אילינה ג'יליזגלו נ. משרד הפנים , מנהל האוכלוסין

פסק-דין בתיק עע"ם 61/08 בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים בענינים מנהליים עע"ם 61/08 בפני: כבוד השופטת ע' ארבל כבוד השופט א' רובינשטיין כבוד השופט ח' מלצר המערערים: 1. אילינה ג'יליזגלו 2. אנטון נזונוב נ ג ד המשיב: משרד הפנים , מנהל האוכלוסין ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב יפו בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים מיום 18/12/2007 בעת"מ 2293/07 שניתן על ידי כב' השופט נ' ישעיה תאריך הישיבה: ט' בניסן תשס"ח (14.4.08) בשם המערערים: עו"ד לורה מקסיק בשם המשיב: עו"ד רועי שויקה פסק-דין השופט ח' מלצר: זהו ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, בשבתו כבית משפט לעניינים מנהליים (כב' השופט נ' ישעיה) מתאריך 18/12/2007 בעת"מ 2293/07, אשר דחה את העתירה אשר הגישו המערערים לביטול צו ההרחקה כנגד המערערת 1. רקע כללי 1. המערערת 1 (להלן – "המערערת"), אזרחית מולדביה, נכנסה לישראל בתאריך 03/03/2005 כעובדת בתחום הסיעוד, באשרה מסוג ב/1 למעסיק מסוים. בסמוך לאחר סיום תקופת העסקתה אצל מעסיק זה קיבלה המערערת אשרת תייר לשלושים ימים לצורך הסדרת מעמדה אצל מעסיק אחר. רק לאחר כשלושה חודשים בהם שהתה בישראל ללא אשרה בתוקף – בתאריך 02/07/2006 – החלה לעבוד אצל מעסיק אחר. מעסיק זה דיווח בתאריך 15/10/2006 כי המערערת נטשה אותו. בחודש דצמבר 2006 עוכבה המערערת על ידי מינהלת ההגירה ולאחר שהתחייבה כי תסדיר את מעמדה בתוך חודש ימים – שוחררה. מאז לא הסדירה המערערת את מעמדה ומכאן שהיא שהתה בישראל בניגוד לחוק. 2. לאחרונה נעצרה המערערת בתאריך 28/10/2007 ונערך לה שימוע בפני ממונה ביקורת גבולות, בהתאם לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952 (להלן – "החוק"). בשימוע זה טענה המערערת, לראשונה, כי היא התחתנה עם המערער 1 (להלן – "המערער") – אזרח ישראל – ב"נישואי פרגוואי" ועל כן אין להרחיקה מן הארץ. לאחר שימוע הוצא כנגד המערערת צו משמורת וצו הרחקה. 3. המערערת הגישה עתירה לבית המשפט לעניינים מנהליים בדרישה לבטל את צו ההרחקה נגדה, ושם טענה כי החלה בהליכי נישואין עם המערער. המערער צורף כצד להליך זה בשלב מאוחר יותר. לאור טענות המערערת בדבר נישואיה עם המערער, ערך המשיב שימועים מקבילים למערערת (במתקן המשמורת שבו היא מוחזקת) ולמערער – בלשכת מנהל האוכלוסין. בשימוע שנערך למערערת היא לא זיהתה את תמונת המערער שהוצגה לה (אף כי טענה שהוא בעלה), וכן התגלו סתירות בין דברי המערער לבין הצהרותיה של המערערת ביחס למגוריהם המשותפים ולנסיבות היכרותם. 4. לאחר שנערך השימוע הכפול התקיים דיון בבית המשפט הנכבד קמא, שבחלקו הראשון לא נכחה המערערת כתוצאה ממחסור בכוח אדם בליווי האסירים בבית המשפט המחוזי בתל אביב (כעולה מפרוטוקול הדיון מתאריך 17/12/2007). יום לאחר מכן, נדחתה העתירה. בפסק דינו קובע כב' השופט נ' ישעיה כי נוכח העובדה שהמערערת לא ניסתה להסדיר את מעמדה קודם למעצרה וכן לאור השימועים שנערכו למערערים, רשאי היה משרד הפנים להוציא צו בדבר הרחקת המערערת מן הארץ ולהורות על החזקתה במשמורת עד להרחקה. בפסק הדין נקבע כי "נסיונה (של המערערת – ח.מ) להציג קיומו של קשר נישואין, או קשר של זוגיות עם אזרח ישראלי וע"י כך להשיג מעמד של שהייה כחוק – ניסיון זה כשל והופרך לחלוטין...". בנסיבות אלה, כך נקבע, החלטת המשיב היתה סבירה והתקבלה על יסוד המדיניות הנקוטה בידו ומכוח הוראות החוק. בית המשפט הנכבד קמא הוסיף וציין, באימרת אגב ומעבר לנדרש, כי אף הוא התרשם שהקשר בין המערערים הוא קשר לא אמיתי וכי המערערים "התנהגו כזרים זה לזה" גם באולם בית המשפט. 5. על פסק דין זה הוגש הערעור שלפנינו. בד בבד עם הגשת הערעור ביקשו המערערים כי יוצא צו ביניים שיאסור על הרחקתה מישראל של המערערת עד לפסק הדין בערעור. חברתי, השופטת א' פרוקצ'יה, הורתה בתאריך 08/01/2008 על הוצאת צו שימנע את הרחקתה של המערערת עד להחלטה בערעור - בכפוף להפקדת ערובה בסך 15 אלף ש"ח, זאת אף על פי שציינה שנראה שסיכויי הערעור אינם טובים. 6. המערערים טוענים בהודעת הערעור כי נפלו מספר פגמים וטעויות בפסק דינו של בית המשפט הנכבד קמא, המחייבים את התערבות ערכאת הערעור ולהלן פירוט עיקר הליקויים שנמנו: ראשית, בית המשפט החל לקיים את הדיון בעניינה של המערערת שלא בנוכחותה, בשל אילוצים פנים-מערכתיים, ובכך נפגעה זכותה להיות נוכחת בדיון. שנית, הדיון נערך מבלי שתוכנו תורגם למערערת, הגם שהמערערת אינה בקיאה בשפה העברית. שלישית, בית המשפט לא ייחס את המשקל הראוי לתעודת הנישואין של המערערים אשר הינה תעודה רשמית של פרגוואי, אשר אמורה להיות מוכרת בישראל על ידי המשיב. מאידך גיסא, בית המשפט הנכבד קמא נתן, לשיטת המערערים, משקל רב מדי לעובדה שהמערערת לא זיהתה את תמונת המערער, תמונה שצולמה לפני כ-13 שנים, עת היה המערער נער עולה במסגרת פרויקט "נעלה". כן טוענת המערערת כי הסתירות שהתגלו בשימועים שנערכו למערערים היו סתירות מינוריות ושוליות, להסיק מהן מסקנות לרעת המערערים, כפי שנהג בהן בית המשפט הנכבד קמא. לבסוף מלינים המערערים על כך שבית המשפט ציין בפסק דינו את התרשמותו השלילית מטיב היחסים מבני הזוג כפי שנראו לו וזאת רק על סמך צפיה בהתנהלותם זה כלפי זו בבית המשפט. לבסוף ולחילופין מבקשים המערערים כי יתאפשר למערערת לקבל מעמד חוקי בישראל מטעמים הומניטאריים. 7. המשיב מבקש כי נדחה את הערעור, ומציין כי בכל הנוגע לידיעת השפה העברית, נרשם ואושר על ידי המערערת, בפרוטוקול שמיעת טענות שוהים בלתי חוקיים מתאריך 28/10/2007 כי המערערת "מבינה ומדברת" עברית (ראו נספח מש/2 לעיקרי הטיעון מטעם המשיב). ביחס להיעדרותה של המערערת מן השלב הראשון של הדיון בעניינה מפנה המשיב להסכמתו של ב"כ המערערת דאז לכך בבית המשפט הנכבד קמא (ראו נספח מש/1 לעיקרי הטיעון מטעם המשיב). בהקשר זה נציין, כי אף בפנינו ניתנה הסכמה של באי כוחה הנוכחיים של המערערת לקיום הדיון שלא בנוכחותה – לאחר שלא הסדירו, כמצופה מהם, את הגעתה לדיון. באשר לטענותיה האחרות של המערערת, טוען המשיב כי המערערת עשתה דין לעצמה ושהתה בישראל במשך יותר משנה – שלא בהיתר. התעלמותה מהדרישה שתסדיר את מעמדה בישראל והישארותה במדינה על אף שלא היה בידיה כל היתר שהייה – מצדיקים את דחיית העתירה, ועל כן אין מקום להתערב בפסק דינו של בית המשפט הנכבד קמא. עוד מציין המשיב כי המערערים לא הגישו מעולם בקשה להסדרת מעמדם מטעמים הומניטאריים ולמרות זאת בדק המשיב את טענותיהם בדבר הקשר ביניהם ומצא כי לא מדובר בקשר זוגי כן ואמיתי. 8. לאחר עיון בטיעוני הצדדים בכתב ושמיעת טיעוניהם בעל פה, הגענו לכלל מסקנה כי דין הערעור להידחות. מושכלת יסוד היא כי אין לזר זכות להיכנס למדינה – לשהייה קצרה, או ממושכת – אלא על פי החוק. (ראו: סעיף 1 לחוק; בג"ץ 482/71 קלרק נ' שר הפנים, פ"ד כז(1) 113 (1972); בג"ץ 3648/97 סטמקה נ' שר הפנים, פ"ד נג(2) 728 (1999); עע"מ 4332/06 ספרו נ' מדינת ישראל (לא פורסם, 21.9.2006)). המערערת שלפנינו אכן נכנסה למדינת ישראל כשבאמתחתה היתר לעסוק בעבודות סיעוד. ואולם, פחות משנתיים לאחר כניסתה לארץ כבר הפכה לשוהה בלתי חוקית, משלא הסדירה את המשך שהותה על אף אזהרה שקיבלה בעניין. המערערת הביעה בסירובה להסדיר את מעמדה זלזול בחוק. רק עם מעצרה העלתה המערערת לראשונה את הטענה בדבר נישואיה לאזרח ישראל, ובשימוע שנערך לה ולמי שנטען כי הוא בן זוגה, התגלו סתירות משמעותיות בין בני הזוג באשר למהות הקשר הזוגי שביניהם. באשר לטענות המערערים כי תמונתו של המערער היתה ישנה ועל כן לא זיהתה אותו המערערת – הרי שאף אם נקבל טענה זו, קיימים שיקולים מצטברים נוספים המבססים את החלטת המשיב בדבר אי כנות הקשר בין בני הזוג, כפי שפורטו לעיל. 9. פסק דינו של בית המשפט הנכבד קמא נדרש לכל הטענות הענייניות שהעלו בפניו המערערים ובחן אותן לגופן. בדין קבע איפוא בית המשפט הנכבד קמא כי ראוי שהעתירה תידחה וכי החלטת המשיב הנתקפת פה הינה סבירה ומאוזנת - זאת נוכח הסתירות בדברי המערערים בשימועים שנערכו להם. זאת ועוד – אחרת: העובדה שטענת המערערים לגבי הנישואים הועלתה רק לאחר מעצרה של המערערת, בצד הנתון המלמד שלא נעשה כל ניסיון משמעותי להסדיר את מעמדה של המערערת קודם למעצרה – מובילים כולם למסקנה שהמערערת אכן שוהה בישראל זה זמן רב בניגוד לחוק, ודין הערעור להידחות. 10. באשר לטענות המועלות על ידי המערערים ביחס לדרך הדיון בבית המשפט הנכבד קמא – נראה כי משהסכים מי שייצג אז את המערערת להיעדרותה מהחלק הראשון של מהדיון ומשלא הועלתה בבית המשפט הנכבד קמא כל טענה בדבר הצורך בתרגום הדיון למערערת – אין מקום כי נענה כעת לטענות אלה, וזאת נוכח הקביעה המהותית כי ממילא אין בסיס ענייני לטענות המערערים, המצדיקות התערבות בפסק דינו של בית המשפט הנכבד קמא (השוו: בג"ץ 2911/94 באקי נ' מנכ"ל משרד הפנים, פ"ד מח (5)291, 304 (1994)). עם זאת יש לציין כי אכן ראוי היה לאפשר תרגום לשפה העברית למערערת במידה והיה מובהר כי איננה דוברת את השפה (בניגוד לממצא שנקבע בשימוע שנערך לה, כנזכר בסעיף 7 שלעיל). 11. בשולי הדברים נציין כי בטיעונו בעל פה הודיענו ב"כ המשיב כי אין מניעה שאחרי שהמערערת תורחק מן הארץ, תיבחן שוב על ידי המשיב כנות הקשר בין המערערים, ואנו רושמים הצהרה זו בפנינו. 12. לאור כל הטעמים המפורטים לעיל, אציע לחבריי לדחות את הערעור ולבטל את צו עיכוב ההרחקה מן הארץ שניתן למערערת. בנסיבות העניין, אין צו להוצאות. ש ו פ ט השופטת ע' ארבל: אני מסכימה. ש ו פ ט ת השופט א' רובינשטיין: אני מסכים. ש ו פ ט הוחלט כאמור בפסק דינו של השופט ח' מלצר. ניתנה היום, ח' בסיון התשס"ח (11.6.2008). ש ו פ ט ת ש ו פ ט ש ו פ ט _________________________ העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח. 08000610_K06.doc דנ מרכז מידע, טל' 02-6593666 ; אתר אינטרנט, www.court.gov.il