה 11). החלטת בית המשפט המחוזי מושא הערעור ניתנה במסגרת הליך שיוּעד לאישור פסק הבוררות ומתוך מטרה להביא למימושו וליישומו. על כן, לא עומדת למערערת זכות ערעור על ההחלטה. ניתן אפוא להסתפק בטעם זה על מנת להורות על מחיקת הערעור, בהתאם לתקנה 147(ב)(2) לתקנות. יתר על כן, אף אם הייתה המערערת מגישה בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי, לא היה מקום לקבלהּ. רשות ערעור על החלטות בית המשפט בענייני בוררות תינתן אך במקרים חריגים המעוררים שאלה עקרונית החורגת מעניינם הפרטני של הצדדים או כאשר נדרשת התערבות משיקולי צדק או למניעת עיוות דין חמור (ראו למשל לאחרונה: רע"א 4869/22 שגיא בנתאי, עו"ד נ' אושרת שוקר, עו"ד, פסקה 9 (31.7.2022); רע"א 5489/22 שאר נ' יהודה, פסקה 7 (18.8.2022)). טענותיה של המערערת נוגעות לעניינם הפרטני של הצדדים, אינן מעוררות כל שאלה עקרונית ואף לא מצביעות על עיוות דין. נסיבות מקרה זו רחוקות מרחק רב מהנסיבות המצדיקות מתן רשות ערעור לפי אמות המידה המחמירות האמורות. למעלה מן הצורך יוער כי גם בגוף טענות המערערת אין כל ממש. כפי שציין בית המשפט המחוזי, כאשר מונה עו"ד רפאל ככונס נכסים בפסק הבוררות הובהר כי לצורך ביצוע תפקידיו, "ככל שנדרשת חתימתה של החאן אילת [המערערת] לצורך ביצוע תשלומים כלשהם ולצורך קיומו של הסכם זה הרי שד"ר עו"ד אמנון רפאל יהווה כונס נכסים לצורך ביצוע תשלומי המס האמורים וקיומו של הסכם זה והוא מוסמך לחתום בשמה של החאן אילת לצורך כך". אף הובהר בפסק הבוררות כי "אין באמור כדי להטיל על החאן אילת חובות תשלום כלשהן אשר הסכם המכר אינו מטיל עליה, אלא נועד על מנת לאפשר לגני דוד [המשיבה] לשלם את המסים האגרות וההיטלים המוטלים בגין הסכם המכר ...". טענות המערערת בהקשר זה אפוא, אינן במקומן. התוצאה היא כי הערעור מסולק על הסף. משלא התבקשה תשובה ובהתחשב במתכונת שבה ניתנה ההכרעה – לא ייעשה צו להוצאות. ניתן היום, ‏ל' בתשרי התשפ"ג (‏25.10.2022). ש ו פ ט ש ו פ ט ת ש ו פ ט _________________________ 22061090_N01.docx מע מרכז מידע, טל' 077-2703333, 3852* ; אתר אינטרנט, https://supreme.court.gov.il