רחל ראש נ. עיריית צפת

פסק-דין בתיק ע"א 6109/13 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים ע"א 6109/13 לפני: כבוד השופט י' עמית כבוד השופט נ' סולברג כבוד השופטת ע' ברון המערערים: 1. רחל ראש 2. עזבון המנוח יהודה ראש ז"ל נ ג ד המשיבות: 1. עיריית צפת 2. מינהל מקרקעי ישראל 3. סקאי מרום קום 4. מפעלי ארזים (ח.ד.י.ר) יזמות ובניה בע"מ 5. עמידר החברה הלאומית לשיכון עולים בע"מ ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי נצרת בתיק א 004051-04-11 שניתן ביום 14.06.2013 על ידי כבוד השופט י' אברהם תאריך הישיבה: כ"ט באייר התשע"ה (18.05.2015) בשם המערערים: עו"ד שמעון ראש בשם המשיבה 1: עו"ד משה רותם בשם המשיבה 2: עו"ד שמרית גולן בשם המשיבות 4-3: עו"ד טובה סלוק-לב ועו"ד עדו אמיר בשם המשיבה 5: עו"ד שאדי קנאזע פסק-דין 1. עניינו של הערעור שבפנינו נסב על רצועת קרקע בחלקה 12 בגוש 13063 (להלן: שטח המריבה). לטענת המערערים, שטח המריבה נרכש על ידם בהסכם מכר שנערך בשנת 1995 בינם לבין המשיבה 5 (להלן, ובהתאמה: עמידר והסכם המכר), והוא מהווה חצר של הבית בו התגוררו משנות החמישים. מנגד, טוענות המשיבות כי שטח המריבה הוגדר מאז ומתמיד כשצ"פ, ומשמש זכות מעבר שלא נמכרה למערערים על ידי עמידר. עוד נטען על ידי העיריה והמשיבות 4-3 – שזכו במכרז שפרסמה העיריה והנוגע גם לשטח המריבה – כי זכותם גוברת על זו של המערערים מכוח סעיף 9 לחוק המקרקעין, התשכ"ט-1969 (להלן: החוק). 2. הצדדים האריכו בדברים, ולטעמנו הרבה מעבר לנדרש. די לעיין בהסכם המכר בין המערערים לבין עמידר ובתשריט שצורף כחלק בלתי נפרד מההסכם, כדי ללמוד כי עמידר מכרה למערערים רק את החלק הבנוי (חדרי השינה בחלקה 11 וחדרי השירותים בחלקה 12) ולא את שטח המריבה המוגדר בתשריט כ"זכות מעבר (לא נכלל)". מכאן, שעמידר לא התכוונה ולא התיימרה למכור למערערים את שטח המריבה. לפנינו חוזה ברור שאינו מותיר מקום לפרשנות שהוצעה על ידי המערערים. 3. די בטעם זה בלבד כדי לדחות את הערעור, הגם שלא מטעמו של בית משפט קמא, שמצא לסמוך את פסק דינו על הוראת סעיף 10 לחוק. הוראה זו אינה חלה בעניינו, ולו מן הטעם שאין מדובר במקרקעין מוסדרים. 4. לא נעלם מעינינו מכתבו של מהנדס העיר (מע/5 מיום 23.2.1993), אולם איננו רואים להסיק ממנו את שביקשו המערערים להסיק. המכתב אינו מתיימר להעביר קניין ועניינו במישור התכנוני, ועמידר, כאמור, לא התכוונה למכור ולא מכרה למערערים את שטח המריבה. 4. לאור התוצאה אליה הגענו, איננו נדרשים לשאלה אם יד המערערים על התחתונה גם מכוח סעיף 9 לחוק וכן לטענות נוספות שהעלו המשיבים. 5. אשר על כן, הערעור נדחה. המערערים ישאו בהוצאות העיריה ובהוצאות המשיבות 4-3 בסך 15,000 ₪ כל אחת (סה"כ 30,000 ₪). סכום זה הוא מתון, בהתחשב בהיקף ההתדיינות בין הצדדים והלשון הבוטה בה השתמשו המערערים בכתבי טענותיהם. ניתן היום, כ"ט באייר התשע"ה (18.5.2015), בנוכחות הצדדים. ש ו פ ט ש ו פ ט ש ו פ ט ת _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 13061090_E17.doc עכב מרכז מידע, טל' 077-2703333 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il